מדריך מיוחד לתקופה "קורנת" במיוחד

הימים "קורנים", וכולן מחפשות טיפים להתמודדות. אז אספתי לכן מקבץ של שאלות שקבלתי, וכמה טיפים יעילים.

איך אני מרגיעה את הלחץ והבהלה?

"אני די לחוצה, ואני בטוחה שאני משדרת את זה לילדים שלי", כתבה לי אמא אחת.

אז מדהים שמודעים ושמים לב. זהו השלב הראשון.

* הלחץ ייחלש משמעותית בכך שתסכימי שהוא יהיה, אל תנסי להתחמק ממנו או להסתיר וגם אל תיבהלי (בינינו, לילדים לא יקרה כלום אם תהיי קצת לחוצה).

* תגידי לעצמך שזה בסדר שזה מה שאת מרגישה. הרי זה מה שאת מרגישה נכון? אין מה לעשות, השלימי עם זה! זה כבר ירגיע אותך.

* אחרי שאת נרגעת תוכלי לבדוק את העניין סטטיסטית, לקרא מחקרים ומספרים ולא כותרות וכתבות עיתונאות שתפקידן ליצור "כותרות", ואולי תגלי שזו רק בהלה כלל עולמית - והיא תחלוף בדיוק כפי שחלפה עונת החצבת ועוד.

אז אני לא רופאה ולא סטטיסטיקאית בכדי להרגיע אותך, אבל אני כן יכולה להציע לך לעשות את מה שעשינו בעלי ואני!

ואני ממליצה לך על זה מאד.

מובן שאת כל ההשתדלויות שצריך - תעשי, הקפידי גם עם ילדיך על רחיצות ידיים עם סבון, התרחקות ממקומות ציבוריים שאינם הכרחיים וכדומה, ותני לה' לנהל את השאר.

אחרי שאת רגועה את יכולה לעבור לטיפ הבא.

מצב חירום - את לא יכולה להיות לבד!

אז מי יעזור לי?

בעלך! כן!

מצב כוננות (כמו שיש ישיבת ממשלה במצבי חירום).

שבו לשיחה משותפת והחליטו כיצד אתם פועלים יחד בשיתוף פעולה בתקופה הקרובה. המטרה -בית רגוע ומלא בשמחה ובשיתוף פעולה!

כמה כוח ועזרה תקבלי כאשר תשתפי אותו בחששות שלך ובבקשת עזרה מצדו (כולל עזרה לפסח).

החליטו שבזמן הזה, שיכול להיות מועד לפורענות... יהיה בדיוק הפוך ("יום שלם להיות אתו בבית", כתבה לי אמא אחת - שחששה מכך יותר מאשר להיות בבית עם הילדים). כאשר אתם, ביחד, תכינו את עצמכם למצב, העניינים יהיו בשליטה טובה דווקא, והביחד כבר יעשה את זה קל.

איך מסבירים לילדים על המצב?

* השתדלי מאד לא לערב את הילדים בשיחות מבוגרים על העניין (הסבתות ממש מבהילות, נכון?). גם כלי התקשורת נועדו למבוגרים בלבד.

* תפקידך כאמא הוא להרגיע, ולאו דווקא לספר להם את כל האמת שאת יודעת (שספק אם הוא גם נכון...).

 * יש לך הזדמנות להפוך את האירוע לחוויה משפחתית. קראי לילדים והגידי להם בצורה רגועה ונינוחה, "משרד הבריאות והממשלה החליטו על ימי חופש לילדים, איזה כיף לנו! (קודם שידרת רוגע וביטחון, וגם הודעת שזה כיף, אז זה יהיה ככה. תקראי עד הסוף). יש וירוס שמסתובב. הוא כמו שפעת שיש בחורף (באמת, זה נכון) שמדבק כמו שנדבקים משפעת, אבל ההבדל היחיד הוא שהוא לא רק בארץ שלנו, הוא גם בארצות אחרות, ומכיוון שאנשים חכמים חושבים מראש כיצד אפשר להישאר בריאים, ישנם כמה כללים, ואחד מהם הוא שלא הולכים ללימודים. עוד זמן קצר זה יעבור, אבל מה שנוכל להרוויח מהתקופה הזו הוא הכיף שיהיה לנו ביחד" (שוב שידרת רוגע, כיף וביטחון).

