איה קרמרמן
איה קרמרמן מציעה לחברי הכנסת תפילה מיוחדת בעבורם
יש רגעים שאור הזרקורים מרגיש כמו ליטוף עדין של שמש בשקיעה. שחרר את הצורך שלי להרגיש בו
- איה קרמרמן
- י"ט אדר התש"פ
מליאת הכנסת (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)
חברי כנסת יקרים,
שלום, זו אני. אחת ממיליונים שאתם מדברים בשמם, פועלים בשבילם. אם הכול ילך לפי התוכנית, דבר כמעט בלתי אפשרי בארץ המשוגעת שלנו, ביום שני הקרוב תושבעו לכנסת ה-23. אני מברכת אתכם ביום חגכם, ביום שבו אתם מקבלים את הזכות לשבת על כיסאות הכנסת. בואו נודה על האמת: לא בחרתי בכם. לפחות לא ברובכם. ואף על פי כן, יהי רצון שנהיה תקועים יחד בארבע השנים הקרובות, ונאמר אמן.
חברי כנסת יקרים,
למרות שלא בחרתי בכם, אתם הנבחרים שלי, של העם שלי, של העם שלכם. אז מיום השבעתכם אני מקווה ומצפה שאף על פי שאת קולי נתתי ליושב משמאלכם או מימינכם, אתם תחשבו עלי. תחשבו על הילדים שלי, שזקוקים לאכפתיות שלכם. תחשבו למעננו, על הבריאות שלנו, על האדמה שאנחנו דורכים עליה, כי אנחנו דורכים עליה חזק וכואב מדי. אני מקווה ומצפה שתחשבו גם על השכנים שלי, שחייהם ואמונתם הפוכים משלי. גם הילדים שלהם זקוקים לכם שתחשבו על העתיד שלהם. שיהיה בריא ובהיר ומוגן.
חברי כנסת יקרים,
אתם בכלל זוכרים אותנו? אלו שביום שאחרי הבחירות הופכים מבוחרים פוטנציאליים לאזרחים הקטנים. מצלצל לכם מוכר? איך לא בעצם. עד לפני שבועיים רדפתם אחרינו. הבטחתם לנו הרים וגבעות. נתתם את המילה שלכם, שנתקדם רק אם ניתן לכם את הקול שלנו. הסברתם לנו שכל האחרים, במקרה הטוב, לא ראויים לנו. ובמקרה הפחות טוב הם רמאים, שקרנים, גנבים ועוכרי ישראל. אתם, כך הסברתם, הצדיקים בסדום, שמוכנים להיכנס לביצת הפוליטיקה הסרוחה בשבילנו. רק בשבילנו, במסירות נפש אמיתית משרתים אותנו.
היום מתחיל סיפור חדש.
התחלה חדשה. אולי היא מזכירה סיפורים קודמים. מרגישה כמו חולצה שמכונת הכביסה לא הצליחה להסיר ממנה כתמים מקרבות ישנים. אבל לא. היום, עולם חדש מסוגל להיבנות. עולם מתוקן. עולם שתלוי בכם. תלוי ביכולת שלכם לשים את שעבר בעבר, לעבוד יחד, בשיתוף פעולה, בלי תככים ומזימות. בשביל כולנו. אנחנו זקוקים לכם, לאהבת ישראל שלכם. זו שהעירה בכם את הכמיהה לצאת לדרך הארוכה הזאת במטרה לתרום.
חברי כנסת יקרים,
חשבתי עליכם במקום הכי לא צפוי. זה היה ב"תשליך", ההופעה החדשה של שולי רנד. הבמה ריקה, הקהל בציפייה דרוכה. האם שולי יחזור לבמה כמו הקוסם שכבר הוכיח שהוא? הנגנים נכנסים. מתחילים לנגן. ברקע נשמע קולו המובהק והעמוק של שולי. רגע לפני שהוא עולה, הוא עומד בחושך של מאחורי הקלעים, בתפילה אל השם יתברך. שיהיה לצדו. יעמוד לו מול המלחמה באגו הרעב לכָבוד ולאהבת הקהל, זה שמתעורר כשהאורות נדלקים, מסנוורים את העיניים וממלאים את הלב בנפיחות מדומה. לפני שהוא מתחיל, שולי מפציץ בכנות השמורה לו, מתומצתת במילותיו הגאוניות. תודה לו על ההשראה.
לא יודעת למה צצתם בראשי, חברי כנסת יקרים. אולי כי ראוי שגם אתם, רגע לפני העלייה על במת הכנסת, תישאו תפילה.
