באמצעות 7 הצעדים הללו עצר רבי עקיבא איגר את המגיפה שהשתוללה בתקופתו

רבי עקיבא איגר חי לפני כ-200 שנה, (א' חשוון ה'תקכ"ב – י"ג תשרי ה'תקצ"ח, 13 באוקטובר 1837) היה ראש ישיבה, פוסק הלכה רב השפעה, נחשב בדורו לגדול הדור, והיה מגדולי התורה הבולטים בתקופת האחרונים. רבי עקיבא איגר היה סמל של ענק רוחני, למדן וגאון בתרבות היהודית.

רבי עקיבא נחשב לאחד מגדולי הלמדנים התורניים בעת החדשה ומהבולטים שבהם. שמו הפך למילה נרדפת לגאונות למדנית, ותורת נלמדת בבתי המדרשות של הישיבות בדורנו.

רבי עקיבא איגר ידוע בדרך לימודו הלוגית, בניגוד לאחרונים אחרים שנטו לשיטת הפלפול.

רבי עקיבא איגר היה בעל השפעה עצומה על צורת לימוד הגמרא והבנת דברי הראשונים. כן היה בעל השפעה מכריעה בתחום ההלכה. הגהותיו נדפסות על השולחן ערוך, ופסקיו שהודפסו בספרי השו"ת שלו מהווים אבן יסוד בעולם הדיינות וההלכה.

בראשית דרכו נמנע רבי עקיבא מלקבל על עצמו משרת רבנות שבכללה פסיקת הלכה, אך לא נמנע מלשמש כראש ישיבה. כיהן כרבה של העיר הפולנית פוזנה במשך 23 שנה, עד יום מותו.

בתקופה בה כיהן כרבה של פוזנה, השתוללה מגפת הכולרה, מחלה הנגרמת מזיהום חיידקי של המעיים, הגורם למחלה שלשולית. המחלה מדבקת מאוד. כדי למנוע את התפשטות המגפה, תיקן רבי עקיבא איגר מספר תקנות שסייעו מאוד:

1. רבי עקיבא מינה ועד שיהיה אחראי על ההיגיינה במרחב הציבורי, ועל המודעות לה בקרב התושבים. הגאון דאג שהוועד יממן שירותי ניקיון לבתי העניים, והפיץ כרוזים הלכתיים בדבר החובה לשמור על הבריאות על ידי הרתחת מי השתייה ושמירה על ניקיון אישי.

2. כדי להמעיט התכנסויות המוניות, קבע בין היתר כי ניתן לוותר על תפילות במניין. לקראת הימים הנוראים באותה שנה, קבע כי תיערך הגרלה ובה ייקבע אלו מחברי הקהילה יתפללו בבית הכנסת בתפילות ימי ראש השנה, ואלו בתפילות יום הכיפורים.

3. רבי עקיבא הורה לפצל את המניין הגדול להרבה מיינים קטנים, שכל אחד מהם לא עולה על 15 איש. כה דבריו (מודפס בשו"ת הגרק"א במסכת נדרים דף ל"ט): "בעניין תפלה בבית הכנסת, לדעתי זה אמת שהקיבוץ במקום צר אינו נכון, אבל אפשר להתפלל כתות כתות ובכל פעם במתי מעט, ערך ט"ו אנשים".

4. עוד הוסיף הרב וציין כי אם מי מהמתפללים מסרב לציית להוראה, מותר להלשין עליו לשלטונות. כה כתב: "אל יניחו לאחר לבוא לשם עד אחר ישלימו הם, ואם יסרבו טוב להעביר לרשויות דפה".

5. עוד הורה רבי עקיבא לומר לאחר התפילה בשחרית וערבית מספר מזמורי תהילים, ואחר כך את הנוסח: "קל רחום שמך", "עננו", "מי שענה", ו"יהי רצון אחר התהילים", ולהזכיר בתוכו גם על המלך ירום הודו, וזרעו ושריו, וכל שוכני ארצו. כן כתב הרב כי יש לומר בבוקר ובערב פרשת התמיד בצבור, כל נוסח פרשת הקטורת. לכל הפרטים לחצו כאן.

6. רבי עקיבא הורה לקצר משמעותית את התפילות עצמן, וקבע הפסקה ארוכה בין תפילה לתפילה.  רבי עקיבא נקט בשיטה של שיתוף פעולה עם המשטרה המקומית, ועל כן הוכנסו שוטרים לתוך בתי הכנסת כדי לפקח על הסדר ולמנוע צפיפות בשעות הכניסה והיציאה.

7. הרב הורה כי על כל אחד לשתות משקה חם לפני תפילת שחרית, זאת למרות ההלכה שלא לטעום דבר לפני התפילה.

באמצעות צעדים אלו תרם רבי עקיבא איגר באופן משמעותי לצמצום מספר הנפגעים בפוזנה בהתפרצות זו של המגפה, וקיבל על כך מכתב הוקרה מפרידריך וילהלם השלישי, מלך פרוסיה.

מבשרי אחזה א-לוק: מהי ברכת 'אשר יצר' ולמה היא כל כך חשובה? ניר קפטן יצא לפגוש את הרב חגי לוי ואת ד"ר מנחם ברייר, כדי לשמוע על סגולתה האדירה לבריאות איתנה, ועל המכונה המופלאה שנקראת גוף האדם. צפו: