הרב יאשיהו פינטו: "הרעש של המשיח נשמע"

אנחנו רוצים צדיקים, לחזק יסוד גדול במחשבה ובידיעה. 

בבריאת העולם הקב״ה ברא את העולם בשפה אחת, וכל העולם היה אחד והקב״ה מלך על כל הארץ, על כל העמים. וכך העולם הלך והתדרדר עד שהגיע לדור ההפלגה, ושם עמדו ורצו לבנות מגדל ולעלות לשמים. חלק רצו לקחת שותפות ח״ו, עם הקב״ה בניהול העולם, חלק רצו להלחם עם הקב״ה ולשלוט מהשמים על הארץ, חלק חשבו שמשם יוכלו לעבוד את ה׳ ביתר שאת ויתר עוז, אך כל הדרכים והמחשבות שחשבו ושהתנהגו, היו כפירה בהקב״ה. 

ואז הקב״ה לקח שבעים מלאכים, והקב״ה בתוך המלאכים, וחילק את העולם לשבעים שפות, ושבעים אומות העולם וכך עשו גורל, ובכל אחד מן הפתקים נרשם שם של עם, ועוד פתק שם של שפה. והקב״ה הרים הגורל ושם יצא ארץ הקודש ולשון הקודש. ולכן ארץ הקודש, היא ארץ אשר עיני ה׳ בה, מראשית השנה עד אחרית השנה. וכל אומה יש לה את המלאך שלה ואת השפה שלה ואת היצר הרע שלה, יותר ממקום אחר. 

מדינה מסויימת, היצר גדול בה בענין מסוים ומדינה אחרת, היצר אחר גדול בה, וצדיקים וחסידים מרגישים כל אומה, מה היצר שבה יותר מאומה אחרת. אך העולם התחלק מדור ההפלגה לשבעים שפות, שבעים אומות, שבעים סוגים של יצרים. וכאשר המלאכים בשמים רבים בניהם, פורצת מלחמה בארץ. מתי שיש שלום למעלה, יש שלום למטה. 

והנה מדור ההפלגה עד ימים אלו, לא היתה שפה אחת בארץ. היום עם כל הכלים המחודשים, העולם שפה אחת ודבור אחד, וכל הזעזועים שעובר העולם ויעבור העולם, הם כעין הזמן שירד הקב״ה לעולם, בדור ההפלגה, ושינה את הכללים של העולם. 

העולם נמצא בפרשת דרכים, של שינוי כל הכללים והמגמות שהיו בעולם. ומי שדבוק בתורה ובמשה עבדו, כל הזעזועים וכל הרעשים וכל מה שקורה בעולם, זה לא מעינינו. ״צדיק באמונתו יחיה״ ומי שפוסח על שתי הסעיפים, יזדרז ליישר את אורחותיו, ולהדבק באבינו שבשמים. וכל יהודי שיכול לחזק ולהשפיע על נפשות קדושות שטעו מהדרך, זה זמן שלא יהיה כזמן הזה. 

הרעש של המשיח נשמע, זוכרים אנו בילדותינו משל ונמשל, מסבי הקדוש רבי משה אהרון זצוק״ל. שבשנה האחרונה של חייו, הרבה צדיקים וחסידים וקדושי עליון נפטרו, והיה רעש שבאותה שנה, המשיח יבא. וזה היה הדיבור בכל מקום. היו גימטריאות, ספרים עתיקים שסימנו תאריך זה, לשנת הגאולה. 

והנה חלפה השנה ולא נגאלנו. ואז אמר הסבא הצדיק זצוק״ל, משל הדבר לאדם שטעה ביער, והיה איתו בקבוק יין בלבד, ופחד פחד גדול שהערב ירד, רעשים של חיות טרף, ולא ידע את נפשו. 
בצר לו שתה מהיין, ועלה לעץ ונרדם. אך כשהתעורר, היה בלילה השני, וכך יצא שישן כל היום. 
ושוב בצר לו שתה עוד מהיין, ושוב התעורר בלילה, בשעה שהחיות צועקים לטרף. 

והנמשל, יש זמנים מיועדים לגאולה, ואם שותים יין, הזמנים עוברים בשנה, ולא מרגישים ולא יודעים שחלף ועבר זמן פקודה. 
ומתעוררים שוב בחושך, ובלילה זה זמן גדול של גאולה, של ישועה, של קבוץ גלויות. 
ואם לא נדע לקחת את הזמן בצורה נכונה, נתעורר בלילה שוב. 

יש זעזוע בשמים, בין המלאכים. זה יכול להוביל לכל דבר, וזה זמן של גאולה, זמן של ישועה. 
ב״ה ״ספר דברים״ משפיע השפעה חזקה על העולם כולו, ומשנה סדרי מעשי בראשית. וכל מי שיש לו חלק בספר דברים, הוא ממקרבי הגאולה והישועה. 

עלינו לחזק אהבת חינם. וכל מי שמשריש קרירות, ריחוק ומחלוקת, להתרחק ממנו, ולהרבות באהבת חינם. 
״ויחן שם ישראל נגד ההר״ - כאיש אחד בלב אחד. 
וכך נזכה בימינו, להיוושע ולהגאל גאולה עולמית.