דרמה בכנסת, הפילוג בימין: איזו ממשלה עתידה לקום?

כל מערכת בחירות שופעת חיצי ארס, אבל נראה כי הפעם נבחרי הציבור עברו כל גבול. ראינו את הסרטונים המביישים ושפשפנו את העיניים. נציגיהם של רבבות איש השתלחו זה בזה כניצים בגן ילדים. גם הגולשים לא טומנים ידיהם בצלחת. הרשת סוערת, המחלוקות, ההשמצות, השנאה בין הפלגים. מה קורה כאן?

האם תקום ממשלה? ואם כן, איזו? שתומכת בלומדי תורה, בשמירת שבת במרחב הציבורי, בחינוך ילדי ישראל להכרת הבורא, או שמא, להיפך?

בואו נבקש מבורא עולם, שהממשלה בידו, שיעביר ממשלת זדון מן הארץ. ננצל את שעת הכושר, בה העולם מוצף בתורה, מאות אלפים סיימו את הש"ס, ומתחילים מחדש, ורבים מאוד הצטרפו אליהם. בואו נבקש מה', כי כלו כל הקיצין, ואנו רוויי צרות.

נראה כי כל סימני הגאולה המופיעים במשנה (מסכת סוטה ט', ט"ו) התקיימו: "בעקבות משיחא חוצפא יסגא (תִרבה), ויוקר יאמיר: הגפן תתן פריה והיין ביוקר, ומלכות תהפך למינות, ואין תוכחת, בית וועד יהיה לזנות, והגליל יחרב, והגבלן (והגולן) יישום (יהיה ריק מאדם), ואנשי הגבול יסובבו מעיר לעיר ולא יחוננו, וחכמות סופרים תסרח, ויראי חטא ימאסו, והאמת תהא נעדרת. נערים פני זקנים ילבינו, זקנים יעמדו מפני קטנים, בן מנוול אב, בת קמה באמה, כלה בחמותה, אויבי איש אנשי ביתו, פני הדור כפני הכלב, הבן אינו מתבייש מאביו. ועל מה יש לנו להשען? על אבינו שבשמים".

בתלמוד הבבלי (סנהדרין צ"ז, ע"א) מתוארת התקופה שתקדם לביאת המשיח כתקופה קשה פיזית, שסופו יהיה עליה ותשועה. כה נאמר: "שבוע שבן דוד בא בו שנה ראשונה מתקיים מקרא זה: 'והמטרתי על עיר אחת ועל עיר אחת לא אמטיר' שניה - חיצי רעב משתלחים, שלישית - רעב גדול, ומתים אנשים ונשים וטף חסידים ואנשי מעשה ותורה משתכחת מלומדיה, ברביעית - שובע ואינו שובע, בחמישית - שובע גדול ואוכלין ושותין ושמחין ותורה חוזרת ללומדיה, בששית – קולות, בשביעית – מלחמות, במוצאי שביעית בן דוד בא". התלמוד קובע כי צורת וסדר השתלשלות הדברים, ומלחמות בסופם דווקא, היא אינדיקציה ברורה לבואו של המשיח.

עוד מובא שם: "אמר רבי יצחק, אין בן דוד בא עד שתתהפך כל המלכות למינות... עד שירבו המסורות... עד שיתמעטו התלמידים... עד שתכלה פרוטה מן הכיס... עד שיתייאשו מן הגאולה שנאמר: 'ואפס עצור ועזוב', כביכול אין סומך ועוזר לישראל".

במדרש רבה שיר השירים (פרשה ב' פסקה ל"ג) מובאים דברי רבי ינאי: "אם ראית דור אחר דור מחרף ומגדף, צפה לרגלי מלך המשיח, הדא הוא דכתיב אשר חרפו עקבות משיחך".

כאן המקום לציין דברי החפץ חיים במאמרו "ציפית לישועה", ואלו דבריו: "באחרית זמן הגאולה, יימצאו שני סוגי אנשים ושניהם יעזרו בקירוב הגאולה כאשר נבאר, שימצאו חלק אנשים בישראל אשר יחזקו עצמם לעבוד את ה' בכל לבבם ובכל נפשם הם ובניהם והם הם שלומי אמוני ישראל עובדי ה'... אמנם גם זאת הגידו לנו חכמינו ז"ל מראש, כי לא הכל יעמדו במדרגה הזאת, ויקום דור חדש שהם להיפך הראשונים, שיעמדו במדרגה שפלה במצב הדת מאד ויתנהגו כל אחד כפי הישר בעיניו (ולא יקבלו תוכחה כמבואר במשנה). ואף על פי כן, אל יפול לבנו מזה כי זה גופא מסימני הגאולה... נמצא ששני סוגי אנשים שימצאו בעת האחרונה שניהם יקרבו את הגאולה, אלה במעשיהם הטובים וגודל המצוקות שהם סובלים, ואלה במעשיהם אשר לא טובים. ומובן הדבר כי טוב יותר להאדם להיות מהטובים ולא מהרעים".

במסכת סנהדרין (צ"ז, ע"א) מובאים דברי רבי יוחנן: "דור שבן דוד בא בו, תלמידי חכמים מתמעטים והשאר עיניהם כלות ביגון ואנחה, וצרות רבות וגזרות קשות מתחדשות, עד שהראשונה פקודה שניה ממהרת לבא".

נבקש כולנו ממי שהשלטון לפניו, שימלוך לבדו על כל מעשיו בהר ציון ובירושלים: "ובכן, תן פחדך ה' אלוקינו על כל מעשיך ואימתך על כל מה שבראת, וייראוך כל המעשים, וישתחוו לפניך כל הברואים, ויעשו כלם אגדה אחת לעשות רצונך בלבב שלם. כמו שידענו ה' אלוקינו שהשלטון לפניך, עז בידך וגבורה בימינך, ושמך נורא על כל מה שבראת.

כמה מדויקות הן תפילות הימים הנוראים, בהם אנו מבקשים: "ובכן, תן כבוד ה' לעמך, תהלה ליראיך ותקוה (טובה) לדורשיך, ופתחון פה למיחלים לך. שמחה לארצך, וששון לעירך, וצמיחת קרן לדוד עבדך. ועריכת נר לבן ישי משיחך במהרה בימינו.

בתפילה שנזכה בקרוב להתגשות הבקשות: "צדיקים יראו וישמחו, וישרים יעלוזו, וחסידים ברנה יגילו. ועולתה תקפץ פיה, וכל הרשעה כלה כעשן תכלה, כי תעביר ממשלת זדון מן הארץ. ותמלוך אתה הוא ה' לבדך על כל מעשיך. בהר ציון משכן כבודך, ובירושלים עיר קדשך". במהרה בימינו אמן.

הרב זמיר כהן ב-4 דקות מרגשות: מה יעשה אליהו הנביא, לפני ביאת המשיח?