מה עושים בפועל עם התקפי חרדה? כתבה רביעית ואחרונה

מיד כשמרגישים שהתקף חרדה מתקרב, או כשמגיע סימפטום פיסי מוכר ומזוהה עם התקף חרדה, צריך מיד להתחיל את תרגילי הנשימה עד כדי ריקון הריאות. על מנת לשלוט בחרדה ברמה טובה, חשוב להתאמן על תרגילי הנשימה באופן יומיומי, דווקא כשהאדם רגוע, ולא בזמן התקף חרדה. ככל שנתאמן יותר, כך השליטה על הקף החרדה תהיה קלה יותר.

דרך נוספת להתגבר על התקף חרדה היא להבין שבזמן ההתקף התגובות שלנו קיצוניות ודרמטיות יותר, והמחשבה מעוות ומוגזמת. ברגע שנבין זאת באמת, נתחיל להירפא.

בזמן התקף, יש להתמקד במחשבות, ולהבין, שהסבירות שיקרה מה שאנו חושבים שיקרה, היא קטנה מאוד לעומת רמת הלחץ שאנו נמצאים בו. רעות חוותה סימפטומים פיזיים, והיתה בטוחה שהיא בהתקף לב, אבל כשנרגעו הסימפטומים, היא הבינה שהיא לא חווה התקף לב. עפ"י ההגיון, בפעם הבאה שתחווה את הסימפטומים הללו, היא אמורה להבין שזה לא התקף לב, אבל הרגש שלה מראה לה משהו חמור, כי בזמן חרדה הרגש לא מתפקד בצורה נכונה או ראוייה. באופן כללי, הרגש עובד בשירות השכל, אבל יש פעמים שהוא לא עובד בהתאמה לשכל.

מה שרעות חוותה בזמן התקף החרדה, ורמת הלחץ שחוותה, לא דומה לרמת הסבירות שמה שפחדה ממנו אכן קורה.

עוצמת החרדה הגבוהה מאוד, לעומת הסבירות הנמוכה שיקרה משהו ממשי, מעידה על כך שהאדם סובל ממערכות לא מאוזנות בנפש שלו. הוא לא סובל ממחלת נפש, אבל כאמור, הרגש לא פועל נכון ביחס למציאות.

כל רגש שהוא קיצוני פוגע באדם. לדוגמה, אם עשינו משהו לא תקין ואנו חשים אשמה, זה טבעי. אבל אם נחוש אשמה באופן קיצוני, זה יפגע בנו. הרגש חייב להיות מתואם לחוויות החיים שלנו, ובמינון הנכון.

במהלך הטיפול, מיכל עבדה עם רעות על התמודדות לאחר החרדה. לימדה אותה לברר עם עצמה, האם לאחר התקף חרדה, עם כל הקושי, האם הנזק היה אכן תואם למה שחשבנו? האם הרגש שלנו תאם את המציאות? התשובה תהיה ממש לא! עובדה שלא קיבלה התקף לב, לא התעלפה מהסחרחורת והחולשה וכולי. כלומר, הרגש של רעות לא תאם למציאות.

כחלק מהתהליך, מיכל ביקשה שרעות תערוך טבלה, בה תכתוב את הרגשות שחוותה, את העובדות ואת ההוכחות לזה שהרגש לא תאם את המציאות. כמו כן, ביקשה ממנה לקרוא זאת כמה שיותר, ולאט לאט השכל יבין את ההבדל בין הרגש למציאות.

כעבור מספר חודשים שרעות נפגשה עם מיכל אחת לשבוע, היא הבינה יותר ויותר, שאכן חוותה התקפי חרדה לא קלים, אבל בכל זאת המשיכה בחיים ובשגרה ככל שניתן, והחששות ממשהו רע שיקר הוכחו כלא נכונים, ולאט לאט סף החרדה קטן, והמרחק בין התקף חרדה אחד לאחר גדל. בתהליך זה השכל של רעות "התאמן", ובהמשך, בזמן התקף חרדה, במקום להיכנע להיסטריה, רעות החלה לחשוב שכלית יותר, ואם לדוגמה, קצב הלב שלה היה מהיר מאוד, במקום מיד לחשוב שזה התקף לב, המחשבה עברה לזה שגם באימון אירובי קצב הפעימות עולה, זה לא אומר התקף לב. שלב בריא יכול לפעום מהר ולא להיפגע מזה. מחשבה זו הרגיעה אותה כמעט באופן מידי, וזו היתה עבורה הוכחה חותכת שמה שהיא מרגישה אינו תואם את המציאות.

בהמשך התהליך מיכל נתנה לרעות כלים נוספים להתמודדות עם החרדות, וביצעו חשיפה. ביחד הן תירגלו ,במודע ובזמן שרעות היתה נינוחה, את הרגשות שרעות חוותה בזמן התקף חרדה. זה היה שלב מאוד מאתגר עבור רעות, אבל ביחד הן גרמו לפעימות הלב שלה לעלות, גרמו לסחרחורת להגיע ע"י סיבובים רבים של הכיסא, עצרה את הנשימה ככל שיכלה על מנת לחוות את קוצר הנשימה וכולי. בזמן התרגילים הללו, ברגע שהגיע הפחד, רעות חשבה "זה בסדר, זה בשליטה שלי, זו הרגשה בלבד, המחשבות שלי בזמן פחד לא הגיוניות", וכולי. כל זה בהשגחה של מיכל, כדי לא להגיע לפחד אמיתי מהסימפטומים הפיזיים.

התרגילים הללו בוצעו בהדרגה, וזה גרם לרעות להירגע ופחות לחשוש מהסימפטומים הפיסיים, ובנוסף, למצוא פתרון לחשש. זה היה תהליך הדרגתי, בו רעות חוותה הרפיה.

רעות המשיכה להגיע למיכל במשך כשנה וחצי, התמסרה לחלוטין לתהליך, ביצעה את המשימות שהוטלו עליה במלואן, היחסים שלה עם מיכל היו טובים מאוד, וזה עזר לה מאוד.

לקראת סיום התהליך עם מיכל, רעות ידעה למצוא פתרונות מעשיים לחרדה כשזו הגיעה, והבינה שאינה יכולה להילחם בחרדה, אלא להיכנע לה, לחוות אותה מבלי לפחד, ואז היא עוברת.

כאמור, התקפי החרדה פחתו באופן משמעותי, רעות חזרה לחיים תקינים, הן העבודה והן במשפחה. שמחת החיים חזרה אליה.

ענת דורון היא פסיכותרפיסטית ומטפלת במחלקת "נפשי בשאלתי".

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.il