ריבלין בבונדסטאג: "משוכנע שאפשר לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני"

נשיא המדינה ראובן ריבלין התייחס היום (רביעי) לתוכנית השלום האמריקנית, שהוצגה אמש על ידי הנשיא דונלד טראמפ. בנאום שנשא בעברית מעל בימת הפרלמנט הגרמני, הבונדסטאג, אמר ריבלין כי הוא "משוכנע" שאפשר לפתור את הסכסוך הישראלי-פלסטיני.

"אמש בוושינגטון חזינו ברגעים שיכולים להביא תקווה גדולה", אמר הנשיא. "לאחר שנים ארוכות של קיפאון מדיני, הציג הנשיא טראמפ תוכנית שיכולה לאפשר לשני העמים לחדש את ערוצי השיח, ולהתקדם אל עבר עתיד משותף. הדבר אינו פשוט, ושני הצדדים צריכים ללמוד את התוכנית לעומק. זוהי תוכנית שתובעת ויתורים עמוקים, קשים ומורכבים משני הצדדים, אבל אסור לנו להרים ידיים, כי מי שמרים ידיים מוותר על הסיכוי, ואני מסרב לוותר. למרות הקושי, צריך לחשוב על פתרונות שמחזקים את הביטחון והיציבות, כדי לאפשר שגשוג וצמיחה לשני הצדדים. אני תקווה שתוכנית זו תיושם בהתחשב בעקרונות הללו, ותוביל למציאות טובה יותר עבור כולנו".

בנאומו, שנישא בפרלמנט הגרמני במסגרת האירועים לציון 75 שנה לשחרור מחנה ההשמדה אושוויץ, התייחס ריבלין לאנטישמיות הגוברת ברחבי העולם, ובכלל זאת באירופה: "האחריות שנושאת גרמניה על כתפיה היא כבדה. היא כבדה במיוחד, מפני שהיום אירופה, כמו חלקים בעולם כולו, שוב משנה את פניה. אירופה היום שבה להיות רדופה על ידי רוחות הרפאים של העבר. תפיסות של עליונות, טהרנות לאומנית, שנאת זרים, אנטישמיות בוטה ועכורה, מרחפות על פני אירופה. מן הימין ועד לשמאל הקיצוני, האנטישמיות מחלחלת ללב ההנהגה האירופית".

"אי אפשר להתעלם מהאנטישמיות החדשה-ישנה, מהגזענות ומשנאת האחר, בפרט היהודי, ששבה להרים ראש", הצהיר הנשיא. "בעשורים הראשונים אחרי מלחמת העולם השנייה, האמנתי שעוצמת הזעזוע ממה שאירע, ההבנה האנושית של התהום והחורבן אליהם מוליכה השנאה, יספיקו כדי למגר את האנטישמיות מהעולם לנצח. היום, לצערי, אני מבין שאין דבר כזה".

"כבוד האדם, החירות, סולידריות אנושית – כל אלה עלו בעשן המשרפות של אושוויץ. וזהו הלקח המרכזי והמטלטל ביותר מהשואה – ששואה יכולה לקרות. זוהי מערכה שיש לעמוד בה איתנים, דור אחר דור. לעקור את העשבים השוטים, היכן שהם צומחים, יום יום. אסור לנו לוותר. אסור לגרמניה להיכשל".

"גרמניה, הארץ שבה נהגה הפיתרון הסופי, נטלה על עצמה אחריות להגן על ערכים לאומיים-ליברליים, במציאות שבה הם נשחקים, כנגד גלי פופוליזם", המשיך ריבלין. "אם בגרמניה ייכשל הניסיון לעמוד בפרץ, זה עלול להיכשל בכל מקום". הוא הביע תקווה, כי "אזרחי גרמניה וההנהגה המובילה אותם ימשיכו, גם בעשורים הבאים, להדוף את השנאה וההסתה, ולהמשיך לשמש דוגמה למנהיגות, שהמחויבות ההיסטורית, האחריות, המתינות והסובלנות, הם נר לרגליה. אני רוצה לחזק את ידיה של ההנהגה בגרמניה, על אומץ הלב שלה, על הנחרצות שלה, על הקול הצלול והברור שהיא משמיעה".

הנשיא התייחס בדבריו לאיום האיראני: "אני יודע שיש הטוענים, שצריך להבחין בין הרטוריקה של ההנהגה האיראנית לבין המדיניות שלה בפועל. ואולם, דווקא ביום הזה אני מבקש לומר לכם: אין לנו את הפריבילגיה להעלים עין, לא מהמדיניות של ההנהגה באיראן, ולא מהרטוריקה שלה. כולנו יודעים היטב כמה רטוריקה, שמחנכת לשנאה, לשנאת ישראל, להשמדה, היא מסוכנת. כולנו יודעים מה הכוח שלה".

"אין לנו מלחמה עם העם האיראני, להיפך. בין העמים קיימים קשרים חמים ומשמעותיים. בישראל חיה קהילה גדולה של יהודים יוצאי איראן, קהילה שגאה במורשתה ובתרבותה. ואולם, לדאבוננו, האיום שמהווה היום ההנהגה באיראן איננו שאלה תיאורטית. עבורנו, זוהי שאלה קיומית. לא אנחנו הגדרנו את זה כך, אלא ההנהגה האיראנית, הטוענת בהחלטיות, שהיא חותרת לגדוע את קיומה של מדינת ישראל, ומצהירה שהשמדתנו היא עבורה מטרה מדינית-פוליטית".

"איננו בשנת 1938", הצהיר ריבלין. "עם זאת, לא נעצום עין כשהם מעבירים לארגוני הטרור, החונים על גבולותינו, מאות מטוסים ומשאיות עמוסים באמצעי לחימה מסוכנים, ובהם טילים מדויקים שמטרתם היא אחת – פגיעה בתל אביב ובירושלים, ובשאר ערי ישראל. אל מול חזון פוליטי כזה, אל מול הנהגה כזאת, יש רק אפשרות אחת: עלינו לבודד אותה, עלינו להוקיע אותה, עד ששאיפותיה הרצחניות יובסו". הנשיא בירך על ההחלטה שהתקבלה בבונדסטאג שלא להבחין בין הזרוע הצבאית והזרוע המדינית של חיזבאללה, ולהוציא את ארגון הטרור מחוץ לחוק: "אני קורא לממשלה הגרמנית לאמץ את הקריאה המתבקשת הזאת. מדינת ישראל יודעת להגן על עצמה מפני ההנהגה האיראנית ושלוחותיה, ולא תהסס לעשות זאת".

במליאת הפרלמנט הגרמני נכחו בני משפחותיהם של הדר גולדין ואורון שאול הי"ד, שהגיעו לגרמניה בהזמנת הנשיא. ריבלין קרא לגרמניה ולקהילה הבין-לאומי לסייע בהשבת הבנים והאזרחים הישראליים המוחזקים בידי חמאס בעזה "בניגוד לדין הבין-לאומי ולצו המצפון".