פאנל מומחיות: "כך ננהל תקציב משפחתי בשעת חירום"

בימים אלו כמעט כולנו נמצאים באותה סירה. הילדים בבית במשך כל שעות היום, חלקנו חיים על משכורת אחת או בלי משכורת בכלל, הצורך במוצרי יסוד גדל ופסח מתקרב בצעדי ענק. האם יש דרך לעבור את זה בשלום? איך מנהלים תקציב משפחתי בשעת חירום כזו, על מה לוותר? האם זה הזמן 'לשבור' תכניות חיסכון?

על שאלות אלו ועוד רבות, קיבלנו תשובות ממומחיות בתחום. פגשנו את אירנה דוידוב - יועצת לכלכלת המשפחה ולמשכנתאות, את נחמה פרל - מלווה משפחתית ומנחת קבוצות לכלכלה נבונה ואת חנה שטמר - יועצת ארגונית ופיננסית, שנתנו לנו טיפים מעשיים ליישום מידי, כדי שנוכל לנשום לרווחה גם בתקופה הלא צפויה הזאת.

(צילום: shutterstock)

מי הזיז את התקציב שלי

מיד בתחילת השיחה שלנו, אירנה נזכרת בתקופה בה היא הייתה ילדה, בברית המועצות: ''שם לא היה לנו את השפע שקיים פה היום. פתאום, כשהתחילה כאן הבהלה למזון, נזכרתי בימים שלי שם כילדה קטנה, שם באמת לא היה כלום. ובכל זאת מהכלום הזה ההורים שלנו הכינו מטעמים והחזיקו את הבית בשפיות, כך שאני רוצה לעודד – זה בהחלט אפשרי''.

לפני שנתחיל לדבר על ניהול תקציב משפחתי בשעת משבר, תנו לנו מבט לדוגמה על תקציב משפחתי במצב תקין ונורמלי

חנה, שהיא יועצת ארגונית מאירה את עינינו: ''ראשית נשאל מהי התנהלות פיננסית תקינה בכלל. בפשטות, יודעים מה וכמה נכנס, מה וכמה יוצא, למה ומתי. המצב הוא לכל הפחות מאוזן, כשהמצב האופטימלי הוא כמובן יתרת זכות מידי חודש. כל זאת מתוך הבנה שלא ניתן להוציא כסף שלא קיים. אם ההתנהלות  השגרתית תקינה, יספיקו לכם מספר עצות כדי לעבור את התקופה הזו בשלום, אבל אם בשגרה אתם רגילים למצוא את עצמיכם בכל חודש מופתעים מחדש מיתרת חשבון העו"ש ומהצורך להפקיד כסף עכשיו, הרגע, ורק אלוקים יודע מניין, לא יהיה לכם פשוט בימים אלו. זה הזמן לקבל החלטה שבשוך הסערה תפנו מיד לייעוץ פיננסי לכלכלת המשפחה, עם עוגן ברור לביצוע''.

נחמה: ''תקציב ביתי נכון מתחיל מהעובדה שצריך שיהיה איזון בין ההכנסות להוצאות, זה משהו שכולנו יודעים. אבל אם נסתכל על המהות של התקציב, אולי נוכל גם להשתמש בכלים שלו בתקופה הזאת. המהות של התקציב, מעבר לזה שהוא צריך להיות מאוזן, הוא צריך להיות גמיש ודינמי, בהתאם לתקופה ולמצב הנוכחי. דבר שני, התקציב צריך גם להיות מאוד קשוב. זה אומר שאנחנו מוכרחים להקשיב לעצמנו, מה מלחיץ אותנו, מה משחרר אותנו, מה מגביל אותנו וכו'. אנחנו צריכים להבין שהתקציב בא לעזור לנו ולא אנחנו בשירותו, אלא הוא בשירותינו, לכן צריך להתאים אותו לצרכים שלנו ושל המשפחה. לכן אני לא יכולה להגיד בהחלטיות כמה להוציא על כל דבר, כי לכל אחד חשובים דברים אחרים, לאחד זה יהיה אוכל, לשני ביגוד, לשלישי נופש וכן הלאה''.

אירנה נותנת לנו נוסחת תקציב לזמן נורמלי ותקין: ''בזמן רגיל, כל משפחה צריכה לחסוך כ- 10% מההכנסות בכל חודש, עם שאיפה ליותר. 5% ילכו לצרכים משפחתיים כמו: אירועים, לימודים, קניות חריגות לילדים וכדומה, ו-5% אחרים ילכו לבלתמי''ם - דברים בלתי צפויים, כמו למשל: מקרר שנהרס, מכונת כביסה, מנוע לרכב וכדומה. הכסף של הבלתמי''ם מיועד לכך שההוצאה הפתאומית הזאת לא תזעזע את המשפחה''.

