דברי תורה
אתה מלא בעבירות? בורא עולם בעצמו יורד ומטהר אותך, כמו ביציאת מצרים
גם אם אדם רואה עצמו לא בעבירות, עליו לזכור שבורא עולם בכבודו ובעצמו יורד אליו לטהרו ולהצילו, אך בתנאי אחד: שנסתופף בבית ה' ובבתי המדרש
- יונתן הלוי
- פורסם ב' שבט התשפ"ג
(צילום: shutterstock)
כשם שביציאת מצרים, ירד בורא עולם בעצמו. כך נאמר (שמות י"ב, י"ב) "וְעָבַרְתִּי בְאֶרֶץ מִצְרַיִם בַּלַּיְלָה הַזֶּה וְהִכֵּיתִי כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מֵאָדָם וְעַד בְּהֵמָה וּבְכָל אֱלֹהֵי מִצְרַיִם אֶעֱשֶׂה שְׁפָטִים אֲנִי ה'".
האר"י הקדוש אומר ("טעמי המצוות") שטומאת מצרים היתה כה רבה, עד שמלאכים היו עלולים להיפגם בה, ולכן עבר ה' בעצמו, ואש אוכלה הוא, וגאלנו.
כך מובא בשמות רבה (ט"ו, ה'): "אמר רבי שמעון, גדולה חיבתן של ישראל, שנגלה הקדוש ברוך הוא במקום עבודת כוכבים ובמקום טינופת ובמקום טומאה בשביל לגאלן".
המגיד הרב יעקב גלינסקי זצ"ל קורא מדם ליבו: "וזה לקח יציאת מצרים לגבינו, שגם אם אדם רואה עצמו טמא ומסואב מעבירות, עליו לזכור שבורא עולם בכבודו ובעצמו יורד אליו לטהרו ולהצילו".
הרב גלינסקי מצטט את הנאמר במסכת יומא (פ"ח, מ"ט): "אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרים ומי מטהר אתכם, אביכם שבשמים". גם אילו מלאך היה נטמא במחיצתו, בורא עולם בעצמו ינקה אותו מעוונותיו.
"אך בתנאי אחד", מוסיף הרב גלינסקי בהגדה של פסח "והגדת": "כשם שאז נצטווינו להסתגר בבתים – 'ואתם לא תצאו איש מפתח ביתו עד בוקר… ולא יתן המשחית לבוא אל בתיכם לנגף' (שמות י"ב, כ"ג), משום שהפכנו את הבית לכעין בית מקדש בשחיטת הפסח ונתינת דמו על המשקוף והמזוזות – כך גם כעת, זהו התנאי לטהרתנו על ידי בורא עולם בעצמו: שנבוא ונסתופף בבית ה', בבתי המדרש והיכלי הישיבות ובתי מקדש מעט.
על הפסוק: "כי ידעתי את מכאוביו", מובאים דבריו של הקב"ה: "יודע אני כמה עתידים להכאיבני במדבר, ואף על פי כן איני נמנע מלגאלם... וארד להצילו מיד מצרים".
בתלמוד ירושלמי במסכת תענית מונים חז"ל בזכות מה יצאו ישראל ממצרים "מתוך חמשה דברים נגאלו ישראל ממצרים, מתוך הקץ, מתוך צרה, מתוך צווחה, מתוך זכות אבות, מתוך תשובה". (תענית ג', א')
יציאת מצרים: פרטים מרתקים אודות המעמד ההיסטורי המוכח
עשר המכות – מה באמת קרה שם? קבלו את סיכום מכות מצרים
רואים רק חלק מהתמונה: המהלך הפלאי של יציאת מצרים
במדרש רבה מובאים דברים נפלאים אודות אהבתו של הקב"ה את עמו, עד כדי שלא הביט אחר חשבון הגלות, מעשיהם הרעים והעבודה הזרה שעבדו במצרים. את הפסוק בשיר השירים: "קול דודי הנה זה בא מדלג על ההרים מקפץ על הגבעות" מסבירים באופן דומה רבי יהודה, רבי נחמיה ורבנן.
דברי רבי יהודה: "קול דודי הנה זה בא, רבי יהודה אומר: זה משה. בשעה שאמר לישראל: 'בחדש זה אתם נגאלין', אמרו לו: 'משה רבינו, היאך אנו נגאלין, והלא אמר הקב"ה לאברהם 'ועבדום ועינו אותם ארבע מאות שנה', ועדיין אין בידינו אלא רד"ו שנים', אמר להם: 'הואיל והוא חפץ בגאולתכם אינו מביט בחשבונותיכם, אלא 'מדלג על ההרים'.
דברי רבי נחמיה: "קול דודי הנה זה בא, זה משה, בשעה שאמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלין, אמרו ליה, 'משה רבינו היאך אנו נגאלין, והלא אין בידינו מעשים טובים', אמר להם: 'הואיל וחפץ בגאולתכם, אינו מביט במעשיכם הרעים, ובמי הוא מביט, בצדיקים שבכם ומעשיהם, כגון עמרם ובית דינו'.
דברי רבנן: "קול דודי הנה זה בא, זה משה, בשעה שבא ואמר לישראל בחודש הזה אתם נגאלים, אמרו לו: 'משה רבינו האיך אנו נגאלין, וכל מצרים מטונפת מעבודה זרה שלנו', אמר להם: 'הואיל והוא חפץ בגאולתכם, אינו מביט בעבודה זרה שלכם, אלא מדלג על ההרים".
תשכחו את כל מה שלמדתם בבית הספר על עשרת המכות וקבלו תיאור חי ומיוחד על פי מדרשי חז"ל מפי הרב שלמה לוינשטיין. צפו: