"חייבים להבין שפילוג ושיסוע הם לא הדרך"; ניר ברקת בראיון להידברות

מה יהיה ביום שאחרי סיום כהונתו של בנימין נתניהו בליכוד? נכון להיום שאלה זו ירדה מהכותרות, מאחר שבפריימריז האחרון הוביל נתניהו בפער משמעותי על יריבו גדעון סער ובכך הוכיח לעם ישראל כולו כי יש שליט למפלגה. באופן רשמי הנושא ירד, אך מאחורי הקלעים יש מספר אנשים שמייצבים את עצמם כמועמדים לראשות הממשלה לאחר עידן נתניהו.

אחד מהם הוא ניר ברקת, ראש עיריית ירושלים לשעבר, אשר במשך שנים הוכיח את יכולותיו כראש עיר אהוד על כלל הציבורים. כיום, כשהוא משמש כחבר פעיל במפלגת הליכוד, ובימים בהם שמו עולה לכותרות שוב ושוב, יצאנו לשוחח אתו ולהבין את משמעות הדברים.

(צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יזם ההייטק שהפך לראש עיר

נתחיל בסוד מקצועי – איך באמת אפשר מבחינה טכנית לנהל עיר כה מעורבת, עם דתיים וחילוניים, ערבים ויהודים, אוכלוסייה אמידה לצד אוכלוסייה מוחלשת. איך עושים את זה?

ברקת מפתיע כשהוא מבקש לציין את המושג 'אחדות ישראל'. "המושג הזה הוא שהוביל אותי לאורך כל השנים בהן כיהנתי כראש עיר", הוא מספר, "כי היה ברור לי שכל החלטה ופעילות שנחליט עליה, תיעשה אך ורק במסגרת סטטוס קוו ויצירת מכנה משותף רחב ככל שניתן, אשר גם החילונים וגם החרדים יסכימו עליו. החלטתי שעדיפה קואליציה רחבה של 30 מתוך 31 חברי מועצה, בה לכל סיעה יהיה חופש הצבעה בנושאי חופש, דת ומדינה, והיא תוכל להתנגד להצבעות מסוימות, אבל בצורה זו תוכל גם כל סיעה להשפיע מבפנים. היכולת להקשיב אחד לשני היא קריטית. גיליתי שגם את המונח 'סטטוס קוו' כל אחד מפרש אחרת, ולכן הדבר הנכון הוא להתמקד במשותף ולא להתעסק במחלוקות, כך נמנענו כמעט לגמרי מוויכוחים עמוקים והצלחנו במשותף ליצור, לעשות ולהצמיח את העיר ואת השכונות שבה – כל אחת לפי אופייה ותפיסת תושביה. אני משוכנע שהדברים הללו נכונים גם לעת הזו לכל תושבי המדינה”.

ניר ברקת (בן 60) פעל בטרם כניסתו לזירה הפוליטית כיזם וכמשקיע היי-טק. הוא לא בדיוק ירושלמי מלידה, אלא נולד בתל אביב ובהיותו בן שבועיים חזרה עמו אמו לביתה בירושלים, כך שאת שנות ילדותו הוא העביר בשכונת גבעת המבתר הירושלמית. בשנת 1977 הוא התגייס לצה"ל, שם התנדב בחטיבת הצנחנים והגיע לדרגת רב סרן.

ברקת הוא בעל תואר ראשון במדעי המחשב מהאוניברסיטה העברית בירושלים ולמד באוניברסיטה זו גם לתואר שני במנהל עסקים. עם סיום עסקיו הוא פיתח קריירה עסקית מצליחה, כאשר הקים עם אחיו את קבוצת ההיי טק BRM (ראשי תיבות באנגלית של שמות שותפיו: ברקת, רכבי, מן) שהייתה מהראשונות בעולם לפתח תוכנת אנטי וירוס והתמודדה מול וירוס המחשב 'ירושלים'.  עם השנים הפכה BRM לבית גידול עבור עסקים אחרים בתחום והשקיעה בחברות שונות. ב-1993 השקיעה החברה‏ 400 אלף דולר בחברת צ'ייק פונט תמורת 50% ממניות החברה. בשנת 1995 השקיעה החברה בבקווב (BackWeb) שהונפקה ב-1999, טרם התפוצצות בועת הדוט-קום, לפי שווי של 420 מיליון דולר, אך לבסוף נסגרה. ברקת כיהן כיו"ר החברות בשנותיהן הראשונות. צ'ק פוינט הפכה לאחת מחברות אבטחת המידע המובילות בעולם, והשקעת BRM הניבה רווחים של מאות מיליוני דולרים. ממנה מגיע למעשה רוב ההון של ברקת.

