״ומרדכי ידע את כל אשר נעשה״ - דבר תורה לפורים

״ומרדכי ידע את כל אשר נעשה״ (אסתר ד, א) וידועים דברי הירושלמי, (מגילה א, ה) דמגילת אסתר, נאמרה למשה רבנו בהר סיני. ומובא ברבותינו שנמסרה למשה, ומשה מסרה ליהושוע בלבד בלחישה, והוא מסרה לראש הדור שלאחריו, וכן כל ראש הדור מסר זה בדרך סוד לראש הדור שלאחריו עד מרדכי. ולכן נאמר, ״ושים באוזני יהושוע״ שמורה לו שיש דברים שילחש לו בדרך סוד, והם דברים הנסתרים מהמון העם. 

והנה מרדכי ראש הדור, ידע שרווח והצלה יעמוד ליהודים וכל הגזרות של המן יתבטלו. אך מרדכי ידע, שיש זמנים שהעולם צריך זעזוע. וזעזוע שבא לעולם, הוא למרק את העונות. וכדברי דוד המלך ״משמים השמעת דין ארץ יראה ושקטה״ לפעמים הקב״ה משמיע דין בעולם, כימים האלו, אשר בכל שעה שומעים דין חדש ממצב המגיפה. אך מהפחד שפוחדים, הקב״ה מכפר על העונות, והפחד מספיק ואז הארץ שקטה. נהיה כפרת עונות והארץ שקטה מכל הפחד והאימה שנשמע לעולם. 

וכך, מרדכי ידע שלא יהיה כלום מהגזירה של המן. ודבר זה היה מסור מימות משה רבנו, מדור לדור לגדולי הדור. אך מרדכי שידע שלא יהיה כלום, נהג כפי שפחד וכפי שלא יודע מה יהיה בסוף, משום שרצון הקב״ה לפחד ולתשובה של עם ישראל. 

והנה, כאשר עם ישראל פוחדים ועושים תשובה, בגלל גזרה מסוימת, הדבר ממלא אוצרות בשמים של תפילה, של חרטה, של קבלות עצמיות, וכך כל האוצר הזה נשמר בבית גנזיו של הקב״ה, ימים רבים ועומד עם עם ישראל בשעות קשות. 

כך אנו בימים אלו, ודאי שיהיה רווח והצלה, ולא יטוש ה׳ עמו ונחלתו לא יעזוב, אבל הקב״ה מתאווה לתפילתם של ישראל ולזעקתם, והתפילה והזעקה הזאת מעוררים וממלאים בשמים מצבורים, להמשך הדרך של העולם.