איך אענה לילדים אם ישאלו שאלות כמו "החבר שלי אמר לי...?"

שמרי על קור רוח, ועני, "חמודי שלי, כל אחד אומר דברים אחרים ואולי גם כל מיני המצאות, אני חושבת שכדאי לך לשאול את אמא או את אבא דברים שאתה רוצה לדעת. אנחנו ביררנו את העניין ואין מה לדאוג, תהיה בטוח שאכפת לנו ממך מאד, ואנחנו עושים הכל כדי לשמור עליכם, ולכן אני מציעה לך לא לשמוע דברים מבחוץ".

כיצד להגיב כאשר יש לחץ ובהלה מבחוץ, כגון סבתא שמתקשרת ושואלת ומפטפטת עם הילדים על מה ששמעה בתקשורת?

לבקש מסבתא מראש בצורה יפה ועדינה שחשוב לך שהילדים לא יהיו מעורבים בלחץ ובבהלה, ואת מתאמצת כמה שיותר שהילדים לא ישמעו שמועות מבחוץ, ותשמחי מאד אם היא לא תדבר איתם על זה, חוץ מאולי להרגיע... (תוודאי קודם שהיא יודעת לעשות את זה).

מה יעזור לילדים להישאר שפויים ורגועים?

* כאשר הם ירגישו שהם רצויים כעת בבית, גם אם לא תכננת את זה. (אפילו אם את מרגישה ככה, זה ממש לא נעים להם להרגיש "מפריעים ומיותרים...").

* המקום הכי בטוח והכי מוגן לילד הוא אבא ואמא. אם את תהיי רגועה - הם יהיו רגועים, גם אם לא תצטרכי להגיד שום דבר.

* יש לך עכשיו הרבה זמן להרגיש אותם, לאהוב אותם, להיות בחברתם, אולי גם להקשיב להם יותר...

איך ובמה אפשר להעסיק את הילדים יום שלם?

* תפקידך אמא יקרה הוא להיות אמא, ולא רכזת חברתית, כך שעצתי היא שתתני להם להעסיק את עצמם בדברים שהם אוהבים ויודעים לעשות לבד עם עצמם, ולא לקחת אחריות על מה שהם צריכים לקחת. את כן יכולה להציע להם רעיונות שיכולים לעניין אותם, שאולי הם לא חשבו עליהם.

* שימי לב שהם לא משתעממים! "בטלה מביאה לידי חטא". שעמום הוא מתכון בטוח למריבות, השתוללויות וכדומה.

אל תרשי להשתעמם - החליטי שזהו קו אדום מבחינתך.

מה אני כן יכולה לעשות בכל זאת כדי שהדברים ידפקו וילכו בצורה חיובית וטובה?

גבולות מרגיעים את הפחד! מה שמרגיע חרדה הוא הגבול, ולא החופש...

* דאגי לכך שיהיה סדר יום מסודר (אפילו לפי שעות, פחות או יותר). כאשר יש סדר, יש רוגע! הילדים יהיו שמחים ורגועים.

אין לך מושג כמה הכל יהיה רגוע וקל.

החליטי (כמובן עדיף עם בעלך) מתי תרצי שהם יקומו ומה יעשו וכדומה. לדוגמא:

7:30 קימה

התלבשות

סידור החדר

תפילה

8:30 ארוחת בוקר, וכך הלאה.

זמן למשחק, זמן ללימוד יומי (חשבון, עברית, כתיבה, צביעה – הם פשוט ימשיכו את הלימודים בבית).

זמן ארוחת צהרים וכו'.

