דוח חריף של מבקר המדינה: ישראל לא ערוכה להתפרצות מגפה

מערכת הבריאות של ישראל לא נערכה להתמודדות בהתפרצות מגפה, חרף התפרצות החצבת והשפעת בעת האחרונה – כך קובע דוח מבקר המדינה, מתניהו אנגלמן, שהתפרסם היום (שני). ממצאי הביקורת נמסרו למערכת הבריאות כבר בנובמבר, ופרסומם הוקדם בשל התפרצות הקורונה בישראל, שעשויה בתרחיש הקיצוני של משרד הבריאות להביא ל-20 אלף מתים. על פי הדוח, מערכת הבריאות, על קופות החולים ומערכי האשפוז, איננה ערוכה כלל לתרחיש שבו עלולים לחלות כ-2,250,000 איש (25% מהאוכלוסייה) בגין התפרצות של מחלה נגיפית מדבקת, כמו שפעת פנדמית.

לצד התעלמות מוחלטת מזהות בעלי תפקידים רלוונטיים – בהם, ראש הממשלה בנימין נתניהו, שר הבריאות יעקב ליצמן ושר האוצר משה כחלון – הדוח מתייחס בעיקר לשורה של נושאים כלכליים, ורק פרק אחד מוקדש לפן המוכנות הישראלית למשברים בריאותיים. הדוח מצביע על 7 כשלים עיקריים: מערך האשפוז לוקה בחסר; חוסר בהצטיידות בתרופות לטיפול בזיהום נגיפי; חוסר בתקני אחים ואחיות לחיסון האוכלוסייה; כשלים בביצוע חקירות אפידמיולוגיות; היעדר תוכנית פעולה סדורה לטיפול במגפות; טיפול לא הולם בתחלואה בקהילה; והשלכות כלכליות חריפות.

חיסון במגזר הערבי (צילום: פלאש 90)

במשרד המבקר ציטטו את דוח ארגון הבריאות העולמי מספטמבר 2019 ובו נאמר שמדינות העולם אינן מוכנות למגיפה עולמית ומתריע שיותר ממיליארד איש בסיכון להידבקות. "לקראת סיום הביקורת הומחש הסיכון הנשקף עקב התפרצות של מגפות ברחבי העולם - בדצמבר 2019 פרצה מגפת קורונה בעיר ווהאן שבסין. הנדבקים במחלה נבדלים זה מזה מבחינת חומרת המחלה - יש הסובלים מהצטננות קלה בלבד, ויש שפגיעה בריאותיהם עלולה לגרום לאי-ספיקת מערכות כללית ולמוות", כתב אנגלמן. קיים חוסר בהצטיידות בתרופות לשפעת, והמלאי הנוכחי מספיק ל-16% בלבד מאוכלוסייה – ולא ל-25% מהאוכלוסייה כנדרש. מצוקת התשתיות של בריאות הציבור פוגעת באופן חמור בתקנים חיוניים ביותר בהתמודדות עם מגפות, ובכלל זה תקני אחים ואחיות לצורך חיסון האוכלוסייה.

חדר אשפוז בהדסה עין כרם (צילום: פלאש 90)

כשל נוסף שמובא בדוח המבקר הוא שמשרד הבריאות לא קבע רשימת מחלות לגביהן נדרש להתוות הוראות להיערכות והוראות לפעולות שיש לנקוט בעת התפרצותן, אלא קבע הוראות רק לכמה מחלות (שפעת פנדמית, אבולה, אנתרקס, אבעבועות שחורות). המשרד לא קבע הנחיות בנוגע למלאי החיסונים הנדרש בעת התפרצות מחלות שונות כמו לחצבת ולשפעת פנדמית ואופן ההצטיידות בהם.

