"אנחנו לא נסחפים, ההוראות נועדו להצלת חיים"; פאנל מומחים מרתק

העולם כולו כמרקחה בעקבות התפרצות נגיף הקורונה. משרד הבריאות העולמי קבע כי אנו בעיצומה של "מגיפה בינלאומית", ומדינות העולם נוקטות בצעדים דרסטיים כדי להגן על חיי אזרחיהן, מסין ודרום קוריאה במזרח, ועד ארה"ב ובריטניה במערב.

בין הצעדים המחמירים שבהם נקטו חלק ממדינות העולם נרשמו מהלכים דרמטיים במיוחד, כדוגמת עצירת הטיסות מאירופה לארה"ב והשבתת מערכות ציבוריות וחינוכיות בשורה של מדינות ברחבי העולם. למהלכים הללו יש מתנגדים רבים, בהם מומחים בעלי שם בארץ ובעולם, שטוענים: "החשש מהתפרצות הנגיף הפכה להיסטוריה שאינה מוצדקת". אחד מהקולות הבולטים בארץ המביע עמדה זו, הוא פרופ' ליאוניד אידלמן, נשיא ההסתדרות הרפואית העולמית, שאמר בראיון שנערך עמו, כי החשש מהתפרצות הנגיף "גובל בפאניקה". לדבריו, 97% מהאוכלוסייה ישרדו את הנגיף, כך שאין סיבה להיסטריה ששוררת בישראל ובעולם. אידלמן הוסיף וטען כי משרד הבריאות פועל באופן לא מקצועי, וכי מדובר בסך הכול בהתפרצות חמורה מעט יותר משפעת.

"לא נסחפנו, זה צורך השעה"

"במשרד הבריאות מכירים את הטענות הללו", אומר לנו בתגובה ד"ר יקיר קאופמן, חבר באגף רפואה כללית במשרד הבריאות, שמתוקף תפקידו אחראי, בין היתר, על הכנת המרכזים הרפואיים בישראל לקליטת חולי הקורונה. עם זאת, לדבריו, ההוראות של משרד הבריאות נועדו להגן על חיי אדם. "אסור לנו לקחת סיכונים בכל הנוגע למלחמה על חייהם של אזרחי ישראל", הוא טוען. לדבריו, "ההנחיות הן מקצועיות בלבד, ללא כל שיקול פוליטי." קאופמן מבהיר עוד, כי "בניית מערך הפעולה להתמודדות עם הנגיף נעשית בהתאם לתורת האפידמולוגיה שנבנתה במשך שנים ארוכות ונועדה למנוע התפשטות מגיפות, זאת על בסיס אירועים זיהומיים שהתרחשו בעבר".

ד''ר יקיר קאופמן

קאופמן מצביע על הנעשה באיטליה, שם דווח בשבוע האחרון על 15 אלף נדבקים בנגיף עד כה ועל למעלה מאלף מתים. "איטליה היא הדוגמה הטובה ביותר למדינה שפעלה תחילה באופן פאסיבי מול המחלה, באופן כזה שלבסוף התגלה כבלתי יעיל", הוא מסביר, ומוסיף: "יש כאלו שטוענים כי משרד הבריאות עושה יותר מדי, ויש כאלו שטוענים הפוך, אך משרד הבריאות פועל באופן זהיר ומחושב. המומחים שעמלים על בניית תכנית הפעולה למלחמה בנגיף עושים זאת בהתאם להנחיות ארגון הבריאות העולמי ומומחים בעלי שם מישראל, שיושבים בחמ"ל של משרד הבריאות ומקבלים את ההחלטות תוך בחינת כלל הנתונים, בהם הנתונים הכלכליים וגם הביטחוניים שמוצגים בפניהם".

קאופמן מציין כי משרד הבריאות כבר עבר את שלב ההיערכות. "כעת אנו בשלב של העבודה בפועל, כי זה כבר הגיע אלינו. זה תהליך שהולך ומתהווה לנגד עינינו. משרד הבריאות עושה הכל כדי להכיל ולמנוע את התפרצות הנגיף בישראל, זאת באופן מוקפד יותר מרוב מדינות העולם, שאף הן הולכות לכיוון של הטלת מגבלות על האזרחים והמשק בכדי למנוע את המשך שרשרת ההדבקה".

בכל זאת אנו רואים התפרצות משמעותית של הנגיף בישראל עם למעלה ממאה חולים...

"מן ההתחלה היה ברור שהנגיף יגיע לישראל. זו מחלה מדבקת במיוחד שקשה מאוד למנוע את ההידבקות בה. אנו מעריכים גם כי בארץ מסתובבים נשאים רבים של הנגיף, אשר אינם יודעים זאת עדיין. אך, עלינו לעשות את כל מה שאנו יכולים כדי שלא נגיע למצבן של מדינות אחרות, כדוגמת איטליה ואיראן". קאופמן מבהיר עוד, כי הוא מודע גם לכך שייתכן כי היכולת להילחם בהתפשטות הנגיף מוגבלת, אך מציין כי בישראל אופטימיים בנוגע לסיכויי ההצלחה במלחמה בנגיף.

