פגזים התעופפו לכל עבר, ואז החריד קול פיצוץ עז את השכונה כולה

סיפור מטלטל ומעורר השראה פורסם ב"גיליון המרכז לערבות הדדית", וסופר על ידי הרב אשר קובלסקי: הרב משה שובקס, דמות מופת של התמדת תורה ועמלה ביגיעה, כיהן כראש ישיבת בעלזא בירושלים בתקופת מלחמת תש"ח. הרב ניהל לוח זמנים מוקפד וגדוש בסדרי לימוד, כאשר אינו מחמיץ את הפרט הבא – מדי ערב היה עולה רבי משה לבקר בבית אימו המבוגרת. על סעיף זה שמר מכל משמר: קיץ וחורף, בעומס ובשגרה - היה משאיר מאחוריו את עיסוקיו, ישיבתו, לימודיו ותלמידיו, ומגיע לקיים מצוות כיבוד הורים.

גם בימים הקשים שעברו על ירושלים, בעת מלחמת השחרור, כשפגזים התעופפו מכל עבר ואנשים מיעטו לבקר בחוצות, לא וויתר רבי משה על הביקור היומי.

באחד הימים, בעיצומה של המלחמה, שהה רבי משה בבית אמו כדרכו. כשביקש לחזור לביתו, קירב את אוזנו לחלון הבית לוודא שאינו שומע קול שריקת פגז. היה שקט. נראה היה שהמצב שליו ורגוע. הוא קם ונפרד מאמו, והיא השיבה לו בתמיהה: "לאן אתה ממהר היום, בני יקירי?! הרי עוד לא טעמת מהעוגיות שהכנתי הבוקר, במיוחד עבורך?"

רבי משה הביט בקופסת העוגיות שעמדה על שולחן המטבח, ומלחמת יצרים התחוללה בליבו. הוא יכול בהחלט להסתדר בלי העוגיות הללו. הוא ביקר את אמו, וכעת סדר יומו המוקפד קורא לו להמשיך ליעד הבא. אך מנגד, אמא. אמא מבקשת שאטעם מהעוגיות שהכינה.

לאחר שניה או שניים של התלבטות, הכריעה מצוות כיבוד הורים. סדר היום יכול להמתין. הוא נמצא כעת בבת אמו ומרוכז בתפקידו האחד והיחיד: כבד את אביך ואת  אמך.

רבי משה נטל את אחת העוגיות כדי לטעום, ולפתע קול פיצוץ עז, שהחריד את השכונה כולה. היה זה פגז ענק והרסני שנחת על מפתן דלת ביתה של האם. רעש עוצמתי ומחריד, ענן אבק היתמר. רבי  משה ואמו נחרדו עד עמקי נשמתם.

כמה רגעי הלם חלפו, ורבי משה ניגש לבחון את מימדי ההרס. לחרדתו, גילה כי גרם המדרגות בו היה אמור לרדת באותן שניות בדיוק – נהרס ונחרב עד היסוד. העשן הסמיך של שיירי הפגז אפף את כל האיזור.

דקות ארוכות עמד רבי משה מסומר למקומו, ובחן את המקום בו נעשה לו נס. לו היה ממהר לדרכו ולא נותר בבית אמו כבקשתה – היה מתפוצץ לרסיסים יחד עם הפגז, שנחת בדיוק שם. באותן שניות בהן קיבל את ההחלטה הנכונה, הציל את חייו באופן הכי מוחשי שאפשר.

שנים עברו. את סיפור נס הצלתו האישי, היה רבי משה מרבה לספר לתלמידיו. "זהו גודל כוחו של כיבוד הורים", היה חוזר ואומר. תלמידו, הרב ישראל חיים אושרי שמע את הדברים בעצמו, והפיץ את הסיפור.

כולנו עסוקים, וימינו מלאים מעש. אך בל נשכח את הזכות והחובה לעלות לביקור בבית ההורים, גם אם זה לוקח זמן, גם אם זה דורש מאמץ, מדובר בהזדמנות של הוקרה נלבבת על שעות, ימים ולילות שהקדישו הורינו עבורנו. "גם אם אנו לא מסוגלים – נראה לנגד עינינו את תמונתו של רבי משה רץ בין הפצצות והפגזים לבקר את אמו במסירות נפש, ודווקא הזכות הזו היא שעמדה לו והגנה על חייו", מסכם הרב קובלסקי את הסיפור המופלא.

כל הפרטים על מצוות כיבוד הורים