"מצאתי את עצמי בליל שבת ישנה על רצפת חדר הלידה"; השבת של הרבנית מיטל דאודי

נעים להכיר

הרבנית מיטל דאודי, נשואה לרב רועי דאודי, אמא לשניים. מוסרת שיעורים לנשים ומעבירה ערבי הפרשת חלה ברחבי הארץ, מדריכת נישואין וכלות. מחברת הספר "כי הביקוש לאמונה לא מסתיים אף פעם". 

זיכרון ילדות משבת

"סעודות שבת היו דבר קדוש בבית הוריי. גם בתקופה בה לא שמרתי שבת, ובעוונותיי הייתי יוצאת לבלות בערב שבת וחוזרת לפנות בוקר, היו מעירים אותי בבוקר כשאבא חוזר מבית הכנסת, כי 'כולם צריכים להיות נוכחים יחד בזמן הקידוש והסעודה'. אמי היקרה תמיד התעקשה על כך, וסעודות השבת לא היו עניין של בחירה, אלא חובה. זו הייתה כמובן גם זכות גדולה, כי את המטעמים של אמא שלי אסור לפספס".  

כיצד את מתכוננת לשבת?

"השבוע שלי ברוך ה' עמוס מאוד, משעות הבוקר המוקדמות ועד השעות הקטנות של הלילה, עם העבודה המרובה בזיכוי הרבים, ליווי בנות ישראל הצדיקות בתהליכי החיים שלהן, כתיבה ומענה על שאלות בענייני טהרת המשפחה. בשעות הערב אני יוצאת לערבי הפרשת חלה ומסירת שיעורים ברחבי הארץ, וכמובן שהעבודה העיקרית שלי היא הטיפול בילדים ובבית, כדי שבעלי יוכל לעסוק בתורה ביישוב הדעת. לכן ברוב המקרים אני מזמינה משלוחים במהלך השבוע מבלי ללכת לסופר, אך כאשר זה מתאפשר, אני הולכת בעצמי, כי אני אוהבת לעשות קניות ממש. לעיתים כשאני חוזרת משיעור ביום חמישי בלילה, יש בי כל כך הרבה אנרגיות, שאני נכנסת מיד למטבח, ומתחילה לבשל בחיוך ובהתרגשות, עם האמונה שמלווה אותי הביתה מהשיעור שהיה. הבישולים וההכנות ממשיכים ביום שישי בבוקר, ולרוב עד כניסת השבת".  

תארי את התפריט השבתי שלכם

"גדלתי בבית טריפוליטאי מסורתי, עם שולחן מלא בשפע גדול של סוגים וטעמים. עד היום, אימי היקרה מכינה בכל יום שישי 10-15 סוגי סלטים מדהימים ומחלקת בין הילדים, כך שאת מרבית הסלטים אני זוכה לקבל ממנה. בנוסף, אני מכינה סיר דגים מרוקאים עם ניוקי. את עניין הניוקי חשבתי פעם אחת לנסות, ומאז בעלי לא מוותר על החידוש הזה, עד כדי כך שגם כשאנחנו מתארחים, אני מגיעה עם סיר דגים וטחינה שאני מכינה. בנוסף לדגים יש אצלנו בליל שבת בכל פעם משהו אחר, פעם קוסקוס ומרק עם עוף, פעם אורז עם תוספות ובשר, לפי מצב הרוח ולפי מי שנוכח סביב השולחן. בשבת בבוקר יש לנו באופן קבוע חמין חיטה, שהוא העונג הגדול של שבת אצלנו - אנחנו ממש סופרים את הדקות עד שבעלי ישוב מבית הכנסת כדי שנוכל לשבת ולהתענג. מעבר לכך, אין דבר כזה לשבת לארוחה אם החלות לא בילו על הפלטה זמן ממושך מכל הכיוונים. לגבי עוגות, לפעמים אני מכינה ולפעמים קונה, או מקבלת משלוח מאמא".   

איך נראה שולחן השבת שלכם?

