"גם שעה אחת של צפייה במסכים ביום - היא יותר מדי לדור שמרוכז כל כך בעצמו"

כהורים, רובנו היינו רוצים לראות את הילדים קוראים יותר ספרים. 

אלא שבדור אפוף גירויים ויזואליים כאלה ואחרים, שבו השפעות הטכנולוגיה מורגשות יותר ויותר - לא פשוט לעשות זאת. 

כשמולי דה-פראנק - אם לחמישה ילדים בגילאי 3-10 הבינה את זה, ילדיה כבר היו נטועים עמוק בתוך המסכים. "אני לא מאמינה שאני אומרת את זה, אבל המסכים עשו לילדים שלי בדיוק מה שהמחקרים טוענים שהם עושים: גורמים לכעס וקטנוניות, מרחיקים את הילד מספרים ומעודדים אותם להתווכח כמעט על כל דבר". 

לדבריה, גם שעה אחת של צפייה במסכים ביום - היא יותר מדי לדור ש"מרוכז כל כך בעצמו".

באתר מיוחד שהקימה כדי לעורר הורים ואנשי חינוך להשפעות ההרסניות של המסך לסוגיו (מחשב, טלפון) כותבת מולי כי "צריך לחשב מסלול מחדש מהר, לפני שיהיה מאוחר מדי".

את תוכנית ה'גמילה' ממסכים של ילדיה החלה מולי בניסוי של 30 יום, כשלאחריו תכננה להחזיר בהדרגה את הצפייה. "ניתקתי אותם מהמסכים בבת אחת", היא מספרת. "הייתי בטוחה שזה יהיה להם מאוד קשה, אבל להפתעתי כולם התגברו על זה בקלות. בתי בת התשע אפילו אמרה כמה פעמים שהיא שמחה שכבר אין טלוויזיה ושבמקום זה יש לנו יותר זמן אחד לשני ולקריאת ספרים".

עוד היא מספרת שכעת הבת שלה קוראת ספרים במהירות ואיך שהיא רוכשת אותם - הבת שלה כבר רצה לקרוא אותם ראשונה. "הבן שלי מלמד את המשפחה את מה שהוא לומד בשיעורי אומנות, וזה היה לגמרי רעיון שלו. פתאום התפנה לנו זמן משפחתי יקר שבו יש באמת סבלנות ללמוד את הערכים החשובים. החוש היצירתי של הילדים שלי גדל, ורמת הקריאה השתפרה אלפי מונים. היום הם הרבה יותר צייתנים, קשובים לבקשות שלי, שמחים וישנים טוב יותר בלילה - בזכות השינוי המבורך, שאני ממליצה עליו לכל הורה באשר הוא".