בניגוד לעמדת היועמ"ש: הממשלה אישרה הקמת ועדה לבדיקת מח"ש

הממשלה אישרה היום (ראשון) בישיבתה את הצעתו של שר המשפטים אמיר אוחנה להקים ועדת בדיקה ממשלתית, שתבחן את התנהלותה של המחלקה לחקירות שוטרים בפרקליטות המדינה (מח"ש). בהתאם להצעה, בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס הרן פיינשטיין, ויחד עמו יהיו חברים בה הפרופ' רינת קיטאי-סנג'רו והפרופ' אבי דיסקין.

ההחלטה התקבלה בניגוד לעמדתו של היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, לפיה קיימת "מניעה משפטית" לאשרה בשל כהונתה של הממשלה כממשלת מעבר, וכן בשל הקירבה למועד הבחירות לכנסת. במכתב שהעביר לאוחנה ביום חמישי האחרון, הבהיר היועץ כי קיים "חשש משמעותי" לפיו "ההחלטה מונעת, או לכל הפחות עלולה להיראות כמונעת משיקולי בחירות", זאת בשל העובדה שהקמת הוועדה הובטחה לחבר הכנסת גדי יברקן, שערק מכחול לבן לליכוד. מנדלבליט הוסיף, כי הקמת הוועדה עלולה לכבול את שיקול דעתה של הממשלה שתוקם לאחר הבחירות.

במהלך הישיבה התגלע עימות בין מנדלבליט לאוחנה ושרים נוספים. "לא נקבל סט כללים אחד לאופוזיציה וסט כללים אחר לממשלה", אמר שר התיירות יריב לוין ליועץ. "אתם עושים שימוש לרעה בכללים שלכם. התקדימים שאתם יוצרים יביאו לנזק אדיר".

לוין התייחס בדבריו, בין היתר, להצעתו של מנדלבליט לפיה בראשות הוועדה יעמוד שופט עליון: "לדעתך רק שופטי העליון יודעים להבדיל בין טוב לרע, ורק הם ממלכתיים ויכולים להכריע בניגודי עניינים. כולם בני אדם בסוף. האם תבטיח שהשופט שימונה לא יהיה מרשימת התפוצה של שי ניצן?", תקף.

"הייתי מסכים עם חוות דעתך לגבי הקמת הוועדה, אך נזכרתי בדוגמאות שלא מתיישבות עם דבריך", הוסיף לוין. "גילינו פתאום שבכנסת אין בעיה להקים ועדות סמוך לבחירות בתהליך שנמצא בליבת הבחירות, ובאופן ששולל מאדם זכות בסיסית שמוקנית לו בדין. מסתבר שאין בעיה לקבל החלטות בעניינים משפטיים של שרים ונבחרי ציבור תוך כדי בחירות, כתב אישום בבחירות, ואפילו כשראש הממשלה בחו"ל בשליחות מדינית חשובה, באותו יום חייבים לרוץ ולהשלים תהליכים, גם זה בתוך בחירות".

כזכור, אוחנה הודיע ביום רביעי שעבר על כוונתו להביא לאישור הממשלה את הקמתה של הוועדה, שתברר את הטענות בנוגע להתנהלות מח"ש ולמבנה הארגוני שלה. "את בעיית חוסר האמון במח"ש אני מכיר עוד מימיי כעורך דין. מדובר בבעיה ארוכת שנים וחוצת מגזרים", אמר בהודעה שפרסם בפייסבוק. הוא ציין, כי ביקש להקים את הוועדה כבר ביולי 2019 – לאחר התקרית בה נהרג סלומון טקה ז"ל מירי של קצין משטרה, והטענות שעלו בקרב יוצאי העדה האתיופית נגד מח"ש – אך נמנע מכך: "עלתה טענה מהגורמים המשפטיים הבכירים, לפיה בתקופת הבחירות יש בעייתיות בהקמת ועדת בדיקה שכזו. בנוסף, חשבתי שלא יהיה נכון שהקמת הוועדה תתפרש בטעות כניסיון להשפיע על ההחלטות בעניין סלומון טקה ז"ל".

"משהבחירות לא הביאו, למרבה הצער, להקמת ממשלה, ולאחר שנסתיימה החקירה במקרה סלומון טקה, הסתיים השימוע והתקבלה החלטה – החלטתי כעת להקים את הוועדה. העולם שבחוץ אינו קופא על שמריו רק משום שיש עוד בחירות, והציבור זכאי למענה", הצהיר אוחנה. הוא הדגיש, כי "כדי לא לכבול את ידיה של הממשלה הבאה – תהא אשר תהא – אני קובע כי ממצאי ומסקנות הוועדה יוגשו לממשלה רק בעוד 4 חודשים, ורק במידה שהממשלה תבקש מהוועדה לקבל המלצות – הוועדה תגיש גם את המלצותיה".

"הציבור זכאי לתשובות. הציבור זכאי לגופי אכיפה טובים ויעילים, הוגנים ושקופים, הנכונים גם לעמוד בפני ביקורת. מדובר בצעד חשוב לחיזוק אמון הציבור במערכת, משימה קריטית מעין כמותה עליה דיברתי רבות מיום כניסתי לתפקיד. בעיית האמון במח"ש זקוקה לבדיקה יסודית, שרק ועדת בדיקה ממשלתית חיצונית, עצמאית ובלתי תלויה, תוכל להביא לידי ריפוי בקרב אוכלוסיות רבות בחברה הישראלית – ותוביל לחיזוק אמון הציבור במערכות אכיפת החוק", כך אוחנה.