הרב דן טיומקין: בואו נדבר קצת על יהלומים

בואו נדבר קצת גמולוגיה. גמולוגיה זו תורת אבני החן. זהו מדע שחוקר גבישים ומינרלים ביניהם גם יהלומים. הגמולוג עוסק במיון וסיווג האבנים, זיהוין, תיעוד צורתן, המבנה הגבישי שלהן ואופן ליטושן. יש כל מיני סוגי אבנים, כגון יהלומים, ספיר או ברקת (איזמרגד), שהן נדירות מאד בטבע. הגבישים מסווגים ומוערכים לפי מספר קריטריונים מוגדרים, כמו יופי, עמידות בפני שריטות ונדירות האבן בטבע. היהלום מגיע גולמי מבטן האדמה, והוא טעון ליטוש ועיבוד כדי למצות את צלילותו, צבעו וצורתו. יהלום גולמי הוא חסר חיים ואינו מנצנץ, ורק ליטוש נכון שלו ממצה את יכולתו להחזיר אור. המטרה בליטוש יהלומים צבעוניים (הנדירים מאד) היא למקסם את הצבע של היהלום ולתת להם עוצמה יתרה. ההתמחות בליטוש יהלומים צבעוניים היא התמחות מיוחדת, ומצריכה מיומנות גבוהה מאוד.

לא טעיתם במדור, באמת באנו לדבר על חינוך. אין ספק שכל יהודי הוא יהלום ייחודי ונדיר. כל יהודי, מתחת לכל הקליפות והמסכים, הוא נשמה טהורה. במקור שלנו אנחנו טוב גמור, כל אחד מאיתנו אומר כל בוקר: "אלקי, נשמה שנתת בי טהורה היא". צריך רק לגלות את האור הזה, וזו עבודת חיים. כי אין תוכנת מחשב שיודעת להגיד איך ללטש אותו. אין תוכנת מחשב שיודעת למצות באופן מושלם את הפוטנציאל.

כאן גם מקום השוני בין המשל לנמשל. אדם אינו חֶפץ שאחרים יכולים ללטש. האדם נברא בצלם אלוקים, וכאשר הוא מודע לזה, יש בו כוחות להוציא לאור את עצמו – גם דרך עבודה עצמית, וגם דרך היותנו אנשי חינוך שמנסים להיות שלוחי הקב"ה בעניין זה: להאמין באנשים, לתת להם השראה, לתת להם שיקוף מעצים, שיאמינו בעצמם ובמעלותיהם.

אם נזכה, נהיה ידא אריכתא של הקב"ה, כי מגלגלין זכות על ידי זכאי.

אם לא נזכה, נהיה ידא אריכתא של כוחות אחרים, וחבל, כי זה פספוס עצום.

הקב"ה הציף את הדור הזה בנערים מבולבלים. תציצו סביב ותראו אותם – על הברזלים, בשכונה, במשפחה המורחבת. קל מאד להוכיח אותם ולדחות אותם על מעשיהם המקולקלים. הגיוני מאד לרצות להתרחק מהם ולרחק אותם, שלא ילכלכו אותנו. שלא יקלקלו אותנו, את ילדינו השמורים.

אבל אחרי בקשת המחילה, ברצוני למחות. המושגים הללו שייכים לתחום הקולינריה, לא לנשמות ולא לילדים של בורא עולם. הדרך היחידה שבאמת מצליחה להצליח איתם לאורך זמן, היא לא להתרחק מהם, אלא להאיר פנים, לקרב, בנועם ובאהבה. כך הורו גדולי ישראל, שעלינו לא לראות את אבק הדרכים שמבחוץ, אלא לראות – וכך להתחבר ליהלום שבפנים. שטר של מאה דולר שהתלכלך בבוץ – לא נזרק לפח. גם לא יהלום. וכך גם נשמה יהודית, יקרה פי מיליארד מיהלום. אסור לנו להתייאש. עלינו להאמין בהם, ולשקף להם את זה.

בזכות מה שאנחנו זוכים לסייע להם לראות את הטוב שבהם, אנחנו ניצלים מהקללה הנוראית שבמגילת איכה: "תִּשְׁתַּפֵּכְנָה אַבְנֵי קדֶשׁ, בְּראשׁ כָּל חוּצוֹת". אבל חשוב לדעת יותר מזה: אנחנו לא רק עושים פה חסד עם הנערים ועם הילדים. על הדרך, אנחנו גם זוכים ללטש את עצמנו. הקשר פה ישיר ממש. וכן להיפך, ככל שנתאמן על עצמנו, כך נצליח לראות גם את הטוב שבילדינו. זו אמנות שמתגמלת לא רק בעולם הבא, אלא גם בעולם הזה. יהי רצון שנצליח!

מתוך הספר המומלץ "בוסר המלאכים - ארגז כלים להורי המתבגר". לרכישת הספר, לחצו כאן.

סדנת הצלה להורים לנוער נושר בקמפוס היהודי של הידברות. לחצו לקבלת שיעור ראשון חינם.