פורים
סיפורה של הקוביה ההונגרית הזו לא ישאיר אתכם אדישים
קוביה הונגרית פוסעת ברחוב, ופורצת בבכי מר. אם גם אתם לא תצליחו לעצור את הדמעות למקרא הסיפור הזה – קומו ועשו מעשה
- נעמה גרין
- ז' אדר התש"פ
(צילום: shutterstock)במדור "ביטוי הולם" בעיתון "המבשר", מספר הרב רפאל קלפהולץ את הסיפור המדהים הבא, שהתרחש בפורים תשע"ט.
ילדה קטנה רצתה להתחפש ל'קוביה הונגרית'. הוריה נענו לבקשתה, והשקיעו שעות רבות ליצירת התחפושת. התוצאה היתה מופלאה, וביום מסיבת הפורים בבית הספר, צעדה ה'קוביה' באושר לכיוון כיתתה.
לפתע, באמצע הדרך, חלף במקום ילד בן 12 שהבחין ב'קוביה' המהלכת ונתקף בזעם בלתי מוסבר. הוא החל בועט בחזקה בתחפושת, שנהרסה במחי רגל. עבודה של עשרות שעות עמל ירדו לטמיון - והילדה פרצה בבכי מר.
עוברים ושבים הזעיקו את ההורים למקום. הם החזירו את הבת הביתה, וניסו לעשות ככל יכולתם שהגיעו מיד, החזירו את הבת הביתה וניסו בכל כוחם להרגיעה ולהציל את מה שאפשר היה מהתחפושת המושחתת.
האב, שנדהם מההתנהגות הפרועה, החליט ללכת לבית הספר בו לומד הילד ולשוחח על כך עם ההנהלה. הוא הגיע למשרד עם הילדה, והמנהל שאף הוא הזדעזע קשות, ביקש ממנה לזהות את הילד באחת מתמונות המחזור התלויות על קיר המשרד. ברגע זה בדיוק נפתחה דלת המשרד והברנש בכבודו ובעצמו הופיע בפתח...
"הנה הוא!", זעקה הילדה ודמעות פרצו מעיניה. המנהל החוויר כסיד. הוא השתיק אותה מיד, פנה לילד בשאלה מה רצונו, ליטף אותו רכות ושילחו לדרכו. "ילד זה", הסביר המנהל בשקט לאב, לאחר שיצא הילד המדובר מחדרו, "חווה בתקופה האחרונה קושי עצום. אמו חלתה לפני כמה שבועות במחלה קשה. הבית שלו על גלגלים… לא היה מי שיסתכל עליו השנה בערב פורים. ביום של המסיבות, כאשר כל חבריו הופיעו מאושרים עם תחפושות שונות ומגוונות, הגיע הילד לכיתה בבגדי חול מרופטים ומקומטים. אמו ואביו עסוקים בעניינים של חיים ומוות, ,וכלל לא זכרו את נושא התחפושת. לא פלא", הפטיר המנהל בלב כאוב, "שהוא נתקף בחמת זעם נוכח התחפושת המושקעת והמוצלחת של הקוביה ההונגרית ועשה את מה שעשה"...
בשעות אחר הצהריים של אותו היום, החליטו הוריה של ה'קוביה' לעשות מעשה. הם עזבו את כל ההכנות לפורים בצד, שכחו ממשלוחי המנות, והתיישבו להכין 'קוביה' חדשה עבור הילד בן ה-12. התוצאה היתה מרהיבה ומוצלחת אפילו יותר, הרי אין חכם כבעל הנסיון...
למחרת הם התקשרו להזמין את הילד לביתם לקבלת המתנה. למרבה התחפושת המשוקעת שקיבל, הוא גמגם בדמעות 'תודה רבה' ו'סליחה'… ויצא מהבית קורן וצוהל.
"למדתי מהסיפור", מסכם בעל המעשה, "כמה גדול מאמר חז"ל: 'הווי דן את כל האדם לכף זכות', וכמה, להבדיל אלפי הבדלות, נכונה האמרה החינוכית: 'אין ילד רע, יש ילד שרע לו'...
גם אתם מכירים ילד שאין לו תחפושת? קומו ועשו מעשה. דאגו שאף ילד שאתם מכירים בהיכרות כל שהיא לא יישאר השנה ללא תחפושת.