הנער מידרדר. מה לעשות? זוהי תשובתו המפתיעה של גדול הדור

הרב מיכל יהודה ליפקוביץ זצ"ל (כסלו ה'תרע"ד – כ"ו סיוון ה'תשע"א) היה ממנהיגי הציבור הליטאי, ראש ישיבת פוניבז' לצעירים, וחבר מועצת גדולי התורה של דגל התורה.

הרב ליפקוביץ ייחס חשיבות רבה לאמירת זמירות השבת, לסגולתן העילאית, ולקנייני הרוח שאפשר לקנות מהן. "אם שמים לב למילים ולתוכן של זמירות השבת, אפשר להתרומם מהמילים עצמן", אמר.

"יש בזמירות ביטויים שממש עושים חיבור בין העולמות, העולם הזה והעולם הבא", אמר, והוסיף: "וכששרים את הזמירות מתוך הבנה מרגישים מסוככים בקדושה וטהרה".

בעת סעודה שלישית, שררה אפלולית בחדר, כיוון שהרב לא השתמש בחשמל בשבת, ומנורות ה'לוקס' כבר כבו אמש. התרגשותו בעת זמירות השבת בסעודה זו היתה עולה על גדותיה, ובחסות החשיכה זלגו עיניו דמעות טהורות. שירי הרגש השרים בעת סעודה שלישית, המכונה "רעווא דרעווין", הביאו אותו לפסגות רוממות. "בזמן ששרים את הניגונים הללו, אני יכול לחשוב על כל העניינים השייכים לעבודת ה'", אמר פעם.

ההשפעה האדירה של זמירות השבת

איך גורמים לבעל לשיר זמירות שבת?

ב"דובב שפתיים" מובא המעשה הבא – בחור מבית טוב וירא שמים שהידרדר מאוד ברוחניות. הוא למד בישיבה לבחורים כמוהו, וגם שם מצבו הידרדר. רבני הישיבה ניגשו לרב ליפקוביץ ושאלוהו מה לעשות במקרה כזה.

להפתעתם, השיב הרב בשאלה: "האם הבחור שר זמירות שבת?", והסביר את כוונתו: "אם הוא שר זמירות שבת, הרי שעדיין יש בו לחלוחית של קדושה ורוחניות, ואם כך, יש לו תקווה".

המשיך הרב והדריך את רבני הישיבה כיצד לרומם את הבחורים, למשוך את ליבם בעבותות אהבה לאביהם שבשמים באמצעות זמירות השבת. "על הרב בישיבה לשבת עם התלמידים, לפתוח את הזמירות לשבת קודש, ללמוד עמהם לבאר ולפרש באוזניהם את הפיוט רווי האהבה והכיסופין לבורא: 'לבי ובשרי ירננו לקל חי' שחיבר רבנו אברהם אבן עזרא, ולומר להם שכאשר הם שרים כאן, הרי שבעולמות העליונים - שרים המלאכים והשרפים יחד עמהם".

לסיום נציין כי בהוראת הרב, הבחור נותר בישיבה, כאשר הצוות תומך בו ומנתב את דרכו. במשך הזמן עלה על דרך המלך, והקים בית כשר בישראל, כאשר הוא עצמו אברך השקוד על התורה.

באדיבות אתר 'דרשו'.