הידברות לנוער: קורונה, מה ה' רוצה?

קורונה, המחלה שכבר הצליחה להחסיר פעימה מכמה מיליונים בעולם ומסתבר שגם בארצנו הקדושה, כבר הופכת להיות מפורסמת יותר מכל סלבריטאי שנמצא עלי האדמות.

אבל תודו שגם לכם כבר נמאס לשמוע על זה. הטלוויזיה והרדיו מוצפים בווירוס הזה כאילו היה תחילת הגאולה. במקום שנכנס לפאניקה, בואו נעשה פוס (pause) ונחשוב לרגע, איך אנחנו, כאנשים מאמינים ומתחזקים, צריכים להתייחס לכל מה שקורה עכשיו, ואם חלילה זה יקרה לנו?

בואו ניתן מקום לרבנו בחיי, שבתחילת ספרו "חובות הלבבות", בשער הביטחון, כותב דבר שלא משתמע לשני פנים בכלל: "אך מהות (עניין) הביטחון היא מנוחת נפש הבוטח ושיהיה לבו סמוך על מי שבטח עליו (ה') שיעשה הטוב והנכון לו בעניין אשר יבטח עליו כפי יכלתו ודעתו במה שמפיק טובתו. אבל העקר אשר בעבורו יהיה הביטחון מן הבוטח ואם יפקד לא ימצא הביטחון הוא שיהיה לבו בטוח במי שיבטח בו יקים מה שאמר ויעשה מה שערב ויחשב עליו הטוב במה שלא התנה לו ולא ערב עשוהו שיעשהו נדבה וחסד".

ובפשטות? לבטוח בקב"ה, לתת את הלב באמת ולומר – "אבא, אני סומך עליך ורק עליך, לא מעניין אותי אף אחד אחר, כי אף אדם ולא רופא בשר ודם יכול להושיע אותי מבלעדיך ואתה יודע יותר טוב ממני מה נכון עבורי".
ומה קורה אם הקב"ה לא מתרצה, ובסוף בא עלינו מה שלא רצינו? כאן אנו נבחנים על האמונה והביטחון האמתי – "אבא, אף על פי שלא קבלתי מה שרציתי, ברור וודאי לי שזה לטובתי. אני לא עושה לך חשבון כי אני לא מבין שום דבר, רק תן לי כוח לסמוך עליך כמה שיותר בכל מצב!".

לכל העולם יש סיבה טובה מאוד להיות בדאגה. מי יושיע אותם? סופרמן? ארגון הבריאות העולמי? לא נראה לי. הם אולי יודעים כמה וכמה דברים בנושאי בריאות, אבל לשלוט הם לא יכולים, ותאמינו לי, אם תבדקו טוב תראו כמה פעמים בהיסטוריה מגפות לא הצליחו להיעצר גם כשכל "גאוני הדור" שלהם עשו לילות כימים כדי למצוא פתרון.

צריך להבין, אם אנחנו בוטחים במשהו - זה רק במשהו אחד. רק אחד יכול להושיע אותנו, וגם הבטיח לנו את זה, וזה ה' יתברך.
מי שסומך על בשר ודם, הקב"ה אומר לו כביכול – "אתה בוטח בו? אז תישאר אתו, ושהוא יושיע אותך". הקב"ה לא אוהב התחכמויות. ביטחון זה ביטחון, תבטח בי והכל יהיה בסדר, או שתבטח בבשר ודם ושיעשה בך מה שהוא רוצה. הרבה מאוד יהודים במהלך הדורות התחכמו וסמכו על יוונים שבכל הדורות. איפה הם היום? לא אתנו.
מובן שהביטחון צריך הרבה עבודה, אבל הקב"ה לא מקפח יהודי שרוצה להתחיל לבטוח בו, וכל מה שנותר זה פשוט לזרוק את השכל ולתת לקב"ה לשלוט במצב במקום להיכנס לפאניקה.

אז נכון שאולי הקורונה כרגע בטיסת אקספרס לארץ הקודש, ומי יודע מי יהיה הראשון שיחלה בה, אם בכלל. אבל תאמינו או לא, אנחנו לא תלויים במזל. ישראל הם מעל המזל, כפי שאומרים חז"ל. כל מה שנותר זה לזרוק את השכל, להאמין ולבטוח בפשטות שה' יתברך יושיע אותנו ויגן עלינו. כל מה שנותר הוא להתחזק בידיעה שה' יתברך אוהב אותנו באהבה ללא תנאי, ולא משנה מה יקרה - כל מה שיהיה ויקרה זה הכל מאהבה והשגחה פרטית מה' יתברך. כל מה שנותר לנו זה להאמין ולבטוח בה'.