איך מקבלים החלטות? תתפלאו

שלום וברכה מורי ורבותי!

והיום, יום ההולדת של שולי רנד, וזה ממש מדהים עד כמה אדם כמוהו שמשמח לבבות זכה ונולד בחודש אדר.

שמעתי הקלטה מקטע קטן בהופעה שלו, שם הוא מסביר איך הוא הפסיק לעשן בשבת.

הסיפור מתחיל בצורה מאוד מאוד יפה כהרגלו על מונית בצורת מאפרה או מאפרה בצורת מונית, משם זה מגיע למימדים שהוא הגיע להתארח בשבת בבית משפחה חרדית, ולאחר מכן הוא חיפש אש וכאשר הוא לא מצא, הוא מצא כמה חברים שהוא היה בטוח אבל בטוח במאת האחוזים שיש להם מצית, וכאשר הוא ביקש מהם, הם הסתכלו עליו בבוז ואמרו לו: "תתבייש לך, איך אתה מסוגל לעשן בשבת?".

מאותה שבת הוא לא עשן סיגריות.

האם באמת יש משהו ערכי, רוחני, חכם שעומד מאחורי האמירה הזו?

אז מישהו אמר לך: "טיפש, מה אתה רוצה לעשן בשבת?", האם זו סיבה להפסיק באמת לעשן?

התשובה היא שזו לא סיבה להפסיק, אבל החיים שלנו מנוהלים על פי תחושות.

כלומר, גם הצורך לעשן נובע מתוך איזו שהיא תחושה שכאשר אני אוחז את הסיגריה, אני מגיע אליה, ואני לא מאמין שאני יכול להגיע אליה ללא הסיגריה.

באותה מידה, אתה גם רוכש מיץ תפוזים ולא סוחט לבד בבית, כי זה נותן לך איזו שהיא תחושה של מלך שלא אמור לעמוד ולסחוט תפוזים. למרות שאם תסחט לבד זה יכול להיות יותר זול, יותר בריא ויותר טעים, אבל עדיין התחושה של אני רוכש ומגיע עם זה לבית מוכן, עושה לך את הדבר הטוב והמדהים בחיים.

החיים שלנו מנוהלים על פי תחושות, החכמים שבינינו מצליחים להוביל את התחושות שלהם לדברים חיוביים כמו לדוגמה לחדול מילה מלעשן בשבת.

אבל אותם שלא זכו לאותה חכמה נותנים לתחושות לדרדר אותם, להוביל אותם למצבים קשים, להביא אותם אפילו לעישון של חומרים מסוכנים, כי שם יש איזו שהיא תחושה של הכל בסדר וכיף לי.

אבל אתה מבין שזה לא נכון, כי לא באמת הכל בסדר ולא באמת כיף לך, אבל השכרות והחומר המסוכן מובילים אותי למצב שאני מרגיש כאילו טוב לי, הכאילו הזה הוא ההרס של החיים.

כאשר מבינים שהחיים שלנו מנוהלים על פי תחושות, מבינים שחצי מהבעיה נפתרה, כי ניתן מכאן ואילך לכוון את התחושות לדברים טובים ולזכור שאותה תחושה יכולה גם להמית וגם להחיות.

בהצלחה רבה לכולנו,

וברוכים תהיו!