מפתח ההיי-טק החרדי: "בני תורה רוצים פרנסה, אך לא על חשבון לימוד התורה"

"בבוקר לומדים, בצהריים עובדים" – זהו המוטו שמנחה את אהרן ספראי במשך השנים האחרונות ומלווה את פעולתו בתחום. ספראי, המתגורר בעיר אלעד, עבר במשך חייו את המסלול החרדי הקלאסי, מה שאומר: חיידר, ישיבה גדולה ולימודים בכולל. בהמשך הוא ניהל את לשכת רב העיר באלעד ואף ניהל כולל בעיר בו למדו כ-400 אברכים.

עד לפני כשבע שנים ספראי לא היה קשור לעולם ההיי-טק משום כיוון, אלא שאז הגיע המפנה. "באחד הימים פנה אליי הרב  דוד לייבל  וביקש לפגוש אותי", מספר ספראי, "הוא הסביר לי שקיימת מצוקה גדולה בציבור ומוכרחים לפתור אותה – יש אברכים שזקוקים לפרנסה, אך אין להם שום אפשרות לצאת לעבוד בגלל חסמים גדולים שמקשים עליהם להביא פרנסה הביתה. עוד הוסיף והסביר לי את מה שידעתי – האברכים אינם רוצים להוציא תואר באוניברסיטה וגם לא במקומות אחרים, הם רוצים ללמוד באווירה תורנית ולשמור על כל מה שהיו רגילים , ועוד יותר מכך – חשוב להם להישאר בעולם לימוד התורה, כי על כך הם גדלו, הם לא רוצים שהעבודה והלימודים  יוציאו אותם לחלוטין מהגמרא".

ברמה הגבוהה ביותר

מי שזה נשמע לו כמו קונפליקט כנראה לא שמע על המיזם הייחודי שמתנהל כיום בבני ברק ובירושלים. ספראי זכה להיות אחד ממייסדיו, וכל כוונתו היא לאפשר מתן פרנסה בתעשיית ההיי-טק, תוך שמירה קפדנית על לימוד תורה ואורח חיים תורני.

"הקמנו את המיזם הזה לפני כשבע שנים", הוא מספר, "בתחילה התלבטנו בין הכשרה במספר תחומים, כשההכרעה נפלה מהר מאוד על תחום המחשבים. הרב דוד לייבל, שהוא כאמור הוגה הרעיון, ישב עם כמה אנשים מתחום ההייטק והתייעץ איתם אם אפשר לעשות תהליך מזורז של לימוד הייטק לחרדים, ואם בכלל קיימת אפשרות של לימודים שישתרעו רק על פני חלק מהיום ולא על כולו, כך שתהיה אפשרות ללמוד תורה בבוקר ואילו בצהריים ללמוד את המקצוע. כמובן שלצד זאת השאיפה לאורך הדרך הייתה לאפשר לאברכים למצוא בסופו של דבר פרנסה בכבוד, ולא רק לקבל תעודה".

מכאן, אומר ספראי, נולד הרעיון להוסיף על לימודי המחשבים גם הקמת בית תוכנה שיהווה בעצם המשך להכשרה, בו יוכלו התלמידים להשתלב בעבודה בסיום לימודיהם.

"חשבנו המון בטרם יצאנו במיזם", הוא מציין, "התייעצנו עם הרבה מאוד גורמים באקדמיה וניסינו ללמוד מהם על צורת הלימוד הנכונה והמדויקת ביותר. בתהליך עצמו ליוו אותנו גם אנשים בכירים מתחום ההייטק, ואחרי כמה חודשים של ליבון העניינים החלטנו לצאת לדרך. בתחילה חשבנו לחכות למימון ולהכרה של מדינת ישראל, אך מהר מאוד הבנו שאם נמשיך לחכות לכך, המיזם לא יקום, אז הגענו למסקנה שעדיף שניקח את המשא עלינו – אנחנו שמבינים כל כך טוב את הצורך של הציבור החרדי ואת הקשיים שלו, נוכל להקים את המיזם בצורה הכי טובה שיש".

ספראי מדגיש שלרגע לא מדובר בפרויקט של אקזיט או קידום מוצר כלשהו. "הרעיון שלנו הוא אך ורק לייצר לאנשים מקור פרנסה", הוא מבהיר, "זוהי מטרתנו היחידה".

ומהיכן התקציבים?

