חתונת ההתבוללות בוטלה ברגע האחרון. לא תאמינו כיצד

הנודע הרב אהרן טויסיג מספר בספרו "ומקרבן לתורה" את הסיפור הבא, המלמד עד כמה בתבונה ובטוב דעת אפשר לקרב רחוקים, אף את הרחוקים ביותר.

יהודי חרדי נסע ברכבת התחתית בניו יורק, ולידו התיישב צעיר אמריקאי, מלא תלתלים ועטור עגילים. "כבוד הרב, אני מבקש ברכה. בשבוע הבא אני מתחתן", פנה בחביבות אל היהודי הדור הפנים שישב לצידו.

השיחה התגלגלה, וכך התברר כי הצעיר האמריקאי הינו יהודי כשר, ובת הזוג שאליה הוא עומד להינשא הינה... אמריקאית נוצריה לכל דבר. "לדת אין משמעות בעיניי", הסביר הצעיר, ותהה: "שנינו לא דבקים בדתנו. אז מה זה משנה בכלל?!"

חושך בעיניים. החרדי החל התפלל בליבו שה' ישים בפיו את הדברים הנכונים, ואמר לצעיר: "שמע נא, ידידי, אמנם אני רב וברכתי ברכה. אבל במה דברים אמורים? בשידוך רגיל. מרובים בו סיכויי ההצלחה, די בו בברכתי. אבל, הן תבין, כשבאים משני רקעים כה שונים. שני לאומים, שתי דתות. כדי שזה יצליח, נחוצה ברכה הרבה יותר חזקה, מצדיק גדול במיוחד. מגדול הדור. בוא עימי ואקחך אליו".

החתן הסכים, והצטרף.

הביאו היהודי החרדי לפני רבו, הרבי מלובביץ, שקיבל את החתן באהבה עצומה: עוד בן יחיד של הבורא יתברך. בן אובד, אבל לא בן אבוד…

הוא שמע על החתונה המיועדת, והחל לשוחח עם החתן אודות משפחתו. במהלך הדברים נודע כי החתן כהן.

התרגש הרבי, וקם מלוא קומתו. הצביע על הארונות גדושי הספרים, שהשתרעו מקיר לקיר, עד לתקרה. מאות מאות ספרים. כרכים גבוהים ונמוכים, רחבים ודקים, ישנים וחדשים, בכל מקצועות התורה. נגלה ונסתר, הלכה ופלפול, דרוש וחסידות. אמר בהתרגשות: "רואה אתה את הספרים הללו- זו טיפה בים האוצרות הרוחניים שלנו, אני לומד אותם יומם ולילה.

"יום יום אנו מתפללים שתבוא הגאולה ושייבנה בית המקדש. כשהוא סוף סוף ייבנה, בקרוב – אתה תהיה זה שתעבוד בו, ולא אני. כי אתה כהן, ואני לא. מעלה זו אתה מוכן להפסיד?!", אמר מתוך ליבו.

הדברים היוצאים מן הלב נכנסו אל הלב. הבחור הבטיח לנתק את הקשר.

מהן הסיבות לכך שלא משתלם להתחתן עם הגויים? ומה לעשות כאשר בני הזוג נקשרו זה לזו מבחינה נפשית - האם בכל זאת להיפרד? הרב זמיר כהן בתשובה מפורטת אחת ולתמיד: