"גדלתי בבית עם עוזרת 24/7, לא ידעתי בכלל איך להתארגן לשבת": השבת של תמר כהן

נעים להכיר

"תמר כהן, אמא לשישה, מחברת הספר 'איך להתארגן לשבת ברוגע', מעבירה הרצאות וקורסים דיגיטליים בנושא".  

זיכרון ילדות משבת 

"אני בת להורים אמריקאיים, וכשהייתי בת 14 חזרנו להתגורר בארצות הברית לכמה שנים. באותה תקופה, הייתי יושבת לפעמים מחוץ לבית, ומרגישה את החוסר באווירת השבת. כל החומריות, והפעילות מסביב הזכירו לי עד כמה אנחנו רחוקים מהארץ, ועד כמה אין במקום הזה מציאות של שבת. למרות שגרנו בבית פרטי, ולא באמצע רחוב סואן, משהו באוויר עדיין היה שם". 

כיצד את מתכוננת לשבת? 

"בבית האמריקאי בו גדלתי הייתה עוזרת 24/7, ומשום כך לאחר שנישאתי, לא הצלחתי למצוא את עצמי בתוך ההכנות לשבת. הייתי מגיעה להדלקת נרות עם הסינר עליי, הלשון בחוץ, וכל מה שהצלחתי הוא רק לומר את מילות ברכת ההדלקה, ו'להישפך' על הספה. ראיתי בכאב בעיני רוחי את תמונת האידישע מאמע, מדליקה נרות ומתפללת מכל הלב, תמונה שאני הייתי רחוקה ממנה כרחוק מזרח ממערב.

"לא הסכמתי להישאר במקום הזה, ולכן יצאתי לחפש ספר, קורס, או משהו אחר שיעזור לי לצאת מאותו מצב. אלא שבאותה תקופה לא מצאתי דבר, ולכן החלטתי שבמקום שאין אנשים, אשתדל אני להיות. באותו זמן עבדתי בתחום הכתיבה, וכך יצאתי לסדרת ראיונות עם נשים שהערכתי - 'בלבוסטיות' רציניות. בכל ראיון כזה, שארך כמה שעות, שאלתי כל אחת מאותן נשים מה ואיך בדיוק היא עושה, ולאט לאט התחלתי לנסות את הדברים בעצמי, ולעלות על דרך המלך.

"אבל זה לא סוף הסיפור, כי גם אחרי שהצלחתי לעבוד לפי ההוראות ולהפוך למתוקתקת של ממש, הרגשתי שהעשייה הזו לא באה מתוך הנעה ורצון פנימיים, אלא עם הרבה לחץ. התחושה שלי הייתה שאני רק עושה העתק-הדבק של מה שראיתי, ומצטרפת לתחרות הסמויה של 'מיהי אשת החיל' בין השכנות. עם ההבנה הזו, כבר העדפתי לחזור לבלאגן מאשר להיות בלחץ, וכך מצאתי את עצמי קירחת מכאן ומכאן. לא ידעתי מה לעשות עם עצמי ואיך לצאת מהמצב, עד שנתקלתי בספרו של הרב פינקוס, 'שבת מלכתא', והוא זה שיצר אצלי את השינוי.

"במבוא של הספר מסביר הרב שהדברים הכתובים בו מיועדים לבני תורה, שלעיתים לא יודעים לעשות 'עסק' מהשבת. לעומת הימים הטובים, שמהקדושה שלהם משתדלים לינוק, השבת יושבת לה בצד מבוישת, כאילו שאין לה מה לתת, בזמן שבאמת – סגולותיה הן מעל כל זמן קדוש אחר, וכל הקדושות יונקות ממנה את קדושתן. הרגשתי בתוכי את תחושת העלבון הזו של השבת, וידעתי שאני חייבת לעשות ממנה עסק, ולפרסם את הדברים הלאה, כי ממנה כל הטוב שבעולם. עוד משהו שתפס אותי בדבריו של הרב פינקוס, היה שעיקר קדושת השבת מגיע דרך ההכנה לקראתה, זו הגשמית - של אוכל, ניקיון וכביסות, ושההכנה עצמה היא מצווה מהתורה, מצווה שלומדים אותה מהפסוק בפרשת בשלח: 'והיה ביום השישי והכינו את אשר יביאו'. התובנה הזו נתנה לי את החיבור הפנימי שהיה כל כך חסר לי, את המנוע להתארגנות אוהבת, ואת תחושת השליחות להפיץ את הבשורה. אנחנו לא 'משתגעות' לחינם, יש לזה ערך אמיתי ואינסופי, אבל בתנאי! שאנחנו עושות את זה באהבה ובגעגועים.

"משם עלתה המחשבה, שכדי להאהיב את ההכנות, כדי להביא את מתנת השבת ואת הברכה שלה לבתי ישראל, צריך לפשט את ההתארגנות, ללמד אותה צעד-צעד, ומשם נולדו הספר והקורס שאני מציעה. יש נשים שמתביישות בחוסר היכולת שלהן להתארגן, אבל מי שמתביישת לא יכולה לצאת מהמצב. ההכנות לשבת משפיעות על שלום הבית, חינוך הילדים וגם על הערך העצמי, ואם לא מצליחים לעשות אותן כמו שצריך, זה חבל. אז כפי שפנה הרב פינקוס לגברים, החלטתי אני לפנות לנשים, ולהסביר איך ההתארגנות לשבת אמורה להיות ממקום פנימי ולא חיצוני, ממקום של אהבה לשבת ולא רק כדי להיות בסדר מול כולם. את הספר 'איך להתארגן לשבת ברוגע' כתבתי אחרי תהליך ארוך של עשר שנים, ולאחריו, מתוך צורך שעלה מהשטח, יצרתי גם את הקורס הדיגיטלי 'מלכה לשבת'".

"בפועל אצלי בבית, אני משתדלת לסיים עם כביסות בתחילת השבוע, וגם לאפות ולהכין קינוחים בראשון ושני. יום שלישי מיועד לקניות, רביעי לסלטים, ובחמישי אני מבשלת את הכל. ביום שישי אנחנו שוטפים את הבית ומסיימים את ההתארגנות לשבת. כך יש נחת ורוגע, ונכנסים לשבת בלי לחץ. לא תמיד הסדר הזה יוצא בדיוק לפועל, אבל גם כאשר יש יותר עומס, אז אני יודעת מה חשוב לי בכל זאת להכניס ועל מה אפשר לוותר. הסדר הקבוע מידי שבוע נותן תפיסת זמן נכונה והבנה לקראת מה הולכים, וכך אפשר לדעת מראש לאיזה לחץ לצפות, או ללכת על קונספט של שבת בסיסית בלבד, עם יותר נחת. דווקא הבסיס הברור הוא זה שנותן מרחב לאלתר".

תארי את התפריט השבתי שלכם

"יש אצלנו תפריט קבוע של חלות, סלטים ודג סלמון, ולמנה שניה מרק עם קניידלך ואטריות. בבוקר אני מגישה חמין בלי סלטים קודם, כדי שהתיאבון של הילדים לא ילך כולו על החלה, וקינוחים קנויים או כאלו שהכנו בבית. לסעודה שלישית, מלבד כל הסלטים, יש גם סלט טונה - בשביל שיהיו דגים, ולפעמים גם קוגל. הסדר הקבוע של האוכל עוזר לי בכך אני לא צריכה לחשוב בכל שבוע מה בדיוק להכין, וזה מזרז את התהליכים. בנוסף, הילדים כבר מצפים למאכלים הקבועים, שנותנים להם טעם של שבת, והגיוון אף הוא מקבל את מקומו בסלטים ובקינוחים, שמשתנים בכל פעם.

"בהקשר זה, זכורה לי מישהי שהתקשרה אליי פעם וסיפרה שאצלה אוהבים את האוכל טרי-טרי, ולכן היא מכינה הכל ביום שישי. התפריט שלה דרש השקעה אדירה - הרבה מאד סלטים, בשרים, מאפים, מטוגנים ומה לא, והיא סיפרה לי איך היא מגיעה לשבת גמורה, בלי טיפת כוח אפילו לטעום מהאוכל. עוד יותר מזה - פעם בשנה היא הייתה מגיעה למצב של אשפוז מרוב עומס עבודה. המרדף הזה אחרי הדימוי של אישה שעושה את הכל, 'בלבוסטע' רצינית, פגע בה ברמה כזו, שלא נשאר לה כוח אפילו ליהנות מזה, והיא זעקה לעזרה. אז באמת צריך לדעת שבסיס של שבת זה חלות, דגים, מרק וצ'ולנט, או מנה עיקרית אחרת, אבל כל השאר הוא לא חובה. הרב פינקוס כותב שכל העניין של ההכנה לשבת הוא כדי להראות את הציפיה, האהבה והגעגוע אליה. אבל אם לא מצליחים לעשות את ההכנות בשפיות, אז אלו אהבה וגעגועים יכולים בכלל להיות?"

איך נראה שולחן השבת שלכם? 

"סעודת השבת שלנו היא די ארוכה, עם שירים, דברי תורה, ושיתוף של הילדים בנוגע למה שלמדו. זו הזדמנות עבורנו להתרומם מהשירה והקדושה, ולשמוע מכל אחד מהילדים את מה שעובר עליו. הבנים הגדולים שלנו אוהבים גם ללבן סוגיות בהשקפה שעלו במהלך השבוע, כי לפעמים יוצא להם לפגוש אנשים שאינם שומרי תורה ומצוות, ועולות שם כל מיני סוגיות מעניינות. בעלי, שעסק בעבר בקירוב, פותח איתם את הדברים, וכך הם, וגם הקטנים יותר – שמקשיבים - יוצאים החוצה עם עוד עומק של השקפה".