"בעלי מקדש בשירה, אנחנו אוכלים, ולאחר מכן מוציאים פיצוחים ועוגות וקוראים דברי תורה והלכות. אני זוכה ליהנות מבעל מלא פניני הלכה, שמוסר ומחדש לנו תמיד דברים מופלאים. מאוחר יותר אנחנו מוציאים את התיקייה מהגן של בני הבכור, והוא מספר לנו את פרשת השבוע שלמד. אחר כך מגיע שלב זמירות השבת, ושם אני יותר מהמזמזמות. בסיום הסעודה, בעלי לרוב שוקע בלימוד ואני שוקעת בקריאה, כי יש לי כל כך הרבה דברים שאני רוצה להספיק לקרוא, ובמהלך השבוע לא מוצאת את הזמן עבורם. בעיקר מוצאים אותי שקועה בספריו של הרב שמשון פינקוס זצ"ל, שאני מרותקת לדבריו. זה לגמרי עונג שבת". 

החלק הכי אהוב עליך בשבת

"לפני זמן מה שמעתי שיחה של מספר נשים, שאחת מהן שאלה מהו הדבר הכי מרגש בזוגיות. אחת אמרה שלדעתה לצאת יחד לחופשה, אחרת אמרה לשבת מול השקיעה, ושלישית אמרה ארוחת ערב זוגית. חשבתי עם עצמי מהו לדעתי הרגע המרגש ביותר שלי, והתשובה הייתה ברורה ומידית: כשבעלי חוזר מבית הכנסת, עם אור המלאכים המלווים אותו. הוא נכנס אז ואומר 'שבת שלום', והילדים מנשקים את ידו, ולאחר מכן הוא מגיע אליי ואומר: 'שבת שלום, אשתי', ואז הוא מזמר 'אשת חיל מי ימצא', עם כוונה אמתית בכל מילה, ואף מפרש בכל משפט, כיצד אני מקיימת אותו היום. אני לא חושבת שיש רגע מרגש יותר מזה, ואני מחכה לו בכל שבוע מחדש. 

"רגע נוסף שקורה בכל שבת אצלנו, הוא כשבעלי ואני מתחילים לחשב כמה נשים ברגע זה, ברחבי הארץ וגם מחוצה לה, יושבות ומתחזקות מהספר שזכיתי לכתוב – 'כי הביקוש לאמונה לא מסתיים אף פעם'. מרביתן נשים רחוקות מאוד מחיי תורה ומצוות, וזה מרגש בכל פעם, כמעט עד דמעות. אני יודעת שבמוצאי שבת נקבל שוב מבול של הודעות מעוד ועוד נשים, שהספר פשוט שינה אותן ואת החיים שלהן לטובה".   

מהו האתגר שלך בשבת?

"מאחר והשבוע שלנו עמוס מאוד, עם מינימום שעות שינה, האתגר הכי גדול שלי הוא להיות ערנית בשבתות. עם כל כמה שנשתדל להתחיל להתכונן מוקדם לשבת, ההכנות עדיין נמשכות עד הרגע האחרון, והלשון כבר בחוץ. בכל שבוע מחדש זאת מלחמה עם היצר הרע, שמנסה לגרום לנו לוותר על זמירות שבת, על הלכות ועל הזמן המשפחתי. זה ידוע שהיצר הרע תמיד מגיע בזמנים חשובים כמו ערב שבת, מנסה לקלקל את האווירה, לגרום לוויכוחים, והוא יעשה הכל כדי שלא יהיה שלום בבית. אבל אנחנו משתדלים להיות מודעים לזה, ולוותר כמה שיותר, לתת לדברים לעבור לידינו, ולא לאפשר לעייפות להשפיע על קבלתה של שבת המלכה בשמחה. 

"אתגר נוסף הוא עניין הילדים בשולחן שבת. השאיפה שלנו היא שהילדים ישבו בשולחן, יקשיבו לדברי תורה וישתתפו בשירה, כשבפועל זה לא תמיד קורה. ילדים לא תמיד רוצים לשבת ולהשתתף, אלא מחפשים ללכת ולשחק. גם בעניין זה, על אף הקושי שבדבר, אנו בטלים לעצת רבני ואנשי החינוך שלא צריך להושיב ילד בכוח ובטח שלא להעניש בשבת, אלא לשכנעם בנועם וסבלנות. זה לא תמיד עובד כמו קסם, הרבה פעמים הילדים ימשיכו לסרב גם כשמבקשים מהם בצורה נעימה, אך אם מתמידים בדרך הזאת, הדברים משתנים לאט לאט".  

איך אתם משקיעים במשפחה בשבת?

