לא תישארו אדישים: כאבי הראש המטרידים נעלמו באופן מיידי בעקבות...

ט"ו אדר תשמ"ו. שושן פורים. את מצהלות הפורים החליפו משאות הספדים והלוויה ענקית: ארונו של פוסק הדור, הרב משה פיינשטיין זצ"ל, שנפטר יומיים קודם בארצות הברית, הובא ארצה, והוא מובא למנוחת עולם בהר המנוחות.

על אף יום הפורים האסור בהספד, משום כבודו של עמוד ההוראה שממנו יצאה תורה לכל העולם כולו, נישאים דברי הספד ארוכים מגדולי הדור, המבכים את האבידה הנוראה לעם כולו. עם תום ההספדים, יצאה הההלוויה לכיוון הר המנוחות, שם נטמן למנוחת עולמים, בעוד המלווים ממהרים לשוב לערוך את סעודת הפורים.

בסיפור מופלא במיוחד שהתפרסם ב'מוסף שבת קודש', מובא כי לא חלפו ימים ספורים ואחד הנוכחים בהלוויה חש כאבי ראש עזים במיוחד. הוא פנה לרופאים שונים וניססה רפואות שונות, אך הכאבים לא פסקו. לאחר מספר שבועות, כאשר הפכו כאבי הראש לבלתי נסבלים, חש החולה שחייו אינם חיים, ואף הדאגה גברה מיום ליום.

בצר לו, הוא פנה אל הרב רפאל לוין זצ"ל. רחמיו של הרב רפאל, שהחזיק בידו את נוסח עשיית גורל הגר"א – אותו למד מאביו הגדול, הרב אריה לוין, ערך עבורו את גורל הגר"א, שם עלה הפסוק הבא:

"ומדוע לא יראתם לדבר בעבדי במשה" (במדבר יב, ח)

רבי רפאל נושא את עיניו אל היהודי הסובל, ושואל אותו אם יש לו איזה כיוון מחשבה במה מדובר, אך היהודי משיב בשלילה.

כאשר הרב רפאל מבקש ממנו להתאמץ שוב, או אז נזכר היהודי: ,היה זה בעיצומה של הלוויתו של רבי משה, שהתקיימה ביום הפורים", אמר ברעד. "הספדי התארכו עוד ועוד, ואני הרגשתי כי זה ארוך מדי. 'פורים היום', אמרתי לעומד לצידי, 'ואולי מן הראוי היה שיקצרו מעט את ההספדים ויזרזו את ההלוויה, כדי שהציבור יוכל גם לקיים את מצוות היום כהלכה"'...

היהודי לא התכוון לזלזל או להמעיט חלילה מכבודו האחרון של הרב פיינשטיין, אך משמים תבעו את הכבוד הראוי לאותו צדיק.

עלה היהודי עם מניין לקברו של הרב, ביקש את מחילתו בחליצת מנעל – ונרפא באופן מיידי.

10 עובדות על רבי משה פיינשטיין

בזכות ההקפדה על ההלכה - ניצלו חייהם של יהודים רבים