מדוע מתים המונים באיטליה, ובסין ובגרמניה הרבה פחות? לפניכם ההשערות

נגיף הקורונה אולי הגיע מסין, אבל העולם כבר עקף את סין פי כמה וכמה מבחינת כמות הנדבקים וגם כמות המתים מן הנגיף. נכון לסוף השבוע שעבר, היו בסין למעלה מ-81,000 נדבקים, ו-3,261 מתים – ובהשוואה לכך, באיטליה, שהפכה למדינה בעלת מספר המתים הגבוה ביותר בעולם מקורונה, היו כמעט 54,000 נדבקים – ולא פחות מ-4,825 מתים. גם בספרד כמות המתים גדולה – 1,720 מתים מתוך כ-28,000 נדבקים. לעומת זאת, במדינות אחרות שיעור הנדבקים ובעיקר שיעור המתים, נמוך יותר. כך, למשל, בארה"ב נדבקו, נכון לסוף השבוע שעבר, כמעט 27,000 איש, ומתוכם מתו רק 348. בגרמניה היו 84 מתים מתוך 22,000 נדבקים.

מה גורם להבדלים הללו בשיעורי התמותה?

התשובה לשאלה זו אינה ידועה בוודאות, אך ישנה השערה שמסתמנת כהגיונית: התמותה עולה ככל שהאוכלוסייה במדינה מבוגרת יותר, ובמקביל – ככל שהיא חמה ומשפחתית יותר, ונוטה למגע קרוב בין בני משפחה וקרובים, להתכנסויות משפחתיות וקבוצתיות וכדומה. האוכלוסייה באיטליה אכן מבוגרת ברובה, ואופי התושבים באיטליה ובספרד, באופן כללי, אכן נוטה לחום ולקרבה, והתושבים נוטים להתכנס לעיתים קרובות. הדבר הזה, אגב, מאפיין גם ישראלים.

נכון להיום אין עדיין תרופה לקורונה. אבל הדרך לעצור את המגיפה היא לעצור את ההתכנסות הזו. אפשר לראות זאת במדינות שונות ברחבי העולם – מדינות שנקטו בתקיפות במדיניות של בידוד ושל בדיקות – נמצאות כרגע במצב שבו הן יכולות, פחות או יותר, להמשיך את שגרת חייהן. מדינות שנזכרו מאוחר, או שאינן פועלות כלל כדי לעצור את התפשטות הנגיף – מגיעות למצב של איבוד שליטה ממש (ראה ערך איטליה). ככל שנפעל מוקדם יותר לעצירת ההתפשטות – כך נקצר את זמן ההתפשטות של המגיפה, ובעיקר – נקטין את שיעורי התמותה ממנה.