איך אפשר להצליח לקבל החלטות גדולות?

בשבועות האחרונים עסקנו במגרעותיה של ההססנות, אולם יש להפריד בין הססנות שלילית להססנות חיובית ובריאה.

יש מצבים שבהם אין בפנינו כל הפרטים שיאפשרו קבלת החלטה מושכלת. במקרה זה, הססנות עשויה להוות תוצאה של אחריות, שכן קבלת החלטה מבלי נתונים מספקים – מהווה לפעמים צעד בלתי אחראי, המעיד על פזיזות. "איזהו חכם? הרואה את הנולד!" (תמיד ל"ב) - ומכאן, שבמידת האפשר, על האדם לעשות מה שביכולתו כדי לאסוף כל נתון שיאפשר לו לצפות את פני העתיד. אולם הדברים אמורים כאשר אכן ניתן לאסוף נתונים נוספים שיבהירו את התמונה. לעומת זאת, כאשר כבר התקבלו כל הנתונים שניתן לקבל, התמונה בהירה די צרכה, ובכל זאת אנו נתקלים בקושי לקבל את ההחלטה הסופית ולהתקדם או לסגת – כאן כבר מדובר על הססנות שלילית.

ניתן לומר כי בכל מקום שבו מתעורר הצורך לקבל החלטה – מדובר במתחם של חוסר וודאות. אילו היתה וודאות מוחלטת, ביחס להשלכותיה של ההחלטה הזו – הרי שההחלטה היתה ברורה מאליה, ולא היה כל צורך במנגנון קבלת ההחלטות.

כל החלטה, למעשה, מהווה בבחינה מסוימת סיכון מחושב. גם כאשר נראה לנו שהנתונים כולם ברורים לנו, אין כל ערובה לכך שאמנם זוהי תמונת המצב. לעיתים קרובות, הנתונים שצברנו אינם אובייקטיביים, אלא מבוססים על משקעי עבר או על תפיסות שגויות. לכן, בסופו של דבר, כל החלטה כרוכה בסיכון מסויים, וחוסר היכולת להסתכן בסיכון המינימלי הזה, מוביל בהכרח להססנות שלילית.

כעת, לאחר שכבר הבנו שהחלטה נכונה אינה מהווה בהכרח את הבחירה הנכונה ביותר לאורך זמן, אלא את הבחירה הנכונה ביותר ברגע הנוכחי, על סמך הנתונים שבידינו, ודאי כבר ברור לנו כי אין כל סתירה בין ההחלטה ובין המשך המעקב, ואפילו עריכת מאזן מחודש וחשבון נפש מפעם בפעם, אינה מיותרת.

להחליט למרות הקשיים

לעיתים, האדם הסובל מהססנות יתר, משוכנע כי הינו היחיד שמתמודד עם קושי זה. הוא מביט סביבו, ורואה אנשים רבים כל כך שמצליחים לקבל החלטות כה רבות על בסיס יומיומי, מבלי להניד עפעף. העובדה הזו, גורמת לו לאחת מהשתיים: או שהיא גורמת לו להגיע למסקנה שההתלבטויות הניצבות בפניו מורכבות לאין ערוך מאלו שמולן ניצבים חבריו, או שהיא גורמת לו להגיע למסקנה שהוא חסר יכולת החלטה.

לאמיתו של דבר, שתי המסקנות הללו נובעות מטעות. כמעט כל אדם, כמעט בכל סיטואציה, חווה קושי מסויים בקבלת החלטות. כאמור, כל החלטה טומנת בחובה סיכון מחושב, ואנו, כבני אדם, לא אוהבים להסתכן.

גם כאשר אנו נתקלים באנשים שמפגינים כלפי חוץ ביטחון רב בהחלטותיהם, אין הכרח שהם לא התמודדו עם קושי בעת קבלת ההחלטה. לעיתים, דווקא הביטחון המוחצן והנחישות הרבה, נועדו לטשטש את רישומם של לבטים רבים וחוסר בהירות.

ההבדל בין ההססן הכרוני ובין רעהו שמקבל החלטות על בסיס יומיומי – אינו בשאלת הקושי בקבלת ההחלטה, אלא במידת היכולת והנכונות להתגבר על הקושי הזה ולקבל את ההחלטה למרות הכל.

יש לתת את הדעת לנקודה נוספת. שלמה המלך, אומר בספר משלי (י"א, י"ד): "בְּאֵין תַּחְבֻּלוֹת יִפָּל עָם, וּתְשׁוּעָה בְּרֹב יוֹעֵץ". כלומר: ישנה מעלה בכך שהאדם מקיף את עצמו ביועצים רבים, שכן כל אחד מהם יכול להאיר לו צדדים נוספים ולהעניק זווית ראיה נוספת ביחס להתלבטות שעומדת על הפרק.