לדוח מצורפים נתונים שפרסם משרד הבריאות ב-2017, לפיהם בישראל ישנן רק כ-745 מיטות טיפול נמרץ, 5,677 מיטות במחלקות פנימיות ו-2,354 מיטות באגפי ילדים. מדובר במספרים מטרידים במיוחד, זאת, נוכח הערכות בישראל שחוזים שיעור הדבקה מהנגיף הנוכחי של 32% מהאוכלוסייה – יותר מ-20 אלף חולים במצב קריטי וכ-8,500 מקרי תמותה.

הקמת מחלקה חדשה לקורונה בבית החולים איכילוב (צילום: פלאש 90)

באשר לחקירות אפידמיולוגיות של תנועת חולים בטרם אומתו כנשאים, נקבע בדוח כי הן לא בוצעו כנדרש, "לנוכח עומס העבודה שנוצר בשיאה של ההתפרצות". כמו כן, בתחילת ההתפרצות משרד הבריאות לא הכין תוכנית פעולה להתמודדות איתה, "לרבות תגבור כוח אדם וניוד אחים ואחיות בין לשכות".

משרד הבריאות: כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם

ממשרד הבריאות נמסר: דו"ח מבקר המדינה בעניין טיפול מערכת הבריאות במחלות מתפרצות נלמד על ידינו ואנו מיישמים חלק מהמסקנות במשבר הנוכחי. אנו תקווה כי בדו"ח המתפרסם תוך כדי התמודדות עם אתגר הקורונה יעשה שימוש ללמידה וביקורת עניינית ולא לשם ניגוח.

התפרצות נגיף הקורונה החדש יוצאת דופן, ייחודית בעוצמתה ויוצרת אתגר לכלל מערכות הבריאות בעולם. מערכת הבריאות הישראלית נערכה מאמצע ינואר, כשממועד זה החל רכש ציוד מיגון, הנשמה וערכות בדיקה, בתי החולים נערכו לפתיחת מחלקות ייעודיות וקופות החולים. ישראל הייתה מהמדינות הראשונות שהבינו את חומרת המגיפה ובהובלת המל"ל ומשרד הבריאות ננקטו צעדים דרסטיים של סגירת גבולות, שהתבצעו לאחר מכן כמעט בכל העולם.

שר הבריאות עם מנכ''ל משרדו וראש הממשלה (צילום: פלאש 90)

מדיניות משרד הבריאות בהתמודדות עם הקורונה היא לנסות ולהשטיח את עקומת החולים, כך שלא תהיה תחלואה רבה ועלייה דרמטית במספר החולים והמאושפזים. הצוותים הם הנמצאים בחזית הטיפול בקורונה, חזית אשר צפויה להמשך כנראה עוד מספר חודשים לכל הפחות.

התייחסותנו לעיקרי הדו"ח: ישראל היא כנראה אחת המדינות שהתמודדו באופן הטוב ביותר עם התפרצות החצבת, והגיעה למספרים בודדים בחודש של הידבקות, כשמראשית 2020 דווח על 5 חולי חצבת: 4 בינואר ואחד בפברואר. במרץ לא דווח על חולים חדשים. התוצאה מיוחסת לאיכות השירות הניתן ע"י שירותי בריאות הציבור במשרד ולהתגייסות האחיות בטיפות החלב.

החוזר הראשון של האגף לבריאות הציבור המתריע בנושא הופץ ב-4/2018, כלומר פחות מחודש אחרי הופעת המקרה הראשון ו- 4 חודשים לפני הפצת ההודעה של לשכת הבריאות ירושלים.

דיונים בנושא ברמת האגף נערכו מדי יום והופצו 8 חוזרים להתמודדות עם ההתפרצות לרבות הנחיות כגון חיסון צוותי אוויר, הנחיות בעניין חיסון בקרב ילדים היוצאים במשלחת משרד החינוך, והפעלת סמכויות על ידי רופא המחוז למניעת כניסת ילדים לא מחוסנים למוסדות חינוך.

