הליכוד למ"מ פרקליט המדינה: הסר צו איסור הפרסום מההקלטות בפרשת הרפז

הליכוד פנה הבוקר (חמישי) למ"מ פרקליט המדינה, דן אלדד, בדרישה להסיר את צו איסור הפרסום מהקלטות של שיחות שהתקיימו בשנת 2010 בלשכת הרמטכ"ל דאז, גבי אשכנזי, וקשורות לפרשת הרפז.

מהליכוד נמסר, כי לממלא מקום פרקליט המדינה הופנתה דרישה "להסיר לאלתר את צו איסור הפרסום על קלטות אשכנזי-מנדלבליט במה שמכונה 'פרשת הרפז' עוד לפני הבחירות. הציבור צריך לדעת ולשמוע את כל תמלילי שיחות אשכנזי-מנדלבליט על הסתרת מסמך הרפז. אם אשכנזי לא חושש מטענות על שיבוש חקירה, מרמה והפרת אמונים – שיסכים לחשוף את כל תמלילי השיחות כבר עכשיו".

"הצביעות של כחול לבן שוברת שיאים. ממפלגה שמטיפה מבוקר עד לילה על טוהר המידות מצופה שתתמוך בהסרת צו איסור הפרסום ובחשיפת כל תמלילי השיחות, כדי לאפשר שקיפות מלאה לציבור על מעלליו של גבי אשכנזי", לשון הודעת הליכוד.

השיחות, שפורסמו בתחילת השבוע, התקיימו באוגוסט 2010, בימים שלאחר פרסומו של מסמך הרפז, שהתברר כמזויף. אשכנזי נשמע בהן מתלבט האם להודות בפני היועץ המשפטי לממשלה דאז, יהודה וינשטיין, כי המסמך הגיע לידיו כבר לפני מספר חודשים. בהקלטות נשמע גם הפרקליט הצבאי הראשי דאז, אביחי מנדלבליט, ועולות מהן תהיות לגבי התנהלותו בפרשה.

שר הקליטה יואב גלנט (הליכוד) התייחס הבוקר לחזרתה של פרשת הרפז לכותרות. "אני יודע וזוכר היטב מה היה לפני עשור במה שמכונה בטעות פרשת הרפז, אבל צריך להיקרא פרשת אשכנזי". אמר בריאיון לירון דקל בכאן ב'. "לאחר שיוסר צו איסור הפרסום, תהיה רעידת אדמה במדינת ישראל בכל הקשור להתנהלות אשכנזי כרמטכ"ל. צריך לחשוף מיידית את כל ההקלטות".

גלנט (צילום: גילי יערי, פלאש 90)

גלנט הוסיף, כי יו"ר כחול לבן, בני גנץ, שכיהן בזמן הפרשה כסגן הרמטכ"ל, "היה בסוד העניינים, גם אם לא השותף היוזם. ההתהדרות של כחול לבן, להיות כביכול מפלגה נקייה, מן הראוי שתביא אותם מיידית לחשיפה של החומרים. אשכנזי אינו ראוי וצריך לפרוש מהציבוריות הישראלית. כל מי שחשובה לו השקיפות, חייב לדרוש מאשכנזי ומכחול לבן לחשוף את הקלטות. מדובר, בסופו של עניין, במי שהפיץ מסמך מזויף, עקב וצותת לשר הביטחון ולקציני צה"ל, הדליף סודות מדינה רגישים ביותר לגורמים בלתי מוסמכים".

בתשובה לשאלה האם היועץ המשפטי לממשלה, אביחי מנדלבליט, צריך להתפטר בשל מעורבותו בפרשה, אמר גלנט כי "ברור לגמרי שנפל רבב במעשיו. צריך לבדוק את הקשר שלו בינו לאשכנזי. הוא צריך להסיר את העננה הזו דרך חשיפה של הדברים".

כזכור, בספטמבר 2014 המליצה המשטרה להעמיד לדין חלק מהמעורבים בפרשה שהסעירה את ישראל, ביניהם אשכנזי ומנדלבליט, שכיהן אז כמזכיר הממשלה, בחשד להפרת אמונים ושיבוש מהלכי משפט, וזאת בטענה כי היו מודעים לקיומו של המסמך המזויף ולא דיווחו עליו בזמן, על אף פתיחתה של חקירת משטרה בנושא. במאי 2015 החליט וינשטיין לסגור את התיק נגד מנדלבליט, וקבע כי פעל כשורה. בתחילת 2016 הוא החליט לסגור את התיק נגד אשכנזי, אך מתח על התנהלותו ביקורת נוקבת במישור הערכי והציבורי. האדם היחיד שהועמד לדין בפרשה היה מזייף המסמך, סגן-אלוף (במיל.) בועז הרפז. בסוף 2018 הודה הרפז והורשע, במסגרת עסקת טיעון, בזיוף המסמך, ונגזרו עליו שעות שירות לתועלת הציבור.