אולם במה דברים אמורים? במקום שבו היועצים הרבים מאפשרים לו לקבל את התמונה המלאה והבהירה ולהגיע להחלטה. לעומת זאת, ישנם מצבים רבים בהם ריבוי היועצים גורם לאדם למצוא את עצמו מוקף בבליל של שיקולים וצדדים, ממגוון זוויות, עד שהוא כבר אינו מסוגל לקבל החלטה מושכלת. בנסיבות אלו ברור כי אין תשועה ברוב יועץ, אלא דווקא להיפך - ריבוי העצות מחדד את חוסר הבהירות, ומוביל לחוסר אונים מוחלט, כאשר האדם מעמיס על עצמו אינספור צדדים שאין לו את היכולת להכיל את כולם.

מבחן הרכב

אז איך מתקדמים? העצה המומלצת הינה, להתמקד בכל פעם באחד הצדדים ולקבל החלטה מושכלת לגביו.

ניקח לדוגמה אדם שמתלבט האם לקנות רכב. הוא אינו משוכנע שהוא זקוק לרכב, הוא אינו יודע בדיוק כיצד יוכל לממן את הרכישה ואת עלויות האחזקה, הוא חושש שאנשים ינצלו אותו ויבקשו ממנו את הרכב לעתים קרובות בעוד הוא עצמו יתקשה לסרב, ועוד. אם אותו אדם ינסה לבחון בעת ובעונה אחת את מכלול ההיבטים הנוגעים לשאלה – הוא ימצא את עצמו נבוך ומבולבל. לכן, חשוב שהוא יבודד כל מרכיב ממרכיבי הספק, ויקבל לגביו החלטה ממוקדת ומושכלת.

ברור שהשאלה הראשונה שאותו אדם אמור לשאול את עצמו הינה, האם הוא זקוק לרכב. אם התשובה לשאלה זו שלילית – הרי ששאר הצדדים בלתי רלוונטיים. אולם אם התשובה לשאלה זו חיובית – הרי שכבר ישנה החלטה חלקית: וכעת עליו לעבור אל השאלה הבאה: האם הוא יכול לממן את העלויות הכרוכות באחזקת הרכב? כדי להשיב על שאלה זו על האדם לבחון את הכנסותיו הפנויות, וכן לבדוק האם ביכולתו להגדיל את ההכנסות כך שתוכלנה לכסות את ההוצאה הנוספת.

לאחר שהוא החליט שהוא זקוק לרכב, וגם התברר שהוא יכול לקנותו, עליו להחליט האם ראוי להמנע מכך רק משום שהרכב החדש עלול להעמיד אותו בקונפליקטים חברתיים לא פשוטים. רק לאחר שהתקבלו כל ההחלטות עד כה, והאדם הגיע למסקנה כי כדאי לו לקנות את הרכב – הוא יוכל להתפנות לקבלת הכרעה אודות סוג הרכב המתאים לו, אודות הצבע הרצוי, ושאר הפרטים הטכניים הנוגעים לעצם תהליך הרכישה.

למעשה, אנשים רבים מנסים לכלול את ההתלבטויות כולן בהחלטה אחת, מה שמהווה משימה כמעט בלתי אפשרית - הפרטים רבים כל כך, הצדדים מגוונים כל כך, עד שלא ניתן לקבל החלטה. העומס המוטל על הנפש בעקבות ההתלבטות הרבגונית, יגרום לה בסופו של דבר להמנע מלקבל החלטה, וכך, המתלבט ימצא את עצמו נמנע מפעולה, לא מתוך החלטיות אלא מתוך הססנות. כשאדם מעמיס על עצמו יותר מדי התלבטויות בבת אחת, העומס נראה לו כבד יותר מכפי שהוא באמת, מה שמביא אותו למסקנה שגויה, על פיה ההחלטה הינה משימה קשה מנשוא.

בנוסף חשוב לזכור: לא פעם, לפני ההחלטה – נראה לאדם שהוא חסר אונים מול הצורך לקבל החלטה, וחסר סיכוי להצליח במשימה. אולם דווקא לאחר שיקבל את ההחלטה והתמונה תתבהר לו במידה רבה, הוא יגלה שעצם ההחלטה העניקה לו כוחות מחודשים והרבה יותר יכולת ריכוז שישמשו אותו כדי לממש את ההחלטה ולהוציא אותה אל הפועל. או אז יתברר לו, שהפחדים והקשיים היו בעיקר דמיוניים, בלא כל בסיס במציאות.

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.il