"אכן, יש צורך בתקציבים נכבדים ביותר, כי עוד לפני שהתלמידים שלנו מתחילים לעבור את ההכשרה, אנו כבר צריכים לממן להם את ה-2000 שקלים שהם מקבלים כמלגת קיום חודשית, כי ברור לנו שאי אפשר לנתק אותם מהלימוד בלי להביא להם תחליף למלגה שקיבלו עד היום כאברכים, הרי זה הלחם והחלב שלהם. באופן מעשי הפרויקט מבוסס ברובו, כ-80% על פילנתרופיה ואת ה-20% הנותרים אנו מקבלים דרך המדינה. לגבי בית התוכנה – אנו מצויים עדיין בהפסדים, אך השאיפה שלנו היא שבהמשך יכסה בית התוכנה את עצמו על ידי ההכנסות שירוויח ובאמצעות הסכומים האלו נוכל להחזיק את התלמידים. ברור שזה ייקח זמן, כי בית תוכנה בטבעו קולט עובדים רק אחרי שיש לו עבודה עבורם, ואילו אצלנו זה הפוך. אך אנו מאמינים שיגיע יום בו הדבר יקרה וזו שאיפתנו".

ספראי מוסיף כי יש הרבה אנשים טובים, גם מהמגזר הכללי וגם מהחרדי, ששותפים בפרויקט הזה וחשוב להם שהוא יצליח. "חשוב לי להדגיש", הוא מוסיף, "שנמצאים אצלנו רק הכוחות הטובים ביותר. לא קל להתקבל אלינו, מידי מחזור אנו מקבלים כ-700 פניות ובכל פעם פותחים שתי קבוצות של 30 תלמידים בלבד. הלימודים כוללים כ-1500 שעות, שזה שווה ערך ללימודי הנדסאות, אך בפועל אנחנו לא מעניקים אף תואר, כי המטרה שלנו היא לא להפוך את האברכים לאקדמאים, אלא לתת פרנסה מכובדת  בתעשיית ההיי-טק באופן שמתאים להם. בסופו של דבר הם נבחנים במבחנים רשמיים המותאמים לציבור החרדי, כך שהידע שלהם מוכח וידוע".

לא מוותרים על הגמרא

ספראי מדגיש כי למול עיניהם עומדת השאיפה שגם לאחר סיום הלימודים יוכלו  להמשיך להקפיד על לימוד בעיון מידי בוקר במשך כמה שעות, ורק אחר כך להתפנות לעבודה. "לכן אנו מציעים את בית התוכנה שפועל במתכונת זהה, כשהעבודה מתנהלת בו רק החל מהשעה שתים עשרה בצהריים", הוא מבהיר. "כמובן שהבחירה נתונה בידיו של כל תלמיד, ומי שמעדיף לעבוד במקום אחר מוזמן לעשות זאת. זו החלטה אישית שלו, אבל בפועל יש כ-60% מהתלמידים שממשיכים לעבוד אצלנו, מה שאומר שבכל רגע נתון יש לנו למעלה מ-100 עובדים בבית התכנה. היתרון הגדול בכך שאפשר לעבוד אצלנו הוא גם מכיוון שבהיי-טק הדבר החשוב ביותר הוא צבירת ניסיון. כך בעצם אנו מבטיחים לתלמידינו שיהיה להם היכן לעשות את הסטאז' ולהתנסות".

אתה חושב שאברך חרדי שלא למד אנגלית ובקושי עסק במקצועות חול, יכול להצליח להגיע לרמה כה גבוהה של לימודים?

"התשובה שלי נחלקת לשניים – האנגלית חשובה מאוד בעולם ההייטק ובהחלט עלולה להקשות על מי שאינו בקיא בה, אבל היא לא קשורה לכישרון. לעומת זאת, כל מה שקשור לתחום המתמטיקה דווקא חזק מאוד אצל בני התורה, למרות שהם לא למדו את התחום מעולם באופן יסודי. מההיכרות שלי עם השטח אני רואה שאברך שהתרגל במשך שנים, מאז היותו בישיבה, ללמוד עם חברותא במשך שעות, מקבל מקפצה ענקית שמאפשרת לו לרכוש את החומר באופן הרבה יותר מהיר. אני יכול לציין כאן נתון ברור: תוך שלושה חודשים התלמידים שלנו עוברים מבחנים של משרד החינוך ברמה של שלוש יחידות ומוציאים ציונים מעולים, כשהממוצע הוא 85%. אנשים מבחוץ לא מאמינים שזה ייתכן, אבל המציאות מוכיחה שאם יש לך ראש טוב ויכולת ריכוז טובה, אז כנראה שאתה לא צריך את כל הלימודים הממושכים בתיכון".

לדבריו, הוא רואה לא פעם בקרב לקוחותיו שאינם מהמגזר החרדי, כיצד הם מתחילים לזנוח הרבה סטריאוטיפים שהיו להם על המגזר. "הם רואים לפניהם אנשים ישרי דרך שחושבים היטב ומצליחים להגיע להישגים גדולים, לצד הקפדה על הלימוד שלא נפגעת לרגע. הם מבינים שאדם חרדי מסוגל להביא פרנסה בכבוד ועדיין להמשיך לשמור על הצביון הישיבתי והאברכי שלו. זה לא שמישהו בא ומסביר להם את זה, אלא הם פשוט רואים זאת בחוש, וזהו לדעתי קידוש ה' הגדול ביותר שאנו זוכים לעשות כאן".