בעוד כמה שנים - מה יהיו הזיכרונות שלך מהילדים שלך?

יום הולדת, יום שמח! היום יום ההולדת שלי, כ"ד בטבת.

חוץ מלחגוג עם המשפחה, עם הילדים, הפתעות, שירים וריקודים, הרהרתי לי קצת אחורה, וחשבתי.

40 שנה עברו מאז שנולדתי. מה עשיתי בשנה האחרונה? במה התקדמתי בכל תחום בחיים שלי? וחשבתי גם אחורה-אחורה, לפני הרבה-הרבה שנים, הסתכלתי ובראשי עברו תמונות ילדות. נהניתי להרגיש לחשוב לחלום להיזכר- נוסטלגיות...

ואז חשבתי לעצמי, אלו זיכרונות אני רוצה שיהיו בראשי ובאישיותי בעוד 5-10 שנים מהיום?

מהם הזיכרונות שיהיו לי מהילדות של הילדים שלי?

חשבתי על הקטנים המתוקים שגדלים במהירות מסחררת. אתמול חיתלתי את הקטנה, היום היא עוזרת לי לרחוץ כלים...

בני בכורי, איזו שמחה גדולה והתרגשות, קצת הרבה חיכינו לו... והנה עוד שנה בע"ה חוגגים לו את בר המצווה שלו, וכבר מתחילים להרגיש בבית את הריח של בר המצווה הזו...

הבן האמצעי המתוק שלי כבר בן 10, רק היתה החלאקה שלו...

ואז חשבתי לעצמי, אלו זיכרונות כל אמא הייתה רוצה לזכור בעוד כמה שנים, שהילדים שלה יגדלו?

חשבתי על האימהות, ודווקא לא על מה הילדים יזכרו. תמיד מדברים על הילדים וחושבים עליהם, רציתי לחשוב קצת עלינו, האימהות...

אנחנו חיים ברוטינה מסחררת. קימה מוקדמת, להעיר את הילדים, להכין פרוסות במרץ, לשלוח אותם, לרוץ לעבודה, להספיק להגיע בזמן... לחזור עייפה, לאכול בחטף, להגיד שלום בקושי... מיד לשלוח את הילדים למקלחות, לנקות, לרחוץ, ארוחת ערב והם במיטות.

לדפדף בטלפון לראות מה קורה בעולם, מי חיפש אותי, מי לא? הילד קורא "אמא, בואי תראי איזה יופי בניתי מהקליקס" ואת בקושי שומעת, עונה בחצי פה, חצי מסתכלת חצי ממשיכה לדפדף, "יופי, כל הכבוד, מהמם", וממשיכה לרוץ בבית.

רגע!

תעצרי!

אמאל'ה יקרה!

תחשבי לעצמך, אלו זיכרונות את רוצה שיהיו לך בעוד 5-10 שנים?

שאת רצה בבית כדי להספיק את הכל? צועקת, חסרת סבלנות, מחכה שיישנו כבר? מכבה שריפות, משתיקה מריבות?

או שמא את נהנית מהרגע?

נהנית ומתענגת מהילדים שלך? מהסיפור שאת מספרת להם לפני השינה? (בעוד 5-10 שנים אלו יהיו רק זיכרונות...).

מקשיבה בשתי אוזניים לצחוק המתגלגל של הילדים המשתובבים? (בעוד 5-10 שנים אלו יהיו רק זיכרונות..).

יושבת איתם משוחררת, רגועה ושמחה, ונהנית לשחק איתם על הרצפה? (בעוד 5-10 שנים אלו יהיו רק זיכרונות...).

פותחת את דלת הבית בצהריים ומקבלת בחיוך אוהב ובחיבוק חם את הילדים המתוקים שלך? (בעוד 5-10 שנים אלו יהיו רק זיכרונות...).

מקשיבה למריבות ביניהם, מסתכלת איך כל אחד יודע להגיד את דעתו ומביע את רצונו ולא נבהלת? (בעוד 5-10 שנים אלו יהיו רק זיכרונות...).

אז מה את אומרת, אמאל'ה?

רוצה שאלו יהיו הזיכרונות שלך?

בואי תעצרי, תחווי את הרגע, תיהני. תזכרי שבסוף אלו יהיו רק זיכרונות, זיכרונות מתוקים מילדות שחלפה במהירות, הילדות של הילדים שלך - הזיכרונות מהאימהות שלך.

הרבה נחת וזיכרונות מתוקים!

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית מנחת הורים- מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.  Yd0548414745@imahut.org.il