מה אעשה כדי שהסדר יישמר, ולא אצטרך להיות שוטרת?

* קודם כל תודיעי (אין כאן מקום להתייעצות) לילדים על הסדר החדש, תסבירי את החשיבות, אפילו תכתבי על דף גדול שיהיה תלוי במרכז הבית את סדר היום בבית משפחת...

* מני את הילדים לפי גיל, שכל יום או כל יומיים ילד אחר יהיה אחראי על הכנת ארוחת בוקר, תעסוקה לשאר הילדים וכו'. הם גם אוהבים את זה מאד, וגם לך יהיה שקט ופנאי (הציגי זאת בצורה חווייתית - אני לא אחראית אם הם יריבו על זה).

 * אם ילדיך קטנים מידי - נהלי את הסדר, את אך שימי לב שאת לא סביבם כל היום והם לא סביבך.

* המשיכו לשמור על הרגלים וכללים בבית גם במצב הקיים, והכניסי את הכללים החדשים לשגרה.

איך אפשר לשמור על בית מאורגן יום שלם כשהילדים בבית?

אז זהו, שאי אפשר! זו באמת ציפייה לא מציאותית.

* הסכימי בלבך קודם כל, שכאשר כל הילדים בבית - קשה מאד לשמור על בית מסודר יום שלם. החליטי שהשמחה והרוגע חשובים לך יותר!

* החליטי יחד עם הילדים שכדי שיהיה נעים וכיף לכולם, מתחילים פעילות או לשחק במשחק חדש רק אחרי שמסדרים את הקודם. זו דרך שתגרום להם רצון לשיתוף פעולה.

איך אפשר להיות עם הילדים יום שלם בבית, ובפרט בערב פסח, וגם להישאר רגועה?

* אז כפי שנאמר קודם, ההחלטה של מה הכי חשוב תלויה בך (זה קשה! אני  סופר מבינה אותך - גם לי...) קחי בחשבון שאת באמת לא יכולה לשלוט או להיות אחראית על מה שאת לא יכולה, אז תבקשי עזרה מד' שיעזור לך לשחרר ושייתן לך סייעתא דשמיא לעשות את מה שאפשר בלי לכעוס, בלי להתעצבן וכן בנחת (אל תשכחי שהכעס והעצבים מבזבזים לך אנרגיות וזמן...).

* בקשי מהילדים את התגייסותם למשימה - התייעצי איתם מה הם אוהבים לעשות ומה יהיה להם כיף לנקות, והתחשבי גם בגילאי הילדים. הם גם ייהנו, וגם על הדרך דברים יזוזו לפסח.

* קחי בחשבון שלא הכל ייעשה בדיוק כפי שאת אוהבת - ככה זה כשמאצילים סמכויות.

על מה לדעתך הכי חשוב להקפיד במצבים האלו?

על הזמן והשקט שלך!

* אל תוותרי על זה! כאשר תתני לעצמך את השקט, את הזמן האישי שלך עם עצמך, את הלבד - את תקבלי כוחות ואנרגיות טובות ואת כל זה תוכלי להשפיע ולהעביר לבני הבית שלך.

מעצם העובדה שאת יודעת שלא משנה מה יהיה, זמן והתייחסות לעצמך את תקבלי, זה ירגיע אותך וייתן לך כוחות. תנסי, אני מבטיחה לך.

ואל תשכחי לבקש מבעלך שיעזור לך לאפשר את זה לעצמך. הוא ודאי ירצה לראות אותך שמחה ורגועה.

* הקיפי את עצמך בסביבה של אנשים עם אמונה, שמחה, אנרגיה טובה וחוסן פנימי אמתי.

בהצלחה רבה!

ואל תשכחי שאת לא לבד! ד' אתך.

יוכי דנחי – תומכת רגשית רב תחומית מנחת הורים - מומחית למשמעת וסמכות, שיטת אימהות מודעת.  Yd0548414745@imahut.org.il