במצב הלא וודאי שאנחנו נמצאים בו, יש דברים שאתן ממליצות לוותר או להוריד מראש מהתקציב הביתי, כדי למזער סיכונים?

אירנה מדגישה שכל מה שקשור לתקציב ולכסף זה דבר שדורש תכנון מראש, מה שבדרך כלל רוב האנשים לא עושים, אלא חיים מהיד לפה. היא ממליצה לא להסתכל על התקציב ככסף אלא על התכנון של מה נכון לעשות: ''במצב כזה הייתי ממליצה להגדיר 'תקציב חירום'. בתוך התקציב הזה אפשר גם אפילו להגדיר 'תפריט חירום' - שבו אפשר למשל, להכניס מרכיבים בסיסיים ומשביעים ולהשאיר את העניין של הפינוק כרגע בצד. אנחנו לא באמת יודעים מתי המצב הזה יסתיים ולכן צריך להיערך לזה מראש. אפשר להכין רשימה של כל מוצרי המזון שהולכים אצלנו בכמויות גדולות והם מזינים ומשביעים, לא הייתי מכניסה כאן קופסאות שימורים למשל, זה כמעט ללא ערך תזונתי ולא משביע. גם חומרי ניקוי אל בצורה מופרזת, אני חושבת שאפשר עם מוצר אחד לנקות את כל הבית. חבל על כל הכסף שנזרק על חומרי ניקוי יקרים. בכסף הזה יכולנו להשתמש עכשיו בשעת המשבר לדברים טובים ומועילים יותר למשפחה שלנו''.

נחמה מחדדת ואומרת שממש כמו שהמאפיינים של התקציב המשפחתי בזמן רגיל אמורים לשרת אותנו, גם עכשיו, בזמן משבר, עלינו לחשוב כיצד הוא ישרת אותנו. ''החכמה היא לשחק עם התקציב,'' היא מדגישה, ''להבין אותו, שהוא צריך להיות קיים ולהגיע לשאיפה של איזון בין הוצאות להכנסות, יחד עם שאר הדברים שהזכרנו''. בנוסף, היא מוסיפה שבהחלט אנחנו לא במצב סטנדרטי ויש השפעה מסוימת על הצד הכלכלי: ''בואו נקרא לזה כמו שאמר ראש הממשלה: 'תקציב קורונה'. כן, זה לא תמיד, זה ייגמר בסוף, אבל אנחנו צריכים להתייחס לתקופה הזאת בחשיבה קצת אחרת. לגבי האם לקנות או לוותר, הייתי אומרת שאפשר טיפה לשחרר ולקנות מעט יותר מהרגיל, אבל להישאר עדיין באיזון ולא 'להתפרע'. העלות של צבירת מחסנים היא תמיד יקרה יותר, לכן אני ממליצה להישאר בפרופורציות.  לפני שאנחנו יוצאים לקניות, בואו נחשוב ונערך מראש לקראת מה אנחנו הולכים''.

(צילום: shutterstock)

דילמת ההלוואות והמשכנתאות

בהרבה בתים עכשיו מתקיימים ממשכורת אחת, או בלי משכורת בכלל, איך אתן ממליצות להתנהל עם העובדה הזאת?

חנה: ''זהו אכן אתגר. אך עדיין חובת כולנו לא להרים ידיים בתואנה שהדבר בלתי אפשרי. אם נתייאש מראש ונסיר אחריות, יהיה קשה מאד להשתלט אחר כך על הכאוס שנוצר. אני רוצה גם להרגיע, הלחץ מפני הלא נודע הוא מובן, אך גם מזיק. לכן יש לעשות הכל כדי להירגע. אך יחד עם זאת, בדקו את התזרים הצפוי: אלו תשלומים אמורים להיכנס ומתי, אלו הוצאות שוטפות וחריגות, ומתי. שאלו את עצמכם - איך נערכתם לתקציב החריג של חג הפסח? מניין חשבתם לממן זאת? עברו על רשימת ההוצאות, והסתכלו עליה במבט חדש. לאחר גיבוש הצפי, יש לראות איך נערכים באופן מעשי: אם יש צורך, ניתן להגיש בבנק בקשות חריגות להגדלת אשראי. אם כי אני ממליצה להימנע מכך ככל האפשר, כי כך בעצם לווים כסף מהבנק בתנאים גרועים מאד''.

