אבל כבד בצרפת: הפוסק הרב מסעוד חמו זצ"ל נפטר מקורונה

ברוך דיין האמת: הקהילה החרדית בצרפת התעטפה באבל, עם פטירתו של הרב מסעוד חמו זצ"ל, רבה של קהילת מקור חיים בפריז והפוסק של הקהילה החרדית.

הרב, שסבל ממחלות רקע, ככל הנראה נדבק בנגיף הקורונה - מה שהביא לדרדור במצבו הבריאותי.

לפני שבועיים השתתף הרב בדינר של ישיבת מיר שנערך בצרפת, שם היה הנואם המרכזי. מיד לאחר מכן החל להרגיש לא טוב. מספר ימים לאחר מכן, ביום הפורים, לאחר שקיבל מאות אנשים לברכה חש חולשה. מאז לא יצא מביתו.

בשבוע שעבר הובהל לבית חולים, שם אושפז במצב קשה. בצרפת התורנית ובפריז בפרט התכנסו לתפילה לשלומו, אך לדאבון לב, הבוקר (רביעי) השיב הרב את נשמתו ליוצרה.

קורות חייו

הרב מסעוד חמו זצ"ל, מלבד היותו רב קהילת 'מקור חיים' למאות צרפתים, שימש כדיין ומו"ץ בבית דינו של הגאון רבי מרדכי רוטנברג בפריז. 

הרב נחשב לפוסק בעל סמכות נרחבת בכל השאלות ההלכתיות של הקהילה בפריז. היה גאון עצום וגדול בתורה.

הרב היה מקורב מאוד להידברות, והיה הראשון ש"פתח את הדלת" להידברות בצרפת. רבים השיב מעוון, העמיד את הדת בצרפת על תילה.

הרב היה נערץ כל בני הקהילה בצורה מופלאה, שם היה מוסר שיעורים מבוקר ועד ערב למאות בני