הנוער מתמודד? הסוד שיעזור לכם לצלוח את גיל ההתבגרות: ראיית הטוב ושיקופו

בפרשת כי תשא מכונה עם ישראל בכינוי קשה: "עם קשה עורף". מעניין שאם מסתכלים על ההקשר, על הפסוק עצמו בו נאמר הכינוי הזה, מתגלה שזה דווקא נאמר בעיתוי מוזר: בדיוק בזמן שמשה רבינו מבקש עליהם רחמים, וכמו שנאמר (שמות ל"ד ט'): "וַיֹּאמֶר אִם נָא מָצָאתִי חֵן בְּעֵינֶיךָ ה', יֵלֶךְ נָא ה' בְּקִרְבֵּנוּ, כִּי עַם קְשֵׁה עֹרֶף הוּא, וְסָלַחְתָּ לַעֲו‍ֹנֵנוּ וּלְחַטָּאתֵנוּ – וּנְחַלְתָּנוּ".

ההקשר של האזכור כאן, בפסוק הזה, מוזר מאד, כי הפסוק נאמר בהקשר של בקשת תחנונים על העם, ולא זה המקום להגיד קטרוגים ולהזכיר את קשיות ערפו – ולהשתמש בכך כנימוק לבקשת הסליחה...

האדמו"ר מחב"ד, הרבי מלובביץ', הקשה כך, והתשובה שהוא עונה עמוקה וחשובה מאד לכל איש חינוך. אין בנער הישראלי מידה רעה או טבע רע, חלילה. הכל בוסר, שמר בחניטתו ומלא עסיס בבגרותו. גם האדמו"ר מפיאסצנה הי"ד מאריך ביסוד הזה. אין ילד רע, יש ילד שרע לו, וגם הבוסר הארסי והמר עוד יהפוך לעסיס מתוק. צריך סבלנות, צריך אהבה, אבל מה שנראה כרגע כמידה רעה, הוא שורש שאפשר בהחלט לנתב לאפיקים חיוביים. העקשנות יכולה להיות חוזקה וחוסר הפכפכות, אחר שהנער יגדל ויקבל עול תורה. כעס מראה על אכפתיות, ועוד יהפוך לעבודת ה' מלאה גחלי אש. על זו הדרך מסביר האדמו"ר מחב"ד את הביטוי הזה, שאומר משה רבינו, שאותה קשיות עורף עוד תעמוד להם למסור נפש על התורה בעתיד, כנגד כל הרדיפות.

לענייננו, לומדים מכאן יסוד: כל חסרון – הוא גם מעלה פוטנציאלית. כל קללה – תהפוך לברכה, כמו שנאמר (דברים כ"ג ו'): "וַיַּהֲפֹךְ ה' אֱלֹקֶיךָ לְּךָ אֶת הַקְּלָלָה לִבְרָכָה". על כן הצדיק, שהולך בדרך זו, נקרא "תמר", שממיר ומחליף את הקטרוגים בזכויות, ואת כוח היגון – בכוח שמחה, כמו שכתוב (ישעיהו ל"ה י'): "שָׂשׂוֹן וְשִׂמְחָה יַשִֹּיגוּ – וְנָסוּ יָגוֹן וַאֲנָחָה" (ליקוטי הלכות).

למעשה, יש חוק פיזיקלי כזה. ככל שדורכים את הקשת יותר אחורה – כך היא תעיף את החץ יותר קדימה. באמנויות לחימה משתמשים בכוח של היריב כדי להפיל אותו. בשיווק לומדים להשתמש בחששות של הלקוח – כטיעונים משכנעים לקנייה. וגם כאן: דווקא מיעוט הזכויות שלי הוא הסיבה לכך שראוי לי לשמוח, שאפילו במצב ירוד כזה – אני זוכה לזהות טוב ולשאוף אליו.

ראוי להזכיר שהדרך הזאת, של ראיית הטוב ושיקופו, זו מעלה שמשה רבינו התמחה בה במיוחד, שהוא זכה למצוא נקודה טובה אפילו בפחות שבפחותים שבישראל, ועל ידי זה היה יכול להתפלל עליהם תמיד, ולהיות רועה ישראל. בסוף הפרשה שלנו גם מובא שכרו הרב על כך, שנאמר עליו (שמות ל"ד ל'): "קָרַן עוֹר פָּנָיו", ובזוהר (חדש, שיר השירים דף ס"ב) שאלו מדוע זכה משה להארה הזו, ותירצו שזכה לכך בזכות שלימד זכות על בניו. ומוסיף הזוהר ואומר שכן יכול לזכות כל אחד לפי דרגתו, וכמו שלומדים ממשה רבינו, שאף על פי שחטאו – מצא ולימד עליהם זכות.

כשבאים לעסוק בחינוך, אי אפשר בלי מבט שכזה, שרואה את שורש הטוב, מצליח להתעלם מהביטויים הקשים שלו ומצליח לשקף ולקדם את הנערים, שיראו גם הם את הטוב שבהם, שיתחברו אליו, שימצאו דרכים אלטרנטיביות לבטא ולממש את כל הטוב הרב שבהם. יהי רצון שנצליח.

מתוך הספר המומלץ "בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר". לרכישת הספר, לחצו כאן.

סדנת הצלה להורים לנוער נושר בקמפוס היהודי של הידברות. לחצו לקבלת שיעור ראשון חינם.