"נכון שאני מפחדת לפספס את הזיווג - אך נמאס לי כבר מהצעות לא רלוונטיות"

מאז שהבלוג שלי הוקם ונושאים רבים בשידוכיםב"ה זוכים להתייחסות - אני מקבלת עשרות מיילים לתיבה שלי מרווקים ורווקות, שמבקשים עצה בדרכם. 

רובם מבולבלים, מיואשים וחסרי 'עמוד שדרה יציב' שידריך אותם כיצד עליהם להתנהג, היכן ללחוץ והיכן לשחרר, כמה להתעקש וכמה להרפות. מרוב העומס, לרובם אני לצערי לא מגיעה, ולא יכולה להשיב לכולם באריכות. 

ובכל זאת, כשאני מזהה נושא שלדעתי צריכים לתת עליו את הדעת, אני כותבת על כך טור - שבו אני מנסה לגייס מבט כללי ומקיף על הנושא, ולמשוך את המבט לזוויות נוספות שאולי לא נלקחו בחשבון. הפעם אבקש להתייחס לנושא ש'בוער' בכל הרווקים והרווקות באשר הם, נושא שצריכים להחזיק אותו בזהירות כמו שמחזיקים בובת חרסינה נדירה ויקרה שעוד רגע תונח כמוצג במוזיאון. 

"אני מפחדת לפספס את הזיווג שלי, אבל מנגד - ממש לא מתחשק לי לבזבז את הזמן שלי על דברים לא רלוונטיים", כתבה לי קוראת באחד המיילים. הבעיה שהציגה לפניי היא הצעת שידוך שלא תאמה את הלך הרוח שלה וסגנונה האישי. "איפה עובר הגבול בין מה שאני רוצה, לבין עד כמה להתפשר", היא ממשיכה ושואלת, תוך שהיא מדגישה כי "למשל אני רוצה מישהו עד גיל 38, אז אם מציעים לי מישהו בן 40 - מיד לסרב? איפה עובר הגבול? אני מבולבלת ואשמח לעצה".

אז לפני שאתחיל לפרק אחת-אחת את השאלות, חשוב לי שתדעי שיש תשובה אחת לכולן. 

מי ביקש ממך את העבודה הזו בעצם?  

בהתחלה זה נראה כמו עיסה דביקה של דברים לא ברורים שנטמעים זה בזה. שאלות שלכאורה אין עליהן תשובות... אבל האומנם כך הוא הדבר? האומנם הקב"ה הביא אותנו לכעין כאוס רגשי שאין בו מאומה מלבד הפחדים, חוסר הידיעה וחוסר הביטחון? אז צריך לדעת שההפך הוא הנכון. יש תשובה, והתשובה היא שהקב"ה הביא אותנו למצב הזה דווקא כדי שנשאל שאלות, נחפש תשובות - ותוך כדי כך, נגיע לשינוי מהותי של עצמנו. 

מה כבר צריך לשנות? ה-מ-ו-ן.

זה מתחיל במחשבות שליליות על עצמנו ועל האחרים, עובר דרך פרשנות לקויה של מצבים שנקלענו אליהם בחיים (כך למשל גרושה יכולה להאשים את עצמה בנישואין שכשלו) ומסתיים בעקשנות ו'דבקות' מצד הסיטרא אחרא, בדברים שהקב"ה לא ביקש ממך לדבוק בהם (למשל, כל רשימות המכולת למיניהן).

אני לא אומרת שלא צריך לחשוב עם עצמנו מה נכון ורלוונטי לנו. ודאי שצריך. ודאי שעל כל אחת מוטלת האחריות לפרש בשיחתה מול בורא עולם - מה בנפשה, עם מה היא מסוגלת לחיות בשלום, ועל מה אין לה שום דרך להבליג. אנחנו חייבות את זה לעצמנו כמו גם לבוראנו, אבל מכאן ועד לרשימות בלתי נגמרות שיורדות לרזולוציות מפחידות של הגדרה, הדרך עוד רחוקה. 

מי ביקש ממך את העבודה הזו בעצם? מי ביקש מאיתנו לקבוע מה טוב בשבילנו, לעשות רשימות מפה עד הונלולו על איך ומה שאני רוצה, ואם לא - אז שברו את הכלים, ולא יוצאים יותר לשידוכים. 

האם אי פעם חשבת מה זה אומר בכלל 'להיכנע', ובפני מי את נכנעת?

הקב"ה שברא את הנשמה הייחודית שלך, יודע בדיוק גם מה היא צריכה לעבור בדרך - כדי (ויסלחו לי כל אותם אנשים שמצטמררים כשהם שומעים את המילה הזו) להיכנע! 

במשך שנים שמעתי את המילה הזו ובעטתי בה בכל כוחי. סירבתי להכניסה לחיי, אבל דווקא כשהבנתי את המשמעות האמיתית שעומדת מאחוריה, היא פתחה לי את השערים לכל הטובות כולן. 

המילה הזו לא באה לקחת ממך! היא באה לתת לך - אבל היא נותנת לך בדרך שאת לא מכירה, ולכן את כל כך נבהלת מפניה. 

כשאומרים לך 'הכנעה' את ישר מתכנסת אל תוכך בפחד, או נעמדת על ארבע רגליים עם הטפרים שלופים.

אבל האם אי פעם חשבת מה זה אומר בכלל 'להיכנע', ובפני מי את נכנעת? הרי זה אבא שלך, שאת באה לפניו בבושה וכניעה, ולא איזה מלך עריץ וחסר לב חלילה. 

כשאת נכנעת מול השם, אבל בעצם מגלה באוזניו את כל מה שאת חוששת מפניו. את באה 'עירום ועריה' כביום היוולדך, ולא משאירה לעצמך דבר - שהקב"ה לא יודע עלייך. את חושפת את הכל, מדברת על הכל, צוחקת את הכל, בוכה את הכל, ומעל לכל - לא מתביישת באמת שלך כל כך. 

את מפחדת לפספס? תגידי את זה בקול. 

תגידי בקול את הכל, אבל לא מתוך התרסה ותחושה של 'מגיע לי'

נמאס לך לצאת עם הצעות לא מתאימות? תגידי את זה בקול. 

תגידי בקול את הכל, אבל לא מתוך התרסה ותחושה של 'מגיע לי' ו'איך אתה עושה לי דבר כזה', אלא מתוך מקום של הכנעה. 

מה זה מקום של הכנעה? קודם כל תגידי על זה תודה. 

אחר כך, תגידי שאת מאמינה שהכל לטובתך, שהכל ברחמים ושהכל מדויק. 

ולבסוף, תנסי לחשוב מה רוצים ממך, ומה את יכולה ללמוד מהניסיון הזה כי שום דבר לא 'מתדפק' על דלתך ללא סיבה. 

דווקא במקום שהכי קשה לך לקבל את הביקורת, דווקא במקום של ההצעות הכי מעליבות לכאורה, ודווקא במקום של חוסר היכולת להכיל דברים מסוימים בשידוכים - מסתתרות מתנות גדולות, שאם רק נדע לראות אותן ולהשתמש בהן, נרוויח מזה רווח נקי לבית שנקים. 

הכנעה היא לא ויתור על מה שאת רוצה, היא ויתור למען דברים שהקב"ה יודע שיהיו לך טובים יותר. 

להצטרפות לליווי האישי עם שירה דאבוש (כהן) ולהזמנת ערבי חיזוק לרווקות - פני במייל shira@htv.co.il