מנכ"ל משרד הבריאות גם הוא טיפל בחצבת ובשיח ישיר עם הנהלת שירותי בריאות הציבור. התקיימו הערכות מצב, והוקם חמ"ל לאומי בעניין. נקבעו תכניות ייעודיות להתמודדות עם כיסי החיסונים בשיעור נמוך והוקצה לכך תקציב. הישיבה האמורה עם מנכ"ל משרד הבריאות באוקטובר לא הייתה הראשונה בעניין ונקבעה בעקבות עלייה משמעותית בחולים בספטמבר.

כיסוי החיסון בישראל הוא בין הגבוהים בעולם ועומד על 97% למנה הראשונה ו-96% למנה השנייה. אכן קיימת בעיה של כיסי אי-התחסנות. להיווצרות כיסי אי-התחסנות מספר סיבות:

1. אזורים עם ריבוי טבעי גבוה.

2. אוכלוסיות (לרוב ברוכות ילדים) עם אחוז גבוה של מאחרי חיסון (מעבר לגיל המומלץ)

3. אוכלוסייה שאינה מוגדרת כאזרחים או תושבים, אך שוהים בישראל לתקופות ארוכות.

4. הססנות וסרבנות לחיסון.

לא ניתן למנוע היווצרות של כיסים אלא לצמצם את היקפם.

במהלך ההתפרצות בוצעו פעולות ברמת המחוז, הנפה והתחנה, וכן ברמת המטה:

1. מבצעי הסברה.

2. מבצעים ליישוג בתחנות בהן אותרו כיסים של אי-התחסנות, תוך שימוש במערכת מיפוי.

3. הגברת נגישות על ידי הרחבת שעות הפעילות ותחנות ניידות.

4. אמצעים משפטיים נגד מתנגדי חיסונים כגון נגד רופאים הנותנים המלצות שונות ממשרד הבריאות, ומניעת כניסה של תלמידים לא מחוסנים למוסדות חינוך בעת התפרצות.

5. במחוזות עם שיעורי תחלואה גבוהים, תועדף מתן המנה השנייה מוקדם ככל האפשר.

משרד רה"מ: הדוח לא רלוונטי לעניין הקורונה

ממשרד ראש הממשלה נמסר: "מערכת הבריאות מדורגת במדד בלומברג 2019 כאחת מעשר הטובות בעולם. בעשור האחרון כמעט הוכפל תקציבה ותקציב סל הבריאות, אך יש מקום לשיפור"

"הדו"ח לא רלוונטי לעניין הקורונה, שכן לא היה אירוע כזה במאה האחרונה ואין אף מדינה שהייתה יכולה לחזות או להיערך להתפשטות הנגיף. ואכן, אף מערכת בריאות בעולם, גם הטובה ביותר, לא נערכה להתמודד עם המגפה. מגפת הקורונה הוא לא אירוע שניתן להתמודד איתו באמצעות מערכת הבריאות אלא באמצעות נקיטת צעדים נחושים לבלימת התפשטות המגיפה".

נתניהו, שבוע שעבר (צילום: יונתן זינדל, פלאש 90)

בשבועיים הקרובים יוסבו בבתי החולים עוד כ-1000 מיטות, למיטות טיפול נמרץ וטיפול מוגבר, שימצבו את ישראל במקום גבוה ביחס לעולם. יוספו למערכת 200 תקני רופאים, 605 תקני אחיות, כ- 300 עובדי ניקיון, כ-6,000 סטודנטים לסיוע ומאות תקני סטאז'רים"

"כל המדינות וכל מערכות הבריאות ניצבות כעת בפני אתגר אדיר בתחלואת הקורונה. הדרך היחידה היא בלימת ההתפשטות. אם לא תיבלם, כל מערכת בריאות לא תעמוד בפני נחשול החולים הקשישים. ישראל נוקטת צעדים נמרצים ותמשיך לנקוט בהם. אנו ממשיכים בהיערכות למתן מענה למספר רב ככל הניתן של חולים באמצעות תגבור כוח אדם, ציוד ומכונות הנשמה".