"כשהתחלתי לשמור שבת גיליתי עולם אחר לגמרי של משפחתיות. ההתנהלות היומיומית במרתון של החיים גורמת לריחוק מסוים בין בני המשפחה - כל אחד בשלו, פחות מדברים, פחות קרובים, פחות מתקשרים, ומה חשוב יותר מהקשר המשפחתי? לעומת זאת, כאשר התחלתי לשמור שבת, פתאום הכל נשאר בצד, ורק המשפחה הייתה קיימת. גיליתי שאני יכולה להיות אמא ואישה ללא הפרעות, לפחות ל-25 שעות, ללא שיחות טלפון, ריצות ועבודה. כמה שהשבת מקרבת בין בני המשפחה כששומרים אותה. 

"כיום, הילדים הולכים לישון אחרי שכל הבית מלא בצעצועים מפוזרים, ואז אני ובעלי משתדלים לשבת על שולחן שבת לזמן מה ללימוד משותף. מדובר בהלכות שבת או טהרת המשפחה, ולעיתים בדברי מוסר. הזמן הזה מאוד חשוב, וכדאי ליישם אותו גם במהלך השבוע, כדי לשמור על הזוגיות. השיתוף, השיחה והצחוק יחד, הם רגעים שבונים את הבית, והם אלה שנותנים כוח לבני הזוג להמשיך, לתת ולעשות, גם למען הבית וגם עבור הקשר ביניהם".      

שבת בלתי נשכחת

"לקראת הלידה הראשונה של אחותי, היא ביקשה ממני לבוא להיות איתה. משמיים יצא שהלידה החלה ביום שישי בשעות הצהריים, אך ההתקדמות שלה הייתה איטית במיוחד, ולנו לא נותר אלא לחכות. עם כניסת השבת, חזרתי במהירות הביתה כדי לעשות קידוש, ואז הלכתי שוב לבית החולים ברגל. ההתקדמות המיוחלת עדיין לא הגיעה, וכך מצאתי את עצמי, לאחר קריאת פרקי תהילים, ישנה על רצפת חדר הלידה עד הבוקר. לא הייתה לי דרך להודיע על כך לבעלי, והוא מצידו העמיס את סיר החמין, הסלטים, החלות והיין על העגלה של התינוק שלנו, והגיע יחד איתם לבית החולים. עשינו קידוש במקום, ואכלנו יחד עם אנשים נוספים שהיו שם, כי אני תמיד מכינה סיר חמין גדול, גם כשאנחנו רק שניים. בעלי, שהוא מטפל בשלום בית, ישב בשעת הארוחה עם זוגות שהיו שם, ונתן להם כלים לזוגיות מוצלחת, ודברי מוסר שעמדו להצלחת הלידה. מיד כשסיימנו את הסעודה, התחילה הלידה, שעברה בחסדי ה' בשלום ובהצלחה, ועבורי זו הייתה חוויה מדהימה ומיוחדת". 

מתכון אהוב - דגים מרוקאיים בתוספת ניוקי

לסדר בסיר לפי הסדר: פלחי עגבניות, פרוסות תפוחי אדמה, פרוסות גזר, רצועות גמבה, פלפל ירוק חריף ושיני שום - מראש שום אחד שלם לפחות. להניח מעל את הדגים - אפשר מושט, אפשר סלמון או כל דג אהוב אחר, ומעל זה חצי צרור פטרוזיליה וחצי צרור כוסברה קצוצים. 

לשים בכוס כף גדולה של פפריקה מתוקה ומעט כורכום, למלא את הכוס בשמן, לערבב ולשפוך מעל המרכיבים בסיר. לאחר מכן לשים בכוס כף אבקת מרק עוף, מעט מלח ופלפל שחור, למלא הכוס במים רותחים, לערבב ולשפוך לסיר. אם אין מספיק נוזלים ניתן להוסיף עוד מים ו/או שמן. 

להביא לרתיחה, כשמתחיל לבעבע להעביר לאש הנמוכה ביותר ולתת לזה להתבשל. בינתיים בסיר נפרד להרתיח מים עם שתי כפיות מלח. כשהמים רותחים לזרוק פנימה את הניוקי, וכשהם צפים זה אומר שהם מוכנים. לסנן ולהוסיף אותם לסיר הדגים, כדי שיספגו את הרוטב.

התבלין הכי חשוב אצלי בשבת, ללא עוררין, הוא לבקש מבורא עולם שיצא אוכל טעים לכבוד שבת קודש ולכבוד בעלי. זה מה שאני עושה לאורך כל זמן הבישול, ובורא עולם מוסיף את התבלין החשוב ביותר".