מסע בארץ ההחלטות: לפי איזה מדד אתה מגדיר החלטה כמוצלחת?

לא פעם, כאשר אנו עומדים לפני החלטה משמעותית, וכבר סיימנו לערוך את הבדיקות הנחוצות ולברר עד היכן שידנו משגת, אנו מוצאים את עצמנו ממשיכים להתלבט בלא כל צורך, תוך חזרה שוב ושוב אל אותן שאלות שכבר נבחנו עד דק.

לדוגמה, כאשר מדובר בשידוכים, לא פעם קורה שאחרי שכל הבירורים הסתיימו ונראה כי ישנה התאמה אפשרית – אנו לא מצליחים להתקדם אל השלב הבא, אלא חוזרים שוב ושוב להעלות שאלות שאולי מוצדקות וראויות, אולם כבר נבחנו שוב ושוב. ובעוד הן נשאלות רק מתוך החשש שמא החמצנו מידע חשוב, הרי לאמתו של דבר, ההחמצה היחידה הינה החמצת היכולת להחליט.

לשאול שאלות זה הגיוני, נכון ואפילו מצוין. אבל כאשר נשאלות שאלות רבות מדי, שחוזרות על עצמן שוב ושוב, מדובר במהלך בלתי הגיוני, שנובע בדרך כלל מהחשש לקבל החלטה סופית ובמילים אחרות: מהפחד לטעות או לקבל החלטה שאינה הנכונה ביותר.

למעשה, השאלה האמיתית שעליה אנו מבקשים מענה, הינה: מי אמר שמדובר בהחלטה נכונה? ומה יקרה אם ההחלטה תתברר כשגויה? אלא שעל השאלות הללו אף פעם אין תשובה.

כמעט ביחס לשום החלטה בחיינו, אנו לא יכולים לקבל "תעודת ביטוח". בסופו של דבר, אנו נדרשים לקבל החלטות מבלי לדעת את העתיד, ולכן כמעט אף פעם לא ניתן לקבל החלטה נכונה במאת האחוזים, שהרי הנתון המשמעותי ביותר - העתיד, אינו ידוע לעת עתה.

הניסיון מוכיח

החלטה נכונה, אינה החלטה שבוודאי תוכיח את עצמה בכל מצב ובכל סיטואציה בעתיד הרחוק, ואינה החלטה שלא תתברר כשגויה בעקבות גורמים שונים שאינם בשליטתנו. החלטה נכונה, היא זו שהתקבלה באופן נכון על סמך הנתונים שהיו לפנינו במועד קבלת ההחלטה.

יתכן שהחלטה שנכונה כיום, תתברר כהחלטה גרועה בעוד מספר שנים, אך זה לא אומר שקיבלנו החלטה גרועה, אלא שקיבלנו החלטה שהיתה נכונה לשעתה, וכעת יש לשנות אותה בשל הנסיבות שהשתנו.

כך למשל, אדם עשוי לבחור מקצוע, שלמיטב הבנתו מתאים עבורו. מספר שנים מאוחר יותר, הוא עלול לגלות שהמקצוע הזה דורש תכונות מסוימות שאינן באמתחתו. לחילופין הוא עלול לגלות שנסיבות חייו שהשתנו מאז קיבל את ההחלטה, הופכות את העיסוק במקצוע ללא רלוונטי. במקרים אחרים יתברר שהשוק, שהציג ביקוש רב למקצוע המסוים הזה, עבר שינוי מהותי, ובעקבות כך המקצוע כבר אינו מבוקש.

בכל אחד מהמקרים הללו, מדובר על החלטה שהיתה נכונה בשעתה, גם אם בדיעבד התברר שהיא אינה נכונה בעתיד. היא התבססה על נתונים שהיו קיימים בעת קבלתה, ועובדה זו אינה עומדת בסתירה לכך שבהחלט יתכן שלאור הנסיבות שהשתנו יש לבחון אותה שנית, ולפעמים אפילו להפוך אותה על פיה. מה שהיה נכון לפני כמה שנים, לא בהכרח נכון גם כעת.

לפעמים, רק לאחר שאנו מקבלים החלטה שמאפשרת לנו התנסות בתחום מסוים, אנו יכולים לגלות מתוך הנסיון שהתחום המדובר אינו מתאים לנו. ועדיין לא מדובר על החלטה שגויה, משום שבלי ההתנסות שהיא אפשרה לנו, לעולם לא היינו יכולים לגלות את חוסר התאמתנו לתחום האמור.

