עתירה לעליון: יזבק תמכה היום בשייח’ סאלח – שקלו שוב את פסילתה

לאחר שאמש (שני) אישר בג"ץ ברוב דחוק את מועמדותה של ח"כ היבא יזבק (הרשימה המשותפת) בבחירות הקרובות, בישראל ביתנו צפויים לדרוש מבית המשפט העליון לקיים דיון נוסף בפסילתה. זאת, לאחר שהביעה הבוקר תמיכה בשייח' ראאד סלאח, לשעבר יו"ר הפלג הצפוני של התנועה האסלאמית, שהורשע בהסתה לטרור ונדון היום לשנתיים וארבעה חודשי מאסר בפועל.

יו"ר ישראל ביתנו, אביגדור ליברמן, הורה ליועצים המשפטיים של מפלגתו לעתור לבית המשפט בבקשה להפוך את החלטתו לאשר את התמודדותה של יזבק בבחירות לכנסת ה-23, בטענה כי התייצבותה בהפגנה מחוץ לדיון בית משפט השלום בחיפה מהווה תמיכה בטרור. בהפגנת התמיכה בסלאח התייצבו שורת ח"כים מהרשימה המשותפת, בהם ראשי הרשימה – היו"ר איימן עודה, אחמד טיבי, מטאנס שחאדה ומנסור עבאס – וכן חבר הכנסת יוסף ג'בארין ויזבק.

יזבק בדיון אתמול בבג''ץ (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

יו"ר סיעת ישראל ביתנו, ח"כ עודד פורר, טען כי הליכתה של יזבק להפגנה "מיד לאחר שהוכשרה התמודדותה ברוב זעום של שופטי בג"ץ, היא עדות לכך שבסיס פסק הדין שניתן בעניינה, המתבסס על החרטה שלכאורה הביעה, מקורו בטעות ודינו להתבטל". לדבריו, "חוק יסוד הכנסת הוא ברור ביותר – תומכי טרור לא יכולים לכהן בכנסת ישראל ולקבל משכורת ממשלם המיסים הישראלי".

ההחלטה על אישור מועמדותה של יזבק התקבלה על חודו של קול. השופטים שתמכו באישור התמודדותה הם יצחק עמית, דפנה ברק-ארז, עוזי פוגלמן, ענת ברון ומני מזוז. בפסק הדין נכתב כי לא אותרו די ראיות המלמדות על תמיכתה בטרור, וכי יזבק הביעה על חלקן חרטה. מנגד, דעת המיעוט, בהובלת נשיאת בית המשפט העליון אסתר חיות – שאליה הצטרפו השופטים נעם סולברג, דוד מינץ ויוסף אלרון – סברה כי הוכח מעל לכל ספק כי חברת הכנסת מבל"ד תומכת בטרור, והחרטה שהביע על חלק מההתבטאויות היתה בבחינת מעט מדי ומאוחר מדי. שופטי המיעוט טענו כי מדובר ב"אחד המקרים החריגים והקיצוניים שבהם די בראיות שהוצגו כדי להעיד על תמיכתה של יזבק במאבק מזוין של ארגון טרור נגד מדינת ישראל".

ליברמן (צילום: פלאש 90)

בתקציר ההחלטה של דעת הרוב הוסבר כי לא הצטברה בעניינה של יזבק 'מסה קריטית' של ראיות ברורות, חד משמעיות ומשכנעות המצדיקות את פסילתה, וכי לא הובאה הוכחה שההתבטאויות הן חלק מהמאפיינים הדומיננטיים של פעילותה. עוד הובהר כי אם מתעורר ספק בשקילת חומר הראיות, על בית המשפט לפעול לטובת המועמד, "נוכח מעמדה הרם של הזכות לבחור ולהיבחר".