בבחירות של שנת 2008 החליט ברקת לעבור להתמודד בזירה הפוליטית, ואכן נבחר כראש עיריית ירושלים, לאחר שזכה ב-52% מהקולות. "כשהייתי צעיר לא ראיתי את עצמי כאיש ציבור", הוא אומר, "אבל אחרי שנחשפתי לאתגרי הניהול ולהיעדר הניהול של ירושלים ולמגמות השליליות בה, החלטתי לעזוב את עסקיי ולהירתם למען העיר".

(צילום: Miriam Alster/FLASH90)

איש עסקים מצליח עוזב את כל עיסוקיו ונכנס לכהן כראש עיר? מה בער לך?

"היום אני יודע מה שחשבתי עם כניסתי לשירות הציבורי, וזה שכישורים וניסיון יזמי ועסקי הם קריטיים כדי לחולל שינוי בשירות הציבורי. היום, לאחר שרכשתי ניסיון והישגים בירושלים, החלטתי לקחת את הניסיון הזה לרמה הלאומית, מתוך אותם שיקולים ורצון לחולל רפורמות ושינויים במדינה שאני כל כך אוהב”.

מה למדת על המגזר החרדי והרבנים בתקופה בה כיהנת כראש עיר?

"למדתי להכיר את הצרכים של תושבי העיר, חלקם משותפים וחלקם ייחודיים לכל אוכלוסייה, ולכבד את הצרכים הללו, בין אם הם שונים ובין אם הם דומים. לאורך השנים נפגשתי עם נציגי חסידויות, אדמו"רים ורבים אחרים מהמגזר החרדי. הבנתי שיש בינינו הרבה יותר קווים מקבילים ממה שאפשר לדמיין, ושהאמונה באחדות ישראל היא המובילה את כולנו. נוצר כבוד הדדי ואמון ובזכותם צלחנו אתגרים גדולים ורבים. ברגע שיש בסיס משותף כזה, העבודה יחד, גם אם אינה פשוטה, הופכת לדבר מעצים, מלמד ומחזק, לי אישית, ולירושלים כולה”.

באופן אישי מציין ברקת שהוא שם לב למספר דברים שמאוד בולטים וחזקים במגזר החרדי, כמו כבוד הדדי וערכים של הכרת הטוב וגמילות חסדים. "בציבור החרדי יש קהילתיות ומשמעת, ובעיקר יכולת להתאחד ולפעול יחדיו בעת צרה”.

(צילום: Yonatan Sindel/Flash90)

"אין מקום להסתה"

אין זה סוד שבמערכות הבחירות האחרונות אנו עדים להסתה ברברית וחדשה, מבית מדרשו של אביגדור ליברמן, העורך מסיבות עיתונאים חדשים לבקרים, ובהן משתלח בבוטות בכל שותפיו החרדים, עמם סגר דילים וקידם קומבינות בעשרות השנים האחרונות. הבחירות הנוכחיות הן נגזר של הסתה זו, וכך גם הבחירות הקודמות שגם הן מיותרות לחלוטין.

כמי שמכיר את ליברמן כבר שנים רבות, מה אתה אומר על הניתוק שהוא יזם עם המגזר החרדי?

"אני לא יודע מה הוביל אותו לכך, אבל דבר אחד ברור לי מעבר לכל ספק - פילוג ושיסוע הם לא הדרך הנכונה. נקיטת קו קיצוני כלפי האחר, אולי מביאה קולות לטווח הקצר, אבל זו לא הדרך להביא פתרונות וקונצנזוס רחב שהמדינה כל כך זקוקה להם. הדרך להצליח במדינת ישראל, היא רק אם נלך בדרך של אחדות וקירבה בין מגזרים. לאורך ההיסטוריה רואים שכשעם ישראל מאוחד ופועל יחד, הוא חזק ומצליח להביא תוצאות לא רק כלפי פנים, אלא גם כלפי חוץ. גם עכשיו זה לא שונה, ועלינו למצוא את הדרכים לפעול ביחד כדי לפתור סכסוכים”.

(צילום: נעם רבקין פנטון, פלאש 90)

אפרופו סכסוכים, ברקת עצמו פעל רבות לישוב סכסוכים שהתפתחו בשכונות מסוימות בירושלים, וביולי 2017 אף הגיע ברוב תבונות להסכם עם דגל התורה בנוגע לאופי של שכונות מעורבות של חרדים וחילונים בירושלים.

