נדחתה בקשת התובעת בהאג לבחון חקירה נגד ישראל. הנימוק: הבקשה מדי ארוכה

שופטי בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג דחו היום (שלישי) את בקשת התובעת, פאטו בנסודה, לבחון את סמכויות בית הדין לחקור פשעי מלחמה שבוצעו בגדה המערבית וברצועת עזה, בנימוק טכני. לטענת בית הדין, הבקשה של בנסודה ארוכה מדי, ועליה להגיש בקשה חדשה "שאורכה לא יותר מ-110 עמודים". משמעות ההחלטה היא עיכוב של כמה חודשים נוספים בהכרעה, שעשוי להוביל ליצירת לובי תמיכה בינלאומי לטובת ישראל.

בחודש שעבר פרסמה תובעת בית הדין הפלילי את תוצאות הבדיקה המקדמית, לפיה ישנו בסיס לחקירה נגד ישראל בעקבות פעולותיה בגדה המערבית, ברצועת עזה ובמזרח ירושלים, במסגרתן עלה כי ישנו יסוד סביר להנחה כי ישראל ביצעה פשעי מלחמה נגד הפלסטינים. לפי התובעת, שביקשה משופטי בית הדין לקבוע בתוך 120 יום האם בסמכותו השיפוטית לחקור פשעים בגדה וברצועה, חשד דומה התעורר גם ארגוני הטרור העזתיים – חמאס ופלגים פלסטינים אחרים.

בית הדין הפלילי הבינלאומי בהאג (צילום: שאטרסטוק)

בחוות הדעת שהגישה התובעת  נכתב, בין השאר, כי "ישנו בסיס להאמין כי בגדה המערבית - כולל מזרח ירושלים - ביצעה ישראל פשעי מלחמה בכך שהעבירה אזרחים לגדה המערבית החל משנת 2014 (אז החלה חקירת בית הדין, א"פ)". לפי התובעת, אין כל סימן לכך שישראל מתכוונת לסגת מהגדה המערבית, זאת, "חרף הקריאות הברורות והממושכות לישראל לחדול מפעילויותיה בשטחים הכבושים בניגוד לחוק הבינלאומי", ציינה, "להיפך, ישנן אינדיקציות המצביעות על כך שישראל אף תבקש לספח את השטחים הללו". לדבריה, באוגוסט ובספטמבר "נשבע" ראש הממשלה בנימין נתניהו "לספח חלקים נרחבים מהגדה המערבית אם הוא ייבחר שוב לראשות הממשלה".

עוד קבעה בנסודה כי ישנו מקום לחקור את "הפשעים לכאורה שבוצעו על ידי חיילי צה"ל, שהשתמשו בנשק קטלני ובלתי קטלני נגד מפגינים ליד גבול עזה החל ממארס 2018, והובילו למותם של יותר מ-200 אנשים, בהם 40 ילדים, ופציעתם של אלפים נוספים".

היא הוסיפה כי החקירה תתמקד גם בחברים בחמאס ובפלגים הפלסטיניים בזמן מבצע צוק איתן, במהלכו "ביצעו פשעי מלחמה, ובהם תקיפת אזרחים ומבנים אזרחיים, שימוש במגנים-אנושיים ועינויים".

נתניהו מכריז על הכוונה לספח את בקעת הירדן וחלקים נוספים (צילום: הדס פרוש, פלאש 90)

ראש הממשלה הגיב להחלטת התובעת ואמר כי "הטענה לפיה אין ליהודים זכות לחיות במולדת העם היהודי היא אנטישמיות טהורה. כך גם הטענה שליהודים אין את הזכות להגן על עצמם מפני אלה המבקשים את השמדתם".

זמן קצר לאחר הודעת בנסודה אמר שר החוץ ישראל כץ כי הסיבה לכך שישראל לא פינתה עד היום את חאן אל-אחמר, בניגוד לפסיקת בג"ץ מאשתקד, היא בשל החשש שעבור בית הדין הפלילי זה יהיה "הקש האחרון". בריאיון לכאן ב' אמר השר כי "אנשים צועקים 'מדוע לא לפנות את המקום?' בקבינט הגענו למסקנה שזו נקודה רגישה שיכולה להיות הגורם המכריע בקבלת ההחלטה של התובעת מגמביה לפתוח בחקירה נגד ישראל. ראש הממשלה ידע אלא שכל הזמן עקבנו בדיונים איפה עומד במשוער התהליך הזה של התובעת".