המכתב שלא יישלח לעולם

אבא, תודה שלא ויתרת עלי, גם כשוויתרתי על עצמי

כולם אמרו שזה הגיוני, מי שמטפל בחרדות – יוצא מהן. ואני ידעתי שזה לא הגיוני. שהחלטת לגאול אותי. מכתב שלעולם לא יישלח

(צילום: shutterstock)(צילום: shutterstock)
אא

אז מה בעצם קרה פה?

ומה עשיתי שיקרה?

או מה חשבתי לעצמי

היתה תאונה

זו היתה מציאות חיה ובועטת

אבל כל מה שהיה אחר כך לא היה חי

אלו היו רק דמיונות

אבל הם הוציאו ממני את החיים

לאט אבל בטוח

ולא יכלתי לעצור אותם

ולא את הרעידות

ולא את הדמעות

הרגשתי את החוסר אונים

את התחושה הזאת של

" למה זה קרה לי"

"ומעכשיו ככה יראו החיים?".

אלה לא חיים

זה לא מוות

מה יש בין החיים למוות?

פחד

לא מוחשי, דמיוני, מטופש , מוגזם, מנופח, מוקצן , תלוש, לא נורמאלי, לא ריאלי, חסר הגיון

מה לא אמרו עליו? על הפחד הזה

והם צדקו.

הוא היה כל כך לא אמיתי

שהשקר אצלו תפס אצלי מקום

מקום גדול, וגם עלה לי ביוקר

רציתי את החיים שלי בחזרה

רציתי באמת להקשיב למה שאומרים לי

לצחוק מהבדיחות שאני שומעת

רציתי את התודעה שלי איתי

לא באיזה אי נידח חשוך וחרד

שכל העולם מסתובב על צירו

מסביבי

ואני תקועה במקום אחר

בממד אחר

שיש בו רק ערפל

משהו לא ברור

תחושה מעוממת של סכנה אדירה שמתקרבת ומתקרבת ואומרת לי שאיך אני יכולה לחייך אם עוד רגע יקרה משהו איום ונורא ואם לא עוד רגע בטח מחר ואם לא מחר אז מתישהוא ב-ט-ו-ח

לא עוזר לסתום אזניים

לא לעצום עיניים

לא לישון

לא לצחוק בקול

חשבתי שאני משתגעת

ואז נזכרתי שזה באמת לא נורמאלי

ושרק אנשים חיים יכולים להשתגע

ואני, לא מתתי, ברוך ה'.

אבל לא הייתי חיה.

והתייאשתי.

סליחה, אבא, התייאשתי

המתנה היקרה שנתת לי, החיים

נדמתה בעיני כעינוי מתמשך

העולם היפה והטוב הזה נראה בעיני

כמקום מסוכן קודר ורע

ושאלתי אותך בלב שלי

"למה?

למה לעשות לי את זה? לנו?

להביא אותנו לכאן?

לפחד הזה".

ואתה היית סבלני איתי

אבא

בסוף שלחת לי שליחים טובים

שניתקו את הרגשות הקשים

מהתמונות שעצרו לי זרם החיות בגוף

התמונות שהמוח לא שכח

ולא העז לזכור

ואתה

רופא כל בשר ונפש

החלטת שדי.

ושלחת לי שליחה טובה

שעזרה לי לצאת מהמקום החשוך הזה

וכולם אמרו שזה הגיוני,

מי שמטפל בחרדות - יוצא מהן.

ואני ידעתי שזה לא הגיוני

ידעתי שאתה רצית לעזור לי

שהחלטת לגאול אותי

אז גלגלת איכשהו

בדרך הטבע

נס אלוקי

אני שמחה, אבא, שלא וויתרת עלי

אף על פי שוויתרתי על עצמי

אף על פי שפחדתי כל כך

ליהנות מהמתנה שנתת לי

שהתערערה בי האמונה בך

האמונה בי

באינסוף של הנשמה שלי

שהיא חלק ממך

אינסוף.

רוצים גם אתם לקחת חלק במדור של אתר הידברות, "המכתב שלא יישלח לעולם"? שלחו לנו את המכתב שלכם לכתובת support@htv.co.il ואולי נפרסם גם אותו.

החליפו עכשיו את אפליקציית טיקטוק בהידברות Shorts וצפו בתוכן איכותי ומחזק.
לחצו כאן להורדה >>

 

תגיות:אמונהמכתב

כתבות שאולי פספסת

הידברות שופס

מסע אל האמת - הרב זמיר כהן

60לרכישה

מוצרים נוספים

מגילת רות אופקי אבות - הרב זמיר כהן

המלך דוד - הרב אליהו עמר

סטרוס נירוסטה זכוכית

מעמד לבקבוק יין

אלי לומד על החגים - שבועות

ספר תורה אשכנזי לילדים

לכל המוצרים

*לחיפוש ביטוי מדויק יש להשתמש במירכאות. לדוגמא: "טהרת המשפחה", "הרב זמיר כהן" וכן הלאה