בתקשורת הכללית עולות לעתים קרובות טענות על הדתה, בעיקר במערכת החינוך. כראש עיר לשעבר, מה דעתך על הטענות האלו?

"בירושלים יש מצד אחד טענות על הדתה ומצד שני טענות על חילון העיר. כל אלו אמירות שאין בהן בסיס. בירושלים למדנו שכבוד הדדי ואימוץ גישה שלא כופה אלא מאפשרת, היא הדבר הנכון. מניסיוני, כשמאפשרים בחירה גם במערכת החינוך וגם בכלל, זו הדרך הנכונה לחיבורים ולחיים משותפים טובים”.

לאור הסערה שפרצה בעקבות הפעלת תחבורה ציבורית בשבת, האם אתה מאמין שצריך להשאיר את הסטטוס קוו כמו שהוא היום?

"כן, אני מאמין בסטטוס קוו במשמעותו כפשרות חברתיות במקום שבו אידאולוגיות לעולם לא יתחברו. אנחנו חיים בעולם לא מושלם, בו אנו מבינים שלא נוכל לגשר על תפיסות העולם האידאולוגיות שלנו, ולכן השאלה היא איך חיים ביחד על ידי פשרות חברתיות. בירושלים קיום סטטוס קוו כזה יאפשר לכל אחד מהצדדים לחיות יחד בצורה הכי טובה שאפשר. לכן כאן מדובר על פשרות, ובנושא תחבורה ציבורית כמכלול, אני מאמין בשמירת הסטטוס קוו או לחילופין לעשות בו שינויים, לא בכוח, אלא ככל הניתן בהסכמה הדדית אם אפשר. 70 שנה חיינו עם סטטוס קוו כזה ואני חושב שאנו צריכים להמשיך לחיות עם זה”.

במהלך תפקידו כראש עיריית ירושלים, בשנת 2015, התפקד ברקת לליכוד והודיע כי בניגוד לשמועות, אין בכוונתו להתמודד נגד בנימין נתניהו על ראשות המפלגה. במרץ 2018 הוא הודיע כי לא יתמודד לקדנציה שלישית כראש העיר, וכי יתמודד על מקום ברשימת הליכוד לכנסת ה-21. מעט לאחר מכן הוא סיים את תפקידו כראש העיר וחודשים ספורים אחר כך התמודד לפריימריז של הליכוד ונבחר למקום התשיעי ברשימת המפלגה לכנסת ה-21.

כבר הצהרת מספר פעמים שבדעתך להנהיג את המדינה לאחר שביבי יעזוב. מה אתה חושב שמייחד אותך ושבגללו כדאי שתנהיג את המדינה?

"קודם כל חשוב לי להדגיש כי ראש הממשלה בנימין נתניהו הוא המתאים ביותר לכהן כרגע בתפקיד ולכן אני תומך בו. לאחר עידן נתניהו אני רואה את עצמי כמועמד מתאים לראשות הממשלה. כיזם וכאיש עסקים אני מביא איתי הסתכלות אחרת ופתרונות יצירתיים לסוגיות שעומדות על הפרק. ירושלים בראשה עמדתי עשר שנים, היא מיקרו קוסמוס של מדינת ישראל. ניהול העיר והתמודדות בהצלחה עם האתגרים הגדולים ביותר בין חרדים וחילונים, בין יהודים וערבים, בין ימין ושמאל, בין ישראל וחו"ל, ובביטחון כלכלה וחברה, מקנים את הניסיון ואת הפרספקטיבה המתאימה ברמה הלאומית”.

(צילום: Hadas Parush/FLASH90)

החור שבגרוש

ואי אפשר שלא להזכיר מילה על הצד הפיננסי שמלווה את חייו של ברקת. למעשה, על פי דירוג פורבס של שנת 2019, הונו של ברקת מוערך בשווי של כ-500 מיליון ש"ח, והוא הפוליטיקאי העשיר בישראל.

למרות זאת, אין זה סוד שבמשך השנים בהן כיהן ברקת כראש עיר הוא השתכר משכורת של שקל אחד בלבד לחודש, זאת על פי דרישתו, מה שאומר – כ-8 אגורות לשבוע ורבע אגורה ליום.

כשמשוחחים אתו על כך עולה החיוך על שפתיו. "בצעירותי בירך אבי אותי ואת אחיי שנשלם מס הכנסה גבוה ובזכות זה נוכל לעבוד עבור שקל אחד בשנה. כך עשיתי כברכת אבי, במשך עשר שנים כראש העירייה, כך אני ממשיך לעשות גם כחבר כנסת ואמשיך לעשות בכל תפקיד אותו אמלא", הוא מבטיח.