"אבל מתי, בורא עולם? תן יעד, תן תאריך, תן זמן!"

אחות יקרה,

אני רואה את הכאב בעיניים, את הצער שטמון בך...
כל רווקה, אני יכולה לראות כמה היא מנסה, באמת מנסה, להיות שמחה! ורואים שהשמחה שלה לא שלמה.

יש רגעים שאת פשוט נשברת! אני כותבת בדמעות... כי אני זוכרת את התקופה הזו, שהרגשתי פשוט בודדה. הרגשתי לבד. הרגשתי שאף אחד לא יכול להבין את הכאב שלי. שאף אחד לא מבין כמה קשה לי.
וואי, וואי, כמה בכיתי...
אבל אתן יודעות למה עכשיו אני בוכה לפעמים?! כי אני מרגישה שלא ניצלתי מספיק את התקופה הזו! כן! התקופה של הרווקות לא מנוצלת מספיק! היה לי קשה כל כך והסתכלתי רק על הקושי, הכאב והצער על החסר - ששכחתי לשים לב כמה אני מתקרבת... מתקרבת ומתרפקת על אבא שבשמים, בדרך למציאת הבעל שלי. עוד פגישה. עוד שידוך ועוד יום עובר, ואני אומרת לעצמי שזה יגיע בסוף!
בינתיים? אני הייתי מחוברת לאבא שבשמים.
אבל מתי, בורא עולם? תן יעד! תן תאריך! תן זמן! קשה החוסר אונים הזה! קשה אי הוודאות המתסכל הזה!
ואז אחרי פגישה שהיתה לי, הרגשתי שזהו! שאני נשברת ולא מסוגלת יותר. ואם זה לא זה - אני מפסיקה לתקופה להיפגש.
למחרת הפגישה הלכתי לקברי צדיקים והתפללתי לבורא עולם חזק, עם ים של דמעות, כמו שהרבה זמן לא בכיתי... ביקשתי שיכוון אותי. שאם זה בעלי - ששנינו נדע את זה, ואם לא, אני בהפסקה משידוכים. לא מסוגלת יותר...
כשהייתי בדרך חזרה הביתה, השידוך התקשר ושאל אם אפשר להיפגש. נפגשנו, והוא הציע לי נישואין. היום, תודה לאל, זה בעלי.
אני לא באה להתרברב, ולספר לך שזה אוטוטו, כי לכל אחת הזמן שלה. אני רוצה לחזק אותך, שהזמן יגיע. וה' רוצה את התפילות שלך לזמנים שאת לא יכולה להתפלל. ועכשיו, הרווקות. זה הזמן הכי טוב לתפילות! תנצלי אותו! אל תרגישי שלא ניצלת, כמו שאני מרגישה לפעמים... רק היום מבינה מהי כוחה של תפילה.
אני יודעת מה את עוברת. את יוצאת לשידוכים, ובינתיים חברות מתחתנות. אנשים חיים את חייהם, ואת בבדידות שלך. לבד. שומרת על עצמך. שומרת נגיעה. וקשה לך. את מנסה להתחבר לבורא עולם, ומרטיבה את הכרית בים של דמעות...
והגבר עדיין לא בא.
יכולה לומר לך בוודאות, שכל התפילות ברגעי הקושי שהיו לי - חזרו אלי לאחר החתונה כמו בומרנג!
היום אני רואה מה כוחה של תפילה!
יש לבורא עולם שק מלא של דמעות ותפילות, והוא שומר אותן לרגע שתצטרכי באמת.
אחרי החתונה, כשמצאת את הזיווג, כשלאט לאט הבית גדל ובאים הילדים. השגרה סוחפת ואת שוכחת... או אולי לא מספיקה להתפלל... ואז בורא עולם מוציא את ים הדמעות והתפילות שלך, ומשתמש בהן להרעיף עליך טוב. בינתיים, עד שתזכרי אותו שוב בין הכביסות לכלים ולבלאגן של הילדים...
התפילות נשמרות! בורא עולם שומע! אל תתייאשי! תמשיכי להתפלל! תתקרבי יותר לבורא עולם ואל תאבדי אמונה לעולם! הישועה קרובה. זה רק ענין של זמן.

באהבה, פריאל.

לרפואה שלמה ובשורות טובות ניתאי בן פריאל בתוך שאר חולי ישראל.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.