נחמה מציעה לבדוק היטב את הזכויות שייתכן ומגיעות: ''היום מאד קל לבדוק את הזכויות שמגיעות לנו מטעם המדינה או הביטוח הלאומי. הרבה פעמים אנחנו נוטים לא לעקוב אחרי הזכויות שלנו, אך בימים כאלה זו חובתנו. יש המון זכויות שאנחנו לא יודעים עליהן, לכן זה הדבר הראשון שנעשה לפני שנתחיל לבדוק מהיכן לקחת הלוואה. קיימות זכויות גם מול המעסיקים וגם מול ביטוח לאומי, לכן כדאי להקדיש לזה את הזמן ופשוט לשבת ולבדוק אחר הזכויות המגיעות ולנצל אותן''. 

אירנה מדגישה שהיא מאמינה מאד בכוחה של אישה: ''שלמה המלך אמר: 'חכמת נשים בנתה ביתה', מה שלא נעשה, הקב''ה נותן לנו כוחות למצוא את הפתרונות. עקרת הבית היא העיקר של הבית והיא צריכה להיות בשמחה ולכבות את השריפות בצורה נכונה ובלי פאניקה. מעבר לזה, להכניס את בורא עולם לתמונה, הוא לא עוזב אותנו לרגע והכל הכל לטובתנו''. 

האם אתן ממליצות ''לשבור'' תכנית חסכון במידה ויש לנו כזו, או לחילופין - לקחת הלוואה?

אירנה נחרצת: ''אם יש צורך, חד משמעית כן. עכשיו זה לא זמן לחסכונות, כי שום חיסכון לא יוכל לעזור לנו אם לא נדע איך להעביר את היום-יום שלנו. אני ממליצה לבחון את מסגרת האשראי ולבקש מהבנק להגדיל מעט את המסגרת, כדי שלא נחרוג. חשוב מאד לשמור על התנהלות פיננסית תקינה מול הבנקים כדי שלא נקבל דירוג אשראי נמוך רק בגלל המשבר הזה. ברגע שאין מנוס ניתן בהחלט לבקש הלוואה, לא חייבים לקחת הלוואה מהבנק בו מתנהל החשבון שלכם, כדאי מאוד לערוך סקר קטן ולבדוק איזה בנק מציע ריביות טובות יותר. אל תחכו לקושי ואז תפעלו, תקדימו את הקושי בראייה קדימה''.

נחמה: ''גם אם שוברים תכנית חיסכון, כדאי לעשות את זה בחוכמה ולא לקחת את כל הסכום 'במכה אחת'. זאת אומרת, בכל חודש להפריש סכום מסוים כמשכורת שממנה נחיה לחודש שלם. גם לגבי הלוואות, אם יש צורך ממשי, כמו למשל מישהו שפוטר או שהמשכורת מתעכבת בגלל המשבר, אז כן לקחת, אבל לא 'לתפוס על זה טרמפ' כדי לכסות את המינוס או לכל מטרה אחרת שלא קשורה כרגע למשבר הנוכחי. הלוואה צריכה להילקח עם תמרור אזהרה ולא רק בגלל שגם לפני חודשיים לקחנו הלוואה ולא קרה כלום. חייב לדאוג לכך שנעמוד בכבוד בהחזרים החודשיים''.

אירנה ממליצה לשמור את כל הטפסים שיכולים לבוא לעזרתנו בהמשך, כמו טפסי 106, קבלות, תרומות, אישור ביטוחי חיים וכדומה, כל המסמכים האלו יכולים לעזור לנו לקבל החזרי מס בסוף השנה הנוכחית. 

מה לגבי משכנתאות?

נחמה: ''מי שמקפיא את המשכנתא צריך לזכור שזה יעלה לו כסף של עמלות ותוספות לתשלום החודשי, אבל אם יש פגיעה ישירה כמו משכורת שלא נכנסת או הקטנת משרה, צריך להקטין את ההוצאה החודשית ואחת האופציות יכולה להיות דחייה של תשלומי המשכנתא''.

אירנה מסבירה לנו איך מתבצע התהליך: ''פשוט מתקשרים לבנק שבו מתנהלת המשכנתא שלנו ומבקשים הקפאת משכנתא. בדרך כלל יש עמלה על התהליך, אבל עכשיו יש הנחיה חדשה של משרד האוצר שלא לקחת עמלות על הקפאת משכנתא. ניתן גם לבצע הקפאת משכנתא בצורה מקוונת. נכון לזמן הזה שאנחנו מדברות, היו כ- 6,000 פניות להקפאת משכנתא. לגבי הסכום שהצטבר מהקפאת המשכנתא, נניח שב-3 חודשים הצטברו לנו 10,000 ש''ח ויתרת השנים שנשארו לנו זה 20 שנה, הבנק פורס את הסכום של ההקפאה לאורך השנים, כך שיוצא בערך לכל חודש תוספת של 50-70 ש''ח, ההחזר החודשי גדל רק במקצת''.