תפילת חבר הכנסת.
ריבונו של עולם,
היה בעזרי כשאני מקבל על עצמי את כובד תפקידי. כי בעומק ליבי אני יודע שלא רק אהבת העשייה הציבורית הטהורה מניעה אותי.
גמול את פי מלהגיד שוב ושוב את המילה "אני" בכל ריאיון. למד את לשוני לומר "אנחנו".
יש רגעים שאור הזרקורים מרגיש כמו ליטוף עדין של שמש בשקיעה. שחרר את הצורך שלי להרגיש בו.
לכן אני מבקש ממך, יודע כליות ולב, שתעמוד לצדי.
הגן עלי מתככים וקנוניות המתרגשים לבוא עלי מתוקף תפקידי. תככים ומזימות המתרגשים לבוא בהתעוררות האגו על שכלי המיושב.
בעומדי מול הראי אני יכול למצוא בי את נקודת השליחות. נקודה טהורה של אהבת ישראל, אהבה לארץ ישראל. תאיר אותה שאראה אותה תמיד.
תן לי לזכור שאני פה להיטיב, לשרת, לתת. מתוך רצון אמיתי וטהור לעשות נחת רוח לבוחרים בי, וגם לאלו שלא בחרו בי.
היום אני כאן, בדאגה לכל אחד ולכולם כאחד.
עזור לי לתמוך בהצעות חוק ראויות, בלי קשר למי שהציע אותן.
היה לצדי כשלשון הרע שוטפת את המשכן, הרחק אותי ממנה, סתום את אוזני פן אאמין לה.
תן בי את הסבלנות והרחמים הנצרכים לאזרחים שפונים אלי. אולי בשבילי זו הפנייה האלף, אך להם זו הפעם הראשונה שהם מדברים על מצוקתם.
תן בי את הכוח לזרוע ולהפיץ אחדות. להשאיר את השנאה והפילוג מאחור.
תפריח מזיכרוני את תעמולת הבחירות, את המילים זורעות השנאה שיצאו מפי עמיתי ומפי שלי.
עשה שאצליח להשאיר אותם מאחורי, לסלוח, כדי שאוכל לתת פתח לשלום אמיתי שכה נחוץ בעם שלנו.
כשאתבלבל ואסטה מהדרך, השב אותי לנקודת האור שבי.
הצל אותי, שלא ידבק בי שום דבר שקר, שום תנועה של שקר, ושלא ייצא מפי דבר שקר חס ושלום.
שלא יעלה על דעתי חלילה להתפאר בגדולות ונפלאות ממני.
שלא אטעה את עצמי ולא אטעה את הציבור.
דבר אחרון: עזור לי להאמין שלפני שאני פוליטיקאי, אני בן אדם. ראוי שאזכור זאת.
ריבועי חמאת שקדים ושוקולד
מתכון נפלא וקל להכנה, ללא גלוטן, כך שמתאים בול לפסח. אפשר להפוך אותו לטבעוני אם מחליפים את הדבש במייפל אמיתי.
למתכון דרוש קמח קוקוס. הוא נפלא. לא תמיד פשוט למצוא אותו בכשרות מהודרת לפסח, אבל זה אפשרי.
המצרכים הדרושים:
לשכבה הראשונה: 1 כוס חמאת שקדים (מעורבבת היטב כדי שהשמן לא יצוף) / חצי כוס דבש / 2 כוסות קמח קוקוס
לשכבה השנייה: 150 גרם שוקולד מריר / רבע כוס חמאת שקדים / 2 כפות שמן קוקוס
אופן ההכנה:
שכבה 1: מערבבים בקערה את חמאת השקדים והדבש. מוסיפים את קמח הקוקוס ומערבבים עד שנוצר כדור בצק, במרקם של פלסטלינה / מוסיפים בהדרגה את קמח הקוקוס, מכיוון שהסמיכות של חמאת השקדים משתנה מאוד / משטחים את הבצק בתבנית מלבנית עם מרית גומי, עד לקבלת שכבה ישרה / מקפיאים מינימום 10 דקות לפני שמוסיפים את השכבה העליונה.
שכבה 2: ממיסים את השוקולד ומוסיפים לו את חמאת השקדים ושמן הקוקוס. שופכים על הבצק הקפוא, מיישרים לשכבה אחידה ומקפיאים / מוציאים כחמש דקות לפני ההגשה, חותכים לקוביות ומגישים.
לתגובות: ayakremerman@gmail.com
הטור פורסם בעיתון "בשבע".