אז מה עושים עם הקושי אחרי לידה? פרק ששי ואחרון בסדרה

אז מה עושים?

נתייחס למספר שאלות רציניות העולות בסוף הסדרה מבחינת "הלכה למעשה":

1. האם אני יכולה ללמוד דרך להתמודד בעצמי?

2. האם זה יעבור לבד?

3. האם זה יחזור בלידה הבאה?

4. האם חייבים טיפול?

5. האם צריך כדורים? 

וואו, שאלות כבדות משקל.

ננסה לענות עליהן, אחת לאחת.

1. האם אני יכולה ללמוד דרך להתמודד בעצמי? כשאת שואלת: האם אני יכולה להתמודד לבד, עצם השאלה מעידה על כוחות התמודדות בריאים. הרצון שלך להתגבר בעצמך על הקושי מגייס את כל המשאבים שלך, רותם את המוטיבציה שלך ומקדם אותך בכיוון היציאה מהקושי.

ולעצם השאלה – וודאי ישנה אפשרות שתמצאי את דרכך האישית להתמודד. אם יש לך תמיכה רגשית של אמא / בעל / חברה / אחות / כדומה, יש לך נפש קרובה שמכילה וקשובה לרחשי לבך – יש לך סיכויים טובים להתמודד לבד. זאת בתנאי שאת בודקת את ההתקדמות שלך, שהיא כל הזמן בכיוון עליה. הקשיים הרגשיים ההולכים ומתמעטים מעידים שאכן מצאת את דרכך החוצה.

2. האם זה יעבור לבד? בכל מצב של סבל נפשי, אנחנו לוקחים בחשבון שני פרמטרים: משך הזמן ועוצמת הקושי. ונסביר: כמו במחלה הגופנית, כאשר מתחילים הסימפטומים הראשונים, נזלת, שיעול, כאב ראש - לא רצים לרופא. בודקים את עוצמת הסימפטומים (עד כמה השיעול עמוק ונורא, האם מתפתח חום) ואת משך הזמן. כך שגם אם לא נרוץ לרופא ביום הראשון, כעבור ארבעה ימים, כשהסימפטומים מחריפים, החום עולה, השיעול מעמיק ונראה שזה לא "הולך לעבור לבד", אזי נלך לרופא.

עם קושי רגשי – אותו סיפור.

בשבוע הראשון, גם בחודש הראשון של הקושי, לא נרוץ לטיפול. אתן דוגמא מתופעה של פוסט-טראומה (PTSD): מי שנחשף לטראומה, שראה (לא עלינו) אוטובוס מתפוצץ מול עיניו, טבעי שיסבול מסיוטי לילה גם שבועיים אחרי הטראומה. זה לא פוסט-טראומה, זו תגובה נורמלית. לפי הספר – לא מתחילים לטפל בפוסט-טראומה לפני שעבר חודש מהאירוע. קודם כל נותנים לכוחות ההתמודדות הבריאים לעבוד בעצמם.

אם חלילה הסימפטומים מחריפים, עובר זמן וזה רק מחמיר, אז ניתן להגיע למסקנה שכנראה זה לא יעבור לבד.

בנידון שלנו, של תופעות אחרי לידה, התשובה היא אותה תשובה כמו בפוסט-טראומה. כלומר, אם חלילה הסימפטומים מחריפים, עובר זמן והמצב רק מחמיר, ניתן לכאורה להגיע למסקנה שכנראה זה לא יעבור לבד.

כאן הייתי מוסיפה גם פרמטר שלישי – והוא הסבל של בני הבית: התינוק, ילדים אחרים והבעל. גם את הסבל שלהם צריך לקחת בחשבון, בנוסף לסבל של האישה.

3. האם זה יחזור בלידה הבאה? לפי הסטטיסטיקה, בהחלט נצפו מקרים רבים יותר של תופעות אחרי לידה כאשר היולדת כבר סבלה מהן בלידה הקודמת. המוח שלנו הוא פרימיטיבי מאוד, והוא עובד עם אסוציאציות. אם בתיקייה של הלידה נכנס רכיב של חרדה, למשל, יש סבירות שהיא תהיה שם גם בלידה הבאה. יוצא מן הכלל כאשר הקושי הרגשי טופל בצורה יעילה, אין חשש סביר שיחזור אחרי הלידה הבאה.

4. האם צריך טיפול? אחרי שענינו על שלוש השאלות הקודמות, התשובה די ברורה. נחזור ונדגיש – כאשר תופעת הקושי הרגשי ממשיכה לאורך זמן, גורמת סבל רב לאישה ו /או לבני ביתה, כדאי להתייעץ עם איש מקצוע בדבר הצורך בטיפול.

מנסיוני רב השנים כמטפלת רגשית בשיטת CBT בניצ"ה – ארגון המתמחה בעזרה לנשים אחרי לידה – קיימים מספר סוגי טיפולים:

1. תמיכה רגשית של ניצ"ה ע"י שיחות טלפון.

2 .רפלקסולוגית שמרגיעה את הגוף והנפש.

3. טיפול CBT – פסיכותרפיה בשיחות כשיטה ממוקדת הווה עם תוצאות מדהימות בזמן קצר יחסית.

4. טיפול פסיכולוגי דינאמי

5. הפניה לייעוץ פסיכיאטרי

5. האם יהיה צורך בטיפול תרופתי? כאשר אישה פונה לייעוץ מקצועי ומביעה רצון לנסות טיפול ללא תרופות, מכבדים את רצונה ככל שמצבה מאפשר. אף אחד לא דוחף תרופות. ראיתי נשים במצבים מורכבים שהיו חדורות בהמון מוטיבציה להסתדר ללא תרופות, ואכן הצליחו. ככלל, אני מאמינה ש-50% מהצלחת הטיפול תלויה ברמת המוטיבציה של האדם. ואם רוצים מאוד לטפל בלי תרופות, אדרבא, לכו על זה וד' יהיה בעזרתכם.

יתן ד' אור ושמחה בכל בתי ישראל, בפרט בבתי יולדות בזמן המיוחד של "אחרי לידה", ויכוון אותנו תמיד לעבוד אותו בשמחה ובטוב לבב.

בת-שבע אדלר היא מטפלת רגשית CBT מטעם מחלקת "נפשי בשאלתי".

סובלים מדיכאון, חרדות ומצב נפשי ירוד? פנו אל מחלקת "נפשי בשאלתי" בהידברות. לקבלת ייעוץ חייגו 073-3333331 או במייל sarap@htv.co.il