ברקע התנגדות היועמ"ש: הוועדה לבדיקת מח"ש תתכנס רק לאחר הבחירות

ועדת הבדיקה הממשלתית לבחינת התנהלות המחלקה לחקירות שוטרים הודיעה היום (שני) על דחיית זימונם של העדים, עד לאחר הבחירות. בהודעת הוועדה נאמר כי ההחלטה התקבלה נוכח בקשות שהופנו לוועדה, שכמותן מלמדת כי נושא הוועדה הוא "בעל חשיבות רבה ביותר וכי לוועדה נכונה עוד עבודה רבה". הוועדה, שהוקמה בניגוד לעמדת היועץ המשפטי לממשלה אביחי מנדלבליט, תחל לפעול ב-4 במרץ, יומיים לאחר הבחירות לכנסת ה-23. "בהתאם לקול קורא שפורסם על ידי הוועדה, נמשיך לקבל פניות מהציבור עד לשניים באפריל", נכתב.

בשבוע שעבר אישרה הממשלה את הצעתו של שר המשפטים אמיר אוחנה להקים את ועדת הבדיקה הממשלתית. בראש הוועדה יעמוד השופט בדימוס הרן פיינשטיין, ויחד עמו יהיו חברים בה הפרופ' רינת קיטאי-סנג'רו והפרופ' אבי דיסקין. אוחנה טען עם הכרזתו על כינונה כי הקמת הוועדה היא "צעד חשוב לחיזוק אמון הציבור במערכת המשפט", וכן "משימה קריטית מעין כמותה עליה דיברתי רבות מיום כניסתי לתפקיד".

מנדלבליט ואוחנה (צילום: אוליבייה פיטוסי, פלאש 90)

מטעמו של אוחנה נמסר בעקבות הודעת הוועדה כי מעת שהממשלה מינתה את הוועדה בראשות השופט, "היא הפכה לישות עצמאית ובלתי תלויה, שתפקידה להגיע לחקר האמת". הוא הדגיש כי הוא לא שותף להחלטתה על דחיית כינוסה, אך הוא מגבה אותה. "העיקר שתפעל לבדוק מדוע האמון במח"ש כה ירוד", אמר שר המשפטים.

כבר ביולי הודיע השר על הקמת ועדת לבחינת מח"ש, אולם בשל התנגדות היועץ המשפטי לממשלה, שטען כי אין בסמכותה של ממשלת מעבר להחליט על צעדים משמעותיים אלה, היא נדחתה. בתחילת החודש, לקראת הדיון בממשלה על אישור הקמת הוועדה, שיגר מנדלבליט מכתב לשר אוחנה, ובו קבע כי קיימת מניעה משפטית להקים ועדת בדיקה ממשלתית בתקופת בחירות.

לפי מנדלבליט, לממשלה אסור להעמיד את הממשלה הבאה בפני מצבים בלתי הפיכים שעלולים לכבול את ידיה, ואסור שהאינטרס הפוליטי יועדף על האינטרס הציבורי. עם זאת, גורמים במערכת המשפט אמרו כי החלטתו של מנדלבליט נובעת מהחשש כי אנשיו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, שזועמים על הגשת שלושה כתבי אישום נגדו, ינצלו את הפתח שנפתח וידרשו גם את הקמתה של ועדת חקירה לבחינת התנהלות הפרקליטות בכלל, ככלי ניגוח נגד מערכות המשפט ואכיפת החוק.