ניתן לדמות זאת למסע שבמהלכו לעיתים עלינו לצעוד בשביל מסוים למשך זמן מה – רק כדי לגלות שהוא אינו מוביל לשום מקום. במקרים אחרים, השביל לא יוביל אותנו אל היעד, אלא אל שביל אחר שהוא המוביל אל מחוז חפצנו. ולפעמים, רק לאחר שאנו צועדים בשביל מסוים למשך כברת דרך, אנו מגלים כי שינוי שהתחולל בתוואי – אינו מאפשר לנו להמשיך לצעוד בו, כך שעלינו לחזור לנקודת המוצא.

כך או כך, תהיה זו שגיאה להניח שהבחירה במסלול הזה היתה מוטעית מלכתחילה, משום שבנקודת הזמן בה בחרנו לצעוד בו, לא היתה לנו כל דרך לצפות את התוצאות. ההחלטה שהתקבלה בשעתה - הבחירה בשביל המסוים בנקודת זמן מסוימת, היתה נכונה, גם אם בשלב מאוחר יותר יש לבחון שוב את תמונת המצב ולחפש דרך אחרת.

 חשוב להדגיש: הדברים שנכתבו עד כה, הינם בעלי חשיבות מכרעת לכל החלטה שאנו מקבלים בחיים. בין אם התבררה בסופו של דבר כמוצדקת גם בפרספקטיבה של זמן, ובין אם במועד מאוחר יותר עלינו לחשב מסלול מחדש.

סיכונים וסיכויים

כאשר נקודת המוצא שלנו היא כזו הרואה כהצלחה רק החלטה שהוכיחה את עצמה לאורך ימים ושנים, הרי שמלכתחילה, אנו ניגשים בהיסוס לכל דרך חדשה בה אנו בוחרים, שהרי לעת עתה, באמת אין לנו אפשרות לדעת בוודאות לאן היא תוביל אותנו.

לדוגמה: אדם עשוי לבחור לעצמו מקצוע או מקום מגורים, אולם גם לאחר שההחלטה כבר נפלה, הספקות והלבטים לא יניחו לו. הוא ימשיך להתלבט ולהסתפק, מה שישאב ממנו אנרגיה רגשית רבה, וימנע ממנו להפיק את המרב מהבחירה שלו. הוא עשוי להמשיך להתמקד בהססנות למשך שנים, הרבה אחרי שהבחירה כבר היתה לעובדה מוגמרת, כאשר הססנות זו אינה מביאה כל תועלת. היא רק מונעת ממנו את האפשרות לחוות ולנצל את המרב מההחלטה שנעשתה.

הגיוני וסביר שאדם מבקש לשפוט את ההחלטות שלו בדיעבד, אולם לפני שאנו שופטים עלינו לחוות, כאשר בשלב החוויה עלינו להשתחרר מהשיפוטיות ולהתרכז בחוויה עצמה. רק לאחר שהטמענו את חוויית ההחלטה נוכל לשפוט ולבקר אותה, וגם זאת במבט הצופה פני עתיד - לבחון כיצד ניתן יהיה לקבל את ההחלטה טוב יותר בפעם הבאה ואיך נוספה לנו חכמת חיים, ולא כדי להלקות את עצמנו על העבר.

כאשר נקודת המוצא הינה כזו המעניקה את המשקל לקבלת החלטה מושכלת על סמך הנתונים הנוכחיים, אנו יכולים לחוות את ההחלטה ולצאת לדרך במלא הבטחון והמרץ, עם כל העוצמה, למרות חוסר הוודאות, שנמצא תמיד ברקע ביחס לעתיד.

בכל בחירה, בכל החלטה, ישנו ממד מסוים של סיכון. אולם חשוב להבין שהסיכון הזה עדיף על פני חוסר מעש והססנות, שעשויים לנטרל את הסיכון, אולם במקביל – גם לאיין את הסיכוי.

הציפייה לכך שכל החלטה תוכיח את עצמה לאורך זמן, בלי תלות בנסיבות, משתקת ומונעת מהאדם לפעול וליזום, שכן במצבים של חוסר וודאות מוחלטת הוא יעדיף להימנע מלפעול, ומרבית המצבים בחיינו הינם מצבים של חוסר וודאות.

אין הכוונה לעודד קבלת החלטות פזיזה, מבלי לשקול את הצדדים היטב. אין הכוונה לעודד טעויות, או לקבל אותן מלכתחילה בשוויון נפש. כשאנו ניגשים לקבל החלטה, עלינו לעשות כל שביכולתנו כדי שזו תהיה ההחלטה הנכונה ביותר - על סמך הנתונים שנמצאים בידינו כעת, ובמקביל, לזכור שטעויות הינן חלק בלתי נפרד מחייו של אדם שמקדיש את חייו לעשיה יוצרת.

עשו והצליחו.

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.il