אם התעוררה מתרדמת אחרי 7 חודשים - למרות שלוש מילים קשות שהרופא אמר

עד לפני שנה, חייה של קרטישה ברברסון מאוהיו זרמו על מי מנוחות: היא הייתה אם עסוקה לשני ילדים שסביבם עבדה במשרה מלאה. 

אלא שאי שם בינואר 2018 - חייה של ברברסון בת ה-31 נעצרו. 

היה זה יום רגיל כשקרטישה התייצבה אצל רופא המשפחה שלה, עם תחוש כללית של חרדה. הטענה שלה הייתה: 'כל האיברים בגוף שלי מתנפחים, ואין לי הסבר לזה. אני לא מרגישה כאב, אני רק מפחדת'", אמרה לרופא ששלח אותה לבדיקות מקיפות בית חולים. 

קרטישה חשדה בכך שיש לה בעיה, למרות שהרופא ניסה לפטור אותה בתנועת יד שאומרת שהכל בסדר. רק כשהתעקשה, קיבלה הפנייה לבדיקות מסודרות בבית החולים - צעד שעוד באותו היום יתברר כנס של ממש. עוד באותו יום, מיד אחרי סבב הבדיקות שנעשה לה בבית החולים - שקעה קרטישה בתרדמת, בעודה נאבקת במחלה אוטואימונית נדירה, שאף לא אחד מן הרופאים, הצליח בשלב ההוא לאבחן. 

"תנתקו אותה מהמכשיר", היו המילים שלו

אימה, קרטיס וויליאמס, הייתה נואשת. "כשסוף סוף הבנו שמשהו קורה, אמרו לנו שיש חשש לכך שהיא לא תתעורר יותר", משחזרת וויליאמס בשיחה עם WJW,  ערוץ החדשות המקומי בקליבלנד. "זה היה מטורף, כי מצב הגוף שלה ממש הידרדר מול העיניים שלי".

מאותו יום חייה של המשפחה האישית והמורחבת השתנו. שגרת יומה של קרטיס השתנתה בין רגע, ומפנסיונרית במנוחה הייתה צריכה לתמרן בין בית החולים לטיפול בילדיה של קרטישה - משרה מלאה שהייתה מעבר לכוחותיה. 

מצבה של קרטישה הלך והידרדר, עד שיום אחד אמר אחד הרופאים בנימה שאינה משתמעת לשני פנים - שלוש מילים שגרמו לנס גדול. "תנתקו אותה מהמכשיר", היו המילים שלו. 

הרופא הסביר למשפחה כי "קרטישה מוגדרת כמתה מבחינה מוחית, ואין טעם למשוך את חייה סתם".

אך אמה עמדה כלביאה, וסירבה להצעה בתוקף. "הרגשתי שזה המינימום שאני יכולה לעשות, לעמוד שם כמה שצריך ולעזור במה שצריך כדי להציל את בתי", היא משחזרת. 

הרופאה הנוירולוגית:  "הסיפור שלה הוא מילה נרדפת לתקווה"

הגישה שלה עזרה, מסתבר. 

בד בבד החליטה האם לפנות את בתה למרכז רפואי אחר בשם 'וקסנר' באוניברסיטת אוהיו, שם שכבה קרטישה במשך ארבעה חודשים נוספים, עד שביום בהיר אחד - לפני כשלושה שבועות - התעוררה, כנגד כל הסיכויים. 

לפי הדיווחים, בהתחשב בסיבוכים הקשורים במצבה - מעולם לא היו שום ערבויות שהיא תחזור להכרה, ועם זאת, הבלתי יאומן קרה. "הסיפור שלה הוא מילה נרדפת לתקווה", אומרת ד"ר שרדחה מיינלי, עוזרת פרופסור לנוירולוגיה ומנהלת מעבדת האולטרה סאונד הנוירווסקולרית באוהיו. "קרטישה היא ההוכחה לכך שטיפול מתמשך וקפדני יכול לעזור לשפר את התוצאות בקרב חולים אחרים שנמצאים במצבה, אפילו כשהמחלה קשה מספיק כדי להפוך את סיכויי ההחלמה לקלושים מאוד".

אחרי שהתעוררה קיבלה קרטישה שיקום פיזי, תעסוקתי ומילולי במטרה להחזיר את תפקודה הנורמלי, ומדי שבוע היא מטופלת אצל רופא נוירולוג. "זה נס שהיא חזרה הביתה, חזרה אלינו. אני שמחה שלא הקשבתי לרופא ההוא, ולא ניתקתי אותה משום מכשיר", מסכמת אמה.

מאנגלית: שירה דאבוש