חדשות יהדות
קידוש השם במנצ’סטר: זה מה שכתבה מנהלת אולם גויה, שנכחה בטקס סיום הש"ס
מנהלת אולם גויה שנכחה בטקס מעמד סיום הש"ס שנערך לאחרונה במנצ'סטר, לא האמינה למראה עיניה נוכח התנהגותם המופתית של 6,748 היהודים שנכחו באירוע. מרוב התרגשות היא החליטה לכתוב מכתב למנהלי חברת הסיום
- שירה דאבוש (כהן)
- פורסם כ"ו טבת התש"פ |עודכן
קידוש השם גדול נעשה לאחרונה במנצ'סטר, לאחר שגויה בשם בקי שנכחה במעמד סיום הש"ס - החליטה לכתוב מכתב מרגש לממונים היהודיים.
בקי הייתה האחראית על האולם שהושכר למנהלי חברת הסיום של הש"ס - אולם שברוב האירועים מהסוג הזה מאכלס בתוכו אלפי בני אדם. לדבריה, היא מנהלת את האולם במשך 28 השנים האחרונות, אך מעולם לא ראתה אירוע מעין שבו "אין אנשים שיכורים, לכלוך ובלאגאן".
"השעה 2:00 בלילה. עכשיו אני חוזרת הביתה אחרי הסיום, ואני כותבת לכם", פתחה את דבריה במכתב. "אני חייבת, בשם כל החברה שממונה על האולם, להביע גאווה והנאה אמיתית שהייתה לנו להיות מכניסי האורחים של אירוע סיום הש"ס. כשפנו אלינו בחודש יולי מחברת הש"ס, לא היה לנו מושג מה זה הולך להיות, מה כל העניין הזה 'של היהודים'. כשהתאריך התקרב התכוננו לעניין, אבל כמה שהתכוננו - לא יכולנו לחשוב ולדמיין את מה שהולך להיות".
"איך יכול להיות שלא היה אפילו אדם אחד שיכור?"
בשלב זה הסבירה בקי במכתבה כי בדלת הכניסה לאולם נמכרו 6,748 כרטיסים וכולם נכנסו לאולם דרך הכניסה הזו, חוץ מכמה רבנים חשובים שישבו בשולחן ראשי ונכנסו מכניסה אחורית.
לדבריה, היו כמה דברים יוצאי דופן באופן ההתנהלות של האירוע הזה, שאפילו היא לא הצליחה להבין. "יש לנו ארון בטיחות ששם אנחנו מרשים לכל האורחים להניח כלים מסוכנים או כאלה שלא מתאימים לערב כזה- כמו סכינים, אולרים ואפילו אקדח. בדרך כלל יש לנו בערב כזה בין 700 ל-1000 כלים בארונות האלה - איך יכול להיות שבערב שלכם לא היה כלום?
"איך יכול להיות שלא היה אפילו אדם אחד שיכור, אלים או שלא מתנהג כראוי. אני כאן כבר 28 שנה ונכחתי בלמעלה מ-300 אירועים. אף פעם לא היה לנו אירוע כמו שהיה לנו עכשיו, אירוע שבו אפילו אדם אחד לא מתנהג בגסות רוח. וזה עוד לא הכל. כל צוות ההנהלה שלנו בהלם על כמות התודות שקיבלנו במשך הערב שהיינו בו. לא היה לנו מעולם כזה דבר. חשבנו שאולי אתם ביקשתם את זה, וחייבתם את האורחים שלכם להגיד תודה על כל דבר שעושים בשבילם", כתבה בקי וסיימה את מכתבה המרגש במילים הבאות: "חבל לנו שאירוע כזה קורה רק פעם בשבע שנים. זה היה דבר מיוחד במינו", סיימה וחתמה את שמה בסוף המכתב.