(צילום: shutterstock)

להתמודד עם הפסח

פסח בפתח. איך אנחנו יכולים להתכונן אליו מבחינה פיננסית כדי שנוכל להבטיח עד כמה שניתן שנחגוג את החג בצורה ראויה ומכובדת?

אירנה: "אם אנחנו מתכננים להתארח, במידה והדבר אפשרי כמובן, אז כדאי לקחת יוזמה ולהתקשר למשפחה שמארחת אותנו כדי לשאול במה אני יכולה לעזור לצרכי החג. לא בושה להשתתף בהוצאות החג, כל מארח ישמח לקבל מכם מתנה כזאת. אם אנחנו מארחים, כדאי להכין רשימה של המוזמנים ומה הולכים לבשל. לפעמים קונים סתם דברים שאין בהם צורך רק בשביל להרגיע את עצמינו 'שיהיה…', אין טעם בכך, אם אנחנו מתוכננים מראש ויודעים בדיוק כמה אנשים אנחנו מארחים ומה הולכים להגיש בסעודות אפשר לקנות בדיוק מה שצריך בלי להגזים. נכון שאומרים שבחג צריך להדר ולקנות 'מן המובחר', אבל הקב''ה לא בוחן אותנו אם אנחנו אוכלים סלמון או מושט, הכל תלוי בהגשה שלנו, ההידור יכול להיות בבישול איכותי, בהגשה נאה ונעימה לעין ושאר הדברים מסביב. אפשר להכין אוכל טעים מאד ממוצרים יחסית זולים. לגבי בילויים בפסח, בתקווה שנוכל לחזור לצאת מהבתים, יש הרבה מקומות ופארקים חינמיים שאפשר ללכת אליהם עם הילדים. גם אם זה לא הפארקים הכי שווים, חשוב לזכור שהחוויה של הילדים זה ה'ביחד', הכיף עם אבא ואמא ולאו דווקא גודל הפארק או האטרקציה''.

נחמה אופטימית ומרגיעה אותנו שזה משבר שיחלוף ובעזרת ה' היא מקווה שנחגוג את הפסח הבעל''ט כבני מלכים אמתיים. היא בטוחה שיש דרך להתמודד עם זה בכבוד ובהצלחה: ''אפשר להקל על עצמנו בכך שננסה למצוא את אותם הדברים שאנחנו רגילים לקנות, רק בעלויות מופחתות. למשל בפסח, יש עליית מחירים והרבה מוצרים מכפילים את המחיר שלהם רק בגלל החג. ביום רגיל למשל, אפשר לקנות בקבוק שמן ב-8 ש''ח ואם נחפש היטב, נוכל למצוא את אותו שמן ב-7 ש''ח - הפרש של שקל אחד. בפסח המצב שונה, בקבוק שמן יכול לעלות במקום אחד 25 שקלים ואילו במקום אחר 15 ש''ח בלבד. לכן אני ממליצה להשוות מחירים לפני הקניות לחג במספר רשתות שיווק. בנוסף, ישנם מקומות שבהם עורכים 'מכירות חסד' או 'קבוצות רכישה' למוצרים מסוימים, אפשר להירשם למכירות כאלה ולחסוך כך מאות שקלים אם לא יותר. בגדול, אני חושבת שכל משבר הוא הזדמנות בשבילנו לבחון את עצמינו שוב על מה עושים מעכשיו, לחשוב יחד על מה עושים הלאה, כי הרבה יותר קל לעבור את זה בשניים''.

חנה מסכמת: ''כולי תקווה כי משבר הקורונה יגרום לכולנו קצת להתאפס. בשנים האחרונות רמת החיים עלתה באופן לא הגיוני. והמרוץ לממן זאת הינו תובעני. אולי החתונות שנערכות בבית, יתנו פרופורציה לגבי החתונות שהפכו לאירועי נשף. אולי הידיעה כי בחג הפסח מן הסתם לא נסתובב עם הילדים בבילויים וביקורים, תגרום לנו לתכנן אחרת את רכישות הביגוד, שהפכו גם הם למשהו שנסיכים בימי קדם לא הכירו בכלל. הכל סטים. חדשים, עדכניים, כולל התינוק בעגלה. אולי אם לא יהיה את מי להרשים, ובחנויות גם תיגמר הסחורה, ניווכח שעברנו את החג בפשטות, והיה נפלא''.