כיצד היו שקי המלט של הרב משי-זהב מוגנים מהגשם?

"שֵׁשֶׁת יָמִים תֵּעָשֶׂה מְלָאכָה וּבַיּוֹם הַשְּׁבִיעִי יִהְיֶה לָכֶם קֹדֶשׁ שַׁבַּת שַׁבָּתוֹן לַה'" (ל"ה, ב').

מכאן למדנו, שמכח שביתת המלאכה ביום השביעי ושמירת השבת, מתברכת כל מלאכת ששת ימי המעשה, כפי שאומר הזוהר הקדוש (פרשת בשלח ס"ג ב): "מַאי שַׁבָּת? יוֹמָא דְּבֵיהּ נַיְיחִין שְׁאַר יוֹמִין, וְהוּא כְּלָלָא דְּכָל אִינּוּן שִׁיתָא אַחֲרָנִין, וּמִנֵּיהּ מִתְבָּרְכִין"".

לפני כששים וחמש שנה התגורר בירושלים קבלן חרדי בשם הרב משי-זהב. ביחד עם קבלנים נוספים הוא קנה שטחים בשכונת קטמון במטרה לבנות שם דירות. בתקופה זו היה קושי גדול בהשגת מלט, ובעמל רב הצליחו להשיג את כמות המלט הדרושה. השקים הונחו באתר הבניה, והמתינו לבוקרו של יום ראשון - יום תחילת העבודה.

בשבת בבוקר התעוררו תושבי ירושלים ליום גשום במיוחד. לא היה צפי לגשם באותו יום, וממילא אף אחד לא התכונן אליו. עבור הקבלנים היה התזמון גרוע במיוחד - שקי המלט שהתאמצו כל כך להשיג, וגם שילמו עליהם טבין ותקילין, יהרסו כליל.

קבלן אחד, שביטחונו בה' היה רופף ביותר, ובהתאם לכך גם קיום מצוותיו, לא הצליח לעמד בניסיון, ושלח את בנו לנסוע ברכבו ולכסות את המלט, כדי שלא יתקלקל. לעומתו, נשאר הרב משי-זהב איתן באמונתו. הוא הסיר את ענייני העבודה ממחשבתו, והמשיך בהנהגותיו הרגילות בשבת בשמחה ובטוב לבב.

בבוקר יום ראשון מיהרו כל הנוגעים בדבר להגיע לאתר הבניה. וראה זה פלא - שקי המלט של הרב משי-זהב היו מכוסים, ואילו שקיו של הקבלן ההוא היו מגולים והתקלקלו. שוד ושבר במסילותם.

איך קרה דבר כזה? - לא הבין הרב משי-זהב - האם אליהו הנביא הגיע לעשות זאת? עד מהרה התבררה הטעות, בנו של הקבלן שחילל שבת, התבלבל וכסה את השקים הלא נכונים...

הרי לנו יסוד גדול: אדם השומר את השבת הקדושה - זוכה שמלאכתו נעשית על ידי אחרים, ומלבד זאת מתברך כל משלח ידיו.

בפזמון "לכה דודי" אומרים: "לִקְרַאת שַׁבָּת לְכוּ וְנֵלְכָה, כִּי הִיא מְקוֹר הַבְּרָכָה". כיוצא בכך אומר הזהר הקדוש (יתרו פח ע"א): "אַף עַל גַּב דְּלֹא מִשְׁתְּכַח בֵּיהּ מְזוֹנֵי, כָּל בִּרְכָאן דִּלְעֵילָא וְתַתָּא בְּיוֹמָא שְׁבִיעָאָה תַּלְיָין" (תרגום: אף שלא נמצא בו מזונות, כל הברכות שלמעלה ושלמטה תלויות ביום השביעי).

בשבת אין פרנסה ואין עבודה, אך כל הברכות והשפע תלויות בה!

התחזקות בעקבות מאורעות הזמן

רבים שואלים במה עלינו להתחזק מפני נגיף ה"קורונה" המשתולל בעולם, ראשית נציין את המקורות מחז"ל לעניין זה, בסמוך לביאת משיח צדקנו.

א. בתוספתא (מסכת תענית פרק ב' הלכה י"ג, וכן הוא בילקוט שמועני בראשית ט', ט"ו) שנכתבה לפני יותר מאלף ושמונה מאות שנה, מובא דברי התנא רבי יוסי, שאמנם אין הקב"ה מביא יותר מבול לעולם, וכפי שנכתב במפורש בתורה (בראשית ט', י"א): "וְלֹא יִהְיֶה עוֹד מַבּוּל לְשַׁחֵת הָאָרֶץ", אך מבול של דֶבֵר מביא לאומות העולם לימות המשיח.

וזה לשון התוספתא:  ר' יוסי אומר מבול של כל דבר אין, אבל מבול של דבר לאומות העולם לימות המשיח יש, שנאמר (זכריה י"א, י'-י"א): "וָאֶקַּח אֶת מַקְלִי אֶת נֹעַם וָאֶגְדַּע אֹתוֹ לְהָפֵיר אֶת בְּרִיתִי אֲשֶׁר כָּרַתִּי אֶת כָּל הָעַמִּים. וַתֻּפַר בַּיּוֹם הַהוּא וַיֵּדְעוּ כֵן עֲנִיֵּי הַצֹּאן הַשֹּׁמְרִים אֹתִי כִּי דְבַר ה' הוּא".

ב. במדרש רבה (שיר השירים, פרשה ב', ד') על הפסוק (שיר השירים ב', י"ג): "הַתְּאֵנָה חָנְטָה פַגֶּיהָ וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ", נאמר – "אמר רבי חייא בר אבא: סמוך לימות המשיח דבר גדול בא לעולם והרשעים כלים".

"וְהַגְּפָנִים סְמָדַר נָתְנוּ רֵיחַ" -  אלו הנשארים, ועליהם נאמר (ישעיהו ד', ג') "וְהָיָה הַנִּשְׁאָר בְּצִיּוֹן וְהַנּוֹתָר בִּירוּשָׁלִַם קָדוֹשׁ יֵאָמֶר לוֹ".

ג. המילה "קורונה" בגימטריא (367) "משיח בא" (367, כולל מספר האותיות). לרמז לנו שמשיח צדקנו קרב ובא.

וכן נרמז במילות התפילה "אֶת צֶמַח דָּוִד עַבְדְּךָ מְהֵרָה תַצְמִיחַ וְקַרְנו תָּרוּם בִּישׁוּעָתֶךָ" – "וְקַרְנו" - היינו מילות השורש של נגיף ה"קורונה", שדווקא מתוך זה, תבוא הישועה. 

וכן בסוף הברכה, "כִּי לִישׁוּעָתְךָ קִוִּינוּ וְצִפִּינוּ כָּל הַיּום, בָּרוּךְ אַתָּה ה' מַצְמִיחַ קֶרֶן יְשׁוּעָה", תבוא הקורונה, ומיד לאחריה תצמח הישועה השלימה, בקרוב, אמן.

אפסיות העולם הזה - סימן לקירוב הגאולה

הרי לנו שאנו נמצאים בימים גדולים מאוד, סמוך לביאת משיח צדקנו, ועלינו להכין עצמנו לקראת בואו בעשיית תשובה, לימוד תורה, צדקות, מצוות ומעשים טובים.

רבי אליהו דסלר זצ"ל, בעל ה"מכתב מאליהו", שנפטר לפני כשבעים שנה, כותב בספרו (ח"ג עמוד ר"ד ואילך), על פי דברי רבותינו בגמרא, את השתלשלות ביאת משיח צדקנו, וכה הם דבריו בקצרה: "ביאת משיח צומחת ומתגלה מתוך מלכות אדום, שעל ידי חורבנה של מלכות אדום עולה ומתגלה מלכות שמים (וכפי שרואים אנו כיום, שאיטליה, ששם נמצאים כל כלי המקדש, לוקה רבות מנגיף הקורונה).

"חורבנה של אדום יבוא רק על ידי חורבן העולם הזה. כאשר מביא הקב"ה את העולם למצב שיסודות חיי העולם הזה יתמוטטו: השלווה תתערער, חיי הפרט יהפכו לחיי דאגה, פחד וייסורים, וכל העולם כולו יעמוד תחת אימת הרס וחורבן, אז יתגלה לעין כל שהתרברבותו של האדם וגאוותו על התקדמותו בכיבוש הבריאה, כביכול, מביאים רק לאבדון (וכפי שרואים אנו כיום, על אף כל שכלול המטוסים והטכנולוגיות, בגלל נגיף קטן שהביא הקב"ה, הכל מושבת, והיה כלא היה).

"אז יכירו את ההעדר וההפסד שבחיי העולם הזה כשהם מרוקנים מכל תוכן רוחני, המובילים רק לכליה ואבדון. כשיתייאש האדם מלהשיג רצונותיו ותאוותיו, אז יתגלה אורו של משיח – 'וְעָלוּ מוֹשִׁעִים בְּהַר צִיּוֹן לִשְׁפֹּט אֶת הַר עֵשָׂו וְהָיְתָה לַה' הַמְּלוּכָה' (עובדיה א', כ"א), ותיראה ירידתה וחורבנה של מלכות אדום לעין כל.

"כך הורונו חז"ל (סנהדרין צח ע"א): 'משיח יתיב אפיתחא דרומי' (משיח יושב בשער העיר של רומי), שמקום התגלותו של משיח הוא במקום ההעדר של אדום - בסופה, כי רק על ידי השגת ביטול ואפסות העולם הזה, מסוגלים בני אדם להתרומם ולראות במבט רוחני, ותתבטל מלכות אדום, ואז יתגלה אורו של משיח.

"וזה ביאור אומרם ז"ל שבתשעה באב נולד המשיח, היינו שחורבן בית המקדש, שממנו התפשטו שאר החורבנות, עד התמוטטות יסודות העולם הזה, הוא שיביא לבסוף לידי גילוי אורו של משיח. נמצא שבעצם החורבן כבר טמונים גרעין הגאולה ואורו של משיח".

***

הדברים שעלינו להתחזק בהם בימים אלו:

א. ראשית עלינו להתחזק בעשיית תשובה מכל הלב, לשוב אליו יתברך, וזאת על ידי השתדלות בקיום התורה והמצוות וקירוב אחינו בית ישראל אליו יתברך.

ב. יש להתחזק בימים אלו בפיזור עשיית צדקות לרוב, "וּצְדָקָה תַּצִּיל מִמָּוֶת" (משלי י', ב'). בכוח הצדקה לשמור ולהגן על עם ישראל מכל צרה וצוקה. בפרט למוסדות של תורה אשר על התורם להם נאמר (משלי ג', י"ח): "עֵץ חַיִּים הִיא לַמַּחֲזִיקִים בָּהּ וְתֹמְכֶיהָ מְאֻשָּׁר".

ג. להתחזק באמירת מאה ברכות בכל יום, בכוונה ובמתינות, וכפי שידוע שבימי דוד המלך היו מתים כל יום במגיפה 100 אנשים, והתגלה לו משמים שהתיקון לכך הוא שכל ישראל יברכו מאה ברכות בכל יום, יודו לה' יתברך מכל לבם, וכך תיעצר המגיפה - וכך היה (טור או"ח סימן מ"ו).

ובפרט יש להתחזק באמירת ברכת "אשר יצר" בכוונה, שבה טמונות הרפואות והשמירה לאדם, ובברכת המזון אשר היא הברכה היחידה (לדעת כל הפוסקים) שחיובה מהתורה.

ד. בדיקת מזוזות ביתו, וכפי שידוע, נוטריקון המילה מזוזות הוא "זז מוות", דעל ידי שיש בפתח ביתו של האדם מזוזות כשרות בתכלית ההידור, המוות מתרחק מעליו ומעל בני ביתו.

ה. אמירת "שמע ישראל" בכוונה פעמיים ביום, בוקר וערב, וכפי שכותב האדמו"ר הקדוש מקאמרנא (ספר "אדם ישר", לרבי יצחק אייזיק יהודה יחיאל בן רבי אלכסנדר סנדר מקאמרנא), וזה לשונו:

"וחז"ל תיקנו לומר שני פעמים שמע ישראל בבוקר ושני פעמים שמע בערב, להבריח המזיקין בבוקר ובערב ולהמית אותם שלא יזיקו, וכל זה מתוקף הגלות תיקנו שיהיו נשלמים השלמות בבוקר ובערב להמשיך חיים עלינו ועל כל ישראל, אמן.

"וכעת בעקבות משיחא סוף הבירור מתגבר המגיפה ב"מ, על כן יזהר להיות בשמחה ובלב שמח במידות טובות, ואהבת רעים ואהבת ישראל, סעדני ואיוושע בסעודת מצווה של רעים, לדבר דברי תורה ויראה ובדביקות התורה, או אל חכם וצדיק, וימשיך חיים על עצמו ועל ישראל בקריאות שמע ישראל, ובזה יתהפך המגיפה להמית הקליפות והרע, וחיים על ישראל, אמן". 

ויהי רצון שנזכה בקרוב-בקרוב לחזות פני משיח צדקנו, ברחמים גדולים, אמן.