החלק הכי אהוב עלייך בשבת

"היום עצמו, בו אני קמה בבוקר לפני הילדים, ויש לי זמן להתפלל בכוונה, לקרוא, להרגיש את קרבת ה' המיוחדת של הזמן הזה ופשוט לומר תודה לה' יתברך על הדברים הפשוטים ביותר, כמו על זה שאני יהודייה. מאוחר יותר, כשמסתיימת הסעודה השנייה, אני אוהבת לשבת עם הילדים, לתת להם יחס אישי ולדבר. בהקשר זה, סיפרה לי פעם מישהי שהבן שלה אמר לה שהוא רוצה לעבור לאמא אחרת. היא שאלה אותו איזו מין אמא הוא מחפש, והבן ענה: 'אותך בשבת!'. אין ספק שבשבת יש לנו הרבה יותר יישוב הדעת ופניות להיות עם הילדים".

מהו האתגר שלך בשבת? 

"אני הרבה פעמים מרגישה שכדי שתהיה לי הזכות ללמד על התארגנות לשבת, השבתות שלי אמורות להיות מושלמות, אחרת זה לא שייך. אבל יחד עם זה, אני מבינה שיש רצוי ויש מצוי, ושהמציאות היא לא כמו בסרט. ה' רוצה את הלב, ואני את ההשתדלות שלי בוודאי מנסה לעשות".

איך אתם משקיעים במשפחה בשבת? 

"בשולחן שבת עצמו אנחנו משתדלים להביא בעיקר דברי תורה ולשוחח סביב הפרשה, כדי שנוכל להתנתק קצת מדיבורי החול, אבל אחרי הסעודה אנחנו מביאים פיצוחים ואז יושבים לדבר בנחת על כל מה שעולה. בהקשר של המשפחה המורחבת, אמא שלי מזמינה לפעמים את כל השבט המשפחתי לשבתות, ואני מעריכה אותה מאוד על השמירה על ההוויה המשפחתית המיוחדת הזו. דבר נוסף שמשמח אותי, הוא לראות איך אמי ואחיותיי הושפעו מהעיסוק שלי בנושא ההתארגנות לשבת, וכיום גם הן עושות זאת יותר ביעילות, כי לפעמים קל יותר לגעת באנשים מבחוץ מאשר בבני המשפחה".

מאורע לא צפוי שקרה לכם בשבת

"בשבוע שעבר הרגשתי לא כל כך טוב, ובעלי והילדים החליטו לשלוח אותי למנוחה, ולהכין בעצמם את השבת. בעלי פיקד על כולם, והם נרתמו לעבוד יחד בשמחה ובאהבה. הייתה שם עבודת צוות מקסימה, והתוצאה הייתה אוכל טעים ומגוון. הילדים שמו להם כיעד לסיום עד השעה 2 בצהריים, ולמרות שלא עמדו בדיוק בשעה, הבית היה מוכן בנחת ובזמן. אני התפעלתי מאוד מההתארגנות של כולם, והייתה לי הרבה נחת לראות איך הם יודעים לעבוד יחד יפה, ולהגיע לשבת באווירה טובה. אפילו הצלחתי להדליק נרות לפני הזמן".

מתכון אהוב - עוגות שמרים

כמות ל-4 תבניות אינגליש קייק

בצק

קילו קמח 

2 כפות שמרים

¾ כוס סוכר

3 ביצים

כוס ורבע שמן

כוס ו-¾ מים פושרים

כפית מלח

מילוי

¾ כוס קקאו

כוס ורבע סוכר

שתי כפות פודינג

1 מרגרינה

1 ביצה

2 כפות תמצית וניל

כפית וחצי קפה

אופן ההכנה

:מערבבים את כל מרכיבי הבצק ומתפיחים. אני אוהבת לשים את הבצק לתפיחה של לילה במקרר, גם כי יותר נוח לעבוד עם בצק קר, וגם כי כך אפשר להכין אותו כבר ביום חמישי, ואז בשישי רק לאפות, וזה יוצא טרי לכבוד שבת. 

"מערבבים את מרכיבי המילוי במערבל. מחלקים את הבצק ל-4, מרדדים, מורחים מילוי, מגלגלים ומכניסים לתבנית. מתפיחים לגודל של פי 2, אפשר למרוח מעל ביצה מעורבבת בטיפונת מים, ואופים ב-180 מעלות. אחרי האפיה אפשר להבריש במעט שמן, כדי לתת לעוגה ברק. אני אישית מכינה תמיד כמות כפולה ומקפיאה. כדאי להקפיא את העוגה כשהיא ממש טרייה, ואם חותכים אותה אחר כך כשהיא עדיין קצת קפואה, יוצאות פרוסות יפות מאד.