(צילום: shutterstock)

"שמירה על הוראות משרד הבריאות תאפשר את בלימת התפשטות המחלה"

במשרד הבריאות שבים וקוראים לאזרחים בישראל לשמור על ההוראות שנועדו למנוע את התפשטות הנגיף. משרד הבריאות קורא לכל מי שמגיע מחו"ל להיכנס לבידוד. כמו כן, תיירים ככלל לא יורשו להיכנס לארץ, מלבד אלו שמגיעים ממדינות שבהן התפשטות הקורונה איננה חמורה דיה, ויש בידם את האפשרות להיכנס לבידוד בן שבועיים.

בנוגע למסכות אומר ד"ר קאופמן, כי המסכות הפשוטות אינן מסייעות למניעת הידבקות. "המסכות יכולות לצמצם קצת את התפשטות הווירוס כאשר נשא הווירוס לובש אותן, אך מדובר בהגנה קלושה ולא אפקטיבית. אדם שאינו רוצה להידבק, לא יוכל להסתמך על המסכה בלבד. לעומת זאת, המסכות שעמן משתמשים, בין היתר, צוותי הרפואה, עליהם מורכב פילטר מיוחד שמסנן את האוויר, הן מסכות אפקטיביות יותר המונעות הדבקה ברוב המקרים." בהתייחס למקרה היפני שבו כבאי עלה לספינת ה'דיימונד פרינסס', בה היו נגועים רבים, ונדבק בנגיף למרות ציוד ההגנה הרב שנשא עליו, אומר קאופמן כי "אכן, אין דבר שיכול למנוע את ההדבקה במאת האחוזים".

ביחס להתנהלות היום יומית של אזרחי ישראל קורא דוקטור קאופמן לנהוג במשנה זהירות: "על הציבור לשמור על ניקיון והיגיינה, לטובת כולנו. הדברים החשובים ביותר הם: שטיפת ידיים עם סבון, וניקיון מתמיד של סביבת האוכל, גם בבית וגם במקומות ציבוריים. לא להשתמש במגבות ציבוריות אלא בניירות בלבד. כמו כן, יש לציין כי מים וסבון מסייעים להגנה מפני הדבקה, גם אם אין חומרי חיטוי דוגמת האלכוג'ל. "חשוב מאוד לשמור על הכללים הללו, לא רק בעתות מורכבות כגון זו שבה אנו מצויים היום, אלא גם בזמנים רגילים", הוא מדגיש.

במשרד הבריאות קוראים למי שלא חש בטוב, או שחש בקושי .בנשימה - שלא לצאת מהבית.  ובמקרה מורכב יותר של אדם אשר היה במקום שבו שהה אדם שהתברר כנגוע בנגיף, ההוראה המידית היא להיכנס לבידוד ביתי. ד"ר קאופמן מדגיש כי אדם שהיה בטווח של יותר משני מטר ובזמן של פחות מחמש עשרה דקות ליד אדם נגוע בקורונה, אינו צריך להיכנס לבידוד או לחשוש. "הנגיף עשוי לפגוע בבן אדם באמצעות רוק שיוצא מהנשא של הנגיף. לכן, אדם שלא בא במגע ישיר עם חולה, וכן שהה במרחק שמוודא כי חלקיקי נוזלים מצד הנשא לא פגעו בו, יכול להיות רגוע", מבהיר קאופמן. בנוסף לכך, במשרד הבריאות קוראים להימנע מהתקהלויות ככל האפשר, גם קטנות במיוחד ולשמור על מרחק של כשני מטר בין אדם לאדם.

"משרד הבריאות עושה הכול כדי להילחם במגיפה. אנו בודקים כיצד הנגיף פועל, ועד כמה הוא יכול לשרוד, כדי למצוא לו חיסון יעיל, אך ללא עזרת הציבור – לא נצליח להשתלט על המחלה", מזהיר ד"ר קאופמן ומדגיש: "השמירה על הוראות משרד הבריאות תאפשר את בלימת ההתפשטות של הנגיף, ועל הציבור להישמע להן, למרות העובדה כי הסיכון שהמחלה תפגע בילדים ובאנשים צעירים נמוך יותר. עם זאת, ככל שהגיל עולה, הסיכון לתחלואה עולה. גם אנשים עם מחלות רקע עשויים להיפגע קשות מהמחלה, כך שבמקרה זה חשובה גם הערבות ההדדית".

לצד ההוראות המניעתיות, מערכת הבריאות בישראל מתכוננת גם למקרים של נדבקים רבים: "משרד הבריאות הגביר משמעותית את הבדיקות שנועדו לזהות חולי קורונה רדומים, ויש היערכות לבדיקת עד כאלפיים בני אדם מדי יום, בתקווה שיתאפשר הדבר. הבדיקות הללו יאפשרו להתמודד עם הנגיף טוב יותר ולמנוע הדבקות נוספות. באמצעות מדיניות זו הצליחו מדינות אסייתיות להתגבר על התפשטות הקורונה בארצותיהן, כאשר הדוגמה הבולטת לכך היא דרום קוריאה, שביצעה שורת צעדים, בהם מעקב וניטור אחר מבודדים וחולי קורונה – צעד נוסף שאנו בישראל מתחילים לבצע", אומר ד"ר קאופמן.

ד''ר יקיר קאופמן

טיפול תומך לחולים

רופאים ומדענים בכל רחבי העולם נתונים במרוץ שתכליתו השגת חיסון שיאפשר את בלימת הקורונה. מדינות רבות בעולם משקיעות מאמצים רבים בכדי למצוא את הנוסחה המנצחת שתאפשר לאזרחי העולם לשוב לשגרה, אך עד כה ללא הצלחה. "ההערכות הן שיארך עוד זמן עד שיצא חיסון שיוכל להיות משווק  להמונים", אומר קאופמן. "בינתיים החולים מקבלים טיפול תומך בעיקר. יש כל מיני טיפולים, בהם הענקת טיפול שנועד להילחם בנגיף המלריה. בלית ברירה, אנו מנסים לטפל בחולים באמצעים שונים, בתקווה שזה יעזור להם או לפחות יקל מעליהם את הקושי. עם זאת, גם בטיפול בחולים יש שוני בין חולים במצב קל לכאלו שחולים במצב קשה. כשמדובר באנשים שמצבם קל, אנו בעיקר משגיחים עליהם. במקרים מסובכים יותר מבוצעת הנשמה בחולים לצד טיפולים נוספים".

בתווך, במשרד הבריאות נערכים לקליטת מאושפזים רבים, כאשר בכל מרכז רפואי בארץ הוכן אגף שמיועד לקליטת חולי קורונה. "אנו מסיירים במרכזים הרפואיים השונים ועוזרים להכין 'מחלקות התפרצות' - מחלקות מבודדות שקולטות את אלו שנמצאו חיוביים לנגיף. בכל מרכז רפואי יש מחלקה אחת או שתיים שמוכנה לקבל חולים בנגיף. מסקירה אישית, אוכל לומר כי המערכת מוכנה למאבק בקורונה", אומר ד"ר קאופמן.

בשלב זה הוא מבקש להרגיע את הציבור ואומר שכחבר בצוות הרפואי שמכין את האגפים הללו, חשוב לו להדגיש כי הימצאותם של חולי קורונה באגפים רפואיים אינה מסכנת את שאר החולים שמצויים במרכז הרפואי. "יש מספר חומות הגנה שנועדו למנוע מצב שבו חולים נוספים יידבקו בנגיף. נוסף על מערכת אוורור מיוחדת שמותקנת באגף של חולי הקורונה, שמונעת כניסת אוויר מהאגף הנגוע לאגפים אחרים", הוא אומר.

(צילום: shutterstock)

הכוח של ערבות יהודית

בזמן שד"ר קאופמן מסייר באגפים שבהם יאושפזו חולי הקורונה ברחבי הארץ הוא מביט על התנהלות אזרחי ישראל, ונפעם. בין היתר, הוא מצביע על פעילות חב"ד במהלך חג הפורים האחרון. "ראיתי כיצד שליחי חב"ד ויהודים מכל קצווי הקשת סייעו ליהודים אחרים שנאלצו להיות מבודדים בבתיהם לעבור את החג בשמחה ובטוב לבב. הנציגים הנפלאים הללו הביאו למבודדים משלוחי מנות וקראו להם את המגילה. המחלה הזו היא הזדמנות עבורנו לסייע זה לזה ולעזור לאלו שאנו רואים כי הם צריכים את עזרתנו. האחדות הזו נפלאה ומחזקת את רוח העם".

העבודה במשרד הבריאות קשה ומאתגרת במיוחד, בוודאי בתקופה זו, אך קאופמן, יהודי שומר תורה ומצוות, מבהיר כי "האמונה מסייעת לפעול במרחב הלחוץ של העולם הרפואי. בתקופה זו אנו מאיישים את החמ"ל של משרד הבריאות, וגם של מד"א, שעושים שניהם עבודת קודש סביב השעון 24 שעות ביממה כדי לתת מענה ולהחיל את האירוע. כחלק מההתמודדות עם הנגיף התחלנו לעבוד משמרות נוספות, ואנו מקיימים דיונים מתמידים, כדי לוודא שהמחלקות ומוקדי הרפואה מוכנים לכל תרחיש", אומר קאופמן ומוסיף: "הקב"ה שמלווה אותנו כל השנה, מלווה אותנו גם בזמנים הקשים הללו, שהלוואי ויעברו במהרה".