המכתב שלא יישלח לעולם
הנשמה שלי חכתה שתגיע סוף סוף חופשת הלידה
הנשמה שלי חכתה הרבה זמן לחופשת לידה. לעצור, להסתכל קצת אחרת על החיים שלי, ולעשות חשבון נפש. המכתב שלעולם לא יישלח
- המכתב שלא יישלח לעולם
- פורסם כ"ג טבת התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)
הרבה זמן הנשמה שלי חיכתה לחופשת לידה.
אני בן אדם צעיר מאוד שעבר הרבה ניסיונות וקשיים, כמו שלכל אחד יש ה"חבילה" שלו, אך תמיד השתדלתי להתחזק באמונה חזקה בהשם. במהלך הזמן השתדלתי לשנן לעצמי אמרות שונות על מנת להשתפר (כי אחרי הכול באנו לעולם כדי לתקן, לא?), אמרות שחלקן החזיקו מעמד יותר וחלקן פחות. אמרות כמו "לשון הרע לא מדבר אלי", "תן חיוך", "הכול מהשם והכל לטובה" וכדומה... את האמרה האחרונה, למען הכנות, חייבת לציין שזנחתי, עד כדי כך שהפכתי בתת מודע לאדם שסוחב ארגזים של תסכול מהחיים, בין היתר מחוויות שונות, פרפקציוניסטיות יתרה, סיטואציות מהחיים שגם לטובה, הפכו אותי לבן אדם שאני היום. בחלוף הזמן התקדמתי עם תארים אקדמאיים, מצאתי עבודה מכבדת, התחתנתי, ילדתי וברוך השם בורא עולם האיר עלינו באורו. מסתבר שעל אף כל המציאות הזו נשאבתי להסתכל דווקא על הקשיים שפקדו אותנו כזוג צעיר - אם זה כלכלית, אישית ובכלל, ההתמודדות הלא פשוטה של תחילת החיים.
הנה אני, בחופשת לידה, יושבת בבית ארבעה חודשים עם תינוק, בין ארבעה קירות של יחידת דיור, ועושה את חשבון הנפש של חיי. לאט לאט, כשלמדתי להגיד "הכול מהשם והכל לטובה" (עדיין עובדת על זה, כן?) - ולא, זה לא עוד סטיקר, אלה החיים שלי - מאסתי להתיש את עצמי במחשבות שלא נגמרות, "מה יהיה אם?". הרבה פעמים הגעתי למצב של לחצים שלא נגמרים, צער שגרמתי לעצמי ודופק מהיר, ואני שואלת את עצמי: לאן אני רוצה להגיע? כמה עוד אוכל לקחת ללב?. הקדוש ברוך הוא שלח לי את חופשת הלידה הזאת בשביל לגרום לי לעשות "עצור" על החיים שלי, ולעשות חשבון נפש כן, מה שלא עשיתי מזה שנים. בעזרת ספרים, מאמרים והרצאות מחזקות הגעתי להבנה שאני צריכה להאמין שמה שבורא עולם נותן לבן אדם - זה נעשה במיוחד בשבילו, בהשגחה פרטית מדויקת ומושלמת, והחסרונות הם הכי טובים בשבילנו ולא היינו, רוצים חסרונות של אחרים. צריך לקחת את כל החסרונות ולרקוד אתם ולשמוח בלב שלם. לא מתוך צחוק, חס ושלום, אלא מתוך תמימות מוחלטת.
אז תודה רבה לך, בורא עולם, על הכול. תודה שקשה לי בכל כך הרבה דברים, תודה על הניסיונות והקשיים, תודה על עוגמת הנפש שגרמתי לעצמי. מאחלת לעצמי לעבוד אותך בלב נרגש בכל יום ביומו, מתוך שמחה קדושה, והבנה שתלווה אותי שהכול לטובתי, וגם אם הדשא של השכן ירוק יותר (ולא באמת, זה רק נדמה לי...) – להאמין בלב שלם
הכול לטובה. תודה רבה על חופשת הלידה הזאת שהובילה אותי לעשות חשבון נפש עם עצמי ובלב נרגש להיוולד מחדש.
רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.