יותר ממיליון: האם היית מוכנה לעבוד תשעה חודשים בשביל מיליון דולר?

לפני מספר שנים הגיעה עיתונאית חילונית לבית חרדי בצפון הארץ.

אותה עיתונאית באה לראיין את האם. היא הגיעה אליה כי שמעה שיש לה משפחה ברוכת ילדים במיוחד.

היא באה לראות מקרוב את ההורים ואת הילדים שגדלים במשפחה הזו. היא רצתה לראות קצת את אורח החיים ולשמוע איך זה עובד.

היא הגיעה בשעות אחר הצהריים, כשחלק  מהילדים היו בבית. היא ניסתה ככל יכולתה לא להפריע לכל אחד בעיסוקו, ורק לצפות בפלא.

היא ראתה אותם משחקים, מתעסקים, חלקם ביחד וחלק לבד, ותוך כדי שאלה את האם את השאלות שהטרידו אותה.

"את זוכרת את ימי ההולדת של כל אחד מהילדים?".

"ודאי", ענתה  האם בביטחון.

"אפשר לעשות לך מבחן?", היא חייכה, "מתי יום ההולדת של שמעון?".

"כ"ח באדר".

 "ומתי יום ההולדת של רבקה?".

"בחוה"מ פסח".

ברור שהיא זוכרת את ימי ההולדת של כולם.

היא המשיך לשאול כשראתה את שורת הנעליים של הילדים: "את יודעת למי שייך כל זוג נעליים?".

"כן, ודאי. הזוג הזה של יונתן, זה של שרה, אלו של בנימין, אילו עם הסקוצ'ים של יוסי, ונעלי הלק הם של דינה".

"איך אתם עושים קניות? כמה בקבוקי חלב אתם קונים ביום? כמה כיכרות לחם? איפה אתם מאחסנים את כל הירקות והחד פעמי? מי עוזר לכם? מי מכין סנדויצ'ים בבוקר?".

תוך כדי ההתעניינות והשאלות, האם מרימה את התינוק, מרגיעה ילדה שקיבלה מכה, מישרת פה מפה ושם ספה, מוזגת לעיתונאית כוס מים, מסדרת קצת את השיש והבית ממשיך לתפקד.

העיתונאית צופה בכל בשעת מעשה.

מעמדת הצפייה היא ממשיכה לתחקר. היא סקרנית, מופתעת משועשעת ומלאת הערכה.

"איפה כל אחד ישן? איפה יושבים בארוחות? מגיעים לכאן לפעמים גם חברים?".

היא רואה את התמונות המשפחתיות המתנוססות לתפארת, תמונות מחתונותיהם של הילדים הנשואים.

"של מי החתונה פה? ושל מי כאן? איפה גר הזוג הצעיר?".

בסופו של דבר, אחרי הסיבוב, הוא מתיישבת ושואלת את הגברת, זו שנתנה לה את רשותה להיכנס ולראות, ולו במעט, את מה שקורה בבית הברוך שלה: "איך? איך יש לך כוח?". עניין אותה לא רק החלק הטכני של ההסתדרות ביומיום, "אני יודעת שקשה ולוחץ וכואב, אני יודעת שזה מעייף ולא פשוט, אז איך את יכולה כל פעם תשעה חודשים...".

האם השיבה בשאלה:" האם היית מוכנה לעבוד תשעה חודשים קשה כדי לקבל תמורתם בסופו של דבר מיליון דולר?".

העיתונאית הבינה לאן האם חותרת: "אמ... האמת שכן, אני עובדת כבר עכשיו ולא מקבלת, לא מיליון ולא דולר".

"גם אני מוכנה לעבוד, ואפילו קשה, בשביל מיליון דולר, אבל את יודעת מה, ילד הוא בשבילי הרבה-הרבה יותר ממיליון דולר!". התינוק התורן חבוק בזרועה אמו, הגדול יותר נשען על ברכיה.

העיתונאית התרשמה עמוקות.

פסי דבלינגר היא מרצה להעצמה אימהית pid38a@gmail.com