הורים וילדים
הורות במחשבה חיובית: הוא לא מאוכזב מהגבולות – הוא גאה בהם
הגדרה ברורה של הגבול והצבת מחסום לבלתי עבור אותו, הן הנוסכות בנו שלווה פנימית ותחושת ביטחון. כאשר אנו מציבים לילד גבולות ברורים, הדבר מעניק לו ביטחון
- הרב דוד פיירמן
- פורסם כ"ה טבת התש"פ |עודכן
(צילום: shutterstock)זה לא מכבר הזמין אותי ידיד לבקר בתוספת בניה בביתו. הבניה היתה על הגג. גרם המדרגות שהוביל אליה היה מאולתר וללא מעקה. כשעליתי בו, היתה תחושתי כשל לוליין המהלך על חבל. כשהגענו סוף כל סוף חזרה אל הבית - נשמתי לרווחה.
אם נשאל את עצמנו מה, בעצם, עושה עבורנו המעקה, התשובה תהיה: הוא מעניק לנו הרגשת ביטחון, הוא תוחם את הגבול ואף עוצר ומונע בעדנו לעבור אותו. הוא אף מאפשר לנו להישען עליו ולהיתמך בו.
כאשר נבנה מעקה (כנדרש על פי התורה במצוות "ועשית מעקה לגגך") נוכל להרגיש בטוחים דיינו להגיע עד שפת המרפסת, גם אם מדובר בקומה גבוהה מאוד. נוכל אף להישען עליו ללא חשש, ולהתבונן בנוף הנשקף מתחתיו. לעומת זאת, כאשר המרפסת פתוחה ללא מעקה, חוששים אנו להוציא אפילו את קצה האף החוצה, אל המרפסת.
הגדרה ברורה של הגבול והצבת מחסום לבלתי עבור אותו, הן הנוסכות בנו שלווה פנימית ותחושת ביטחון. כאשר אנו מציבים לילד גבולות ברורים, הדבר מעניק לו ביטחון, רוגע ושלווה. אישיותו נשענת על מעקה ביטחון זה.
"ההורים שלי!"
התיאור הבא מוכר לכם, ללא ספק: חבר בן גילו של בנכם מגיע לביתכם לביקור על-מנת לשחק יחד. הילדים שוקעים במשחק מרתק, ואז מזדקף לפתע האורח מלוא קומתו ומכריז: "אני חייב לחזור הביתה, השעה כבר שבע. ההורים שלי לא מרשים לי להישאר אחרי שבע".
אנו מתבוננים בפניו של הילד ומצפים למצוא בהן אכזבה, הבעת צער והחמצה, ואולי אף תרעומת על הוריו שבעטיה של הגבלת הזמן שהטילו עליו, נאלץ הוא לקטוע משחק מרתק בעודו באיבו. והנה, למרבית הפלא, איננו מוצאים בפניו לא הבעת צער, לא תרעומת ואף לא אכזבה.
אם נטה אוזן קשבת היטב לנימת קולו כאשר הוא מכריז: "ההורים שלי לא מרשים", נשמע אף קורטוב של גאוה בהכרזה זו...
הוא מתנתק באחת מן המשחק, נפרד לשלום ויוצא לביתו.
כאשר מכבדים ילד בממתק והוא מודה לנו, אך מסרב ונמנע מלאכלו בנימוק ש"אצלנו בבית לא אוכלים מהכשר זה" - גם אז הוא אומר את הדברים בגאווה מופגנת כלשהי.
הילד איננו חשוד, חלילה, על אי חיבוב ממתקים או על ניהול דיאטה קפדנית מיוזמתו; הוא גם קשור לאותו משחק בכל מאודו, ובכל זאת, גאה הוא בהוריו שהציבו לו גבולות.
הרב דוד פיירמן הוא מרצה בנושאי חינוך ילדים ומחבר הספרים "מתי ישמעו ילדי בקולי?" ו"שולחן השבת עם הילדים". לקבלת הספרון החדש "סודה של עוגת הגבינה" ניתן לפנות למייל 9999587bb@gmail.com