חסינות נתניהו: ועדת הכנסת תדון בהסרת החסינות ביום חמישי הבא

במפלגת כחול לבן הודיעו היום (שלישי) כי ועדת הכנסת, שהקמתה תאושר ביום שלישי הבא, תדון בבקשת החסינות של ראש הממשלה בנימין נתניהו ביום חמישי שלאחר מכן. בהודעה מטעמו של יו"ר הוועדה המסדרת, ח"כ אבי ניסנקורן מכחול לבן, הוצגו המועדים לדיון, לפיהם יוקדש דיון ראשון בעניינו של נתניהו אחר הצהריים, ובבוקר ידונו חברי הוועדה בבקשת החסינות של ח"כ חיים כץ (הליכוד). העתקים על מועדי הוועדה נשלחו ללשכת ראש הממשלה, היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט ולח"כ כץ.

קודם לכן הגיב יו"ר כחול לבן בני גנץ לדבריו של נתניהו שתהה מדוע הוא אינו פועל לסיפוח בקעת הירדן עוד בזמן מערכת הבחירות, ואמר כי "קודם נדון בחסינות ואחר כך ננהל את החלת הריבונות". נתניהו צייץ בטוויטר: "למה לחכות לאחרי הבחירות אם אפשר להחיל ריבונות על בקעת הירדן כבר עכשיו בהסכמה רחבה בכנסת? בני גנץ, אני מצפה לתשובתך עוד הערב, אלא אם אחמד טיבי שם לך וטו". ‏גנץ הגיב: "קודם נדון בחסינות ואחר כך ננהל את החלת הריבונות".

נתניהו מבקש חסינות (צילום: פלאש 90)

בתחילת השבוע תדרכו מקורביו של נתניהו נגד יו"ר הכנסת יולי אדלשטיין, שהורה לכנס את מליאת הכנסת ביום שלישי לשם הדיון בהקמת ועדת הכנסת, שתדון בחסינות נתניהו עוד קודם הבחירות. "עצוב לראות כיצד אדלשטיין נופל למלכודת של השמאל", אמרו בסביבת ראש הממשלה. "הוא מאפשר במו ידיו להפוך את הכנסת לקרקס פוליטי בזמן בחירות בכך שהוא נותן את ידו לתחבולות השמאל שמנסה להשתמש בכנסת רק כדי לנטרל את נתניהו".

אדלשטיין במסיבת העיתונאים בשבוע שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

אדלשטיין נחשב לדמות משמעותית שעשויה הייתה לבלום את הדיון בחסינות נתניהו המואשם בפלילים. לצד התחייבותו "לפעול בממלכתיות", הוא גם הזהיר מפני כינוס דיוני החסינות ערב הבחירות שימנע מנתניהו "הליך הוגן" ואף "יהפוך את הכנסת לקרקס". למרות החלטתו של היועץ המשפטי לכנסת, עו"ד איל ינון, הנוטלת מאדלשטיין את הזכות להטיל וטו על הקמת ועדת הכנסת, ליו"ר הכנסת נתון, באופן רשמי, מפתח אחד משמעותי: הוא הסמכות הפרלמנטרית היחידה שבסמכותה לכנס את מליאת הכנסת בפגרה. כדי לאשרר את הרכב ועדת הכנסת, המליאה חייבת להתכנס ורק כך תתאפשר תחילתם של דיוני החסינות. אם אדלשטיין היה מסרב לכנס את המליאה, או מתעכב משמעותית באשרור המהלך, הדיונים אף הם היו צפויים להתעכב באופן משמעותי.

מנדלבליט מודיע על הגשת כתבי האישום

לאחר שתוסר חסינותו, לא יוכל עוד נתניהו לבקש בשנית חסינות מהכנסת ה-23, מה שיוביל להגשה מהירה של כתב האישום, במסגרתו יוקרא כתב האישום, בנוכחות ראש הממשלה, בבית המשפט המחוזי בירושלים, בצעד שעשוי להביא לנזק משמעותי עבור הליכוד ונתניהו. לפי מקורביו של נתניהו, "לא משנה כמה התקשורת והשמאל יחבקו את יו"ר הכנסת, הוא לעולם לא יוכל לברוח מהאחריות לכך".

בכל מקרה, גם במידה שהכנסת תאשר את מתן החסינות לנתניהו, או לחילופין לא תאשר, יוכל כל גורם אזרחי – לרבות היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, לעתור לבג"ץ, או שראש הממשלה יעשה זאת אם תידחה הכנסת את בקשתו. תקדימי עבר מלמדים כי בג"ץ התערב בהחלטות המחוקק כשסבר כי החסינות ניתנה או הוסרה מחוסר סבירות, חריגה מסמכות, או מחוסר בראיות. כך למשל אירע ב-2005, אז הורה בג"ץ לוועדת הכנסת לדון בשנית בבקשת החסינות שהגיש חבר הכנסת לשעבר מיכאל גורלובסקי (הליכוד), לאחר שציין כי הוועדה לא דנה בחומר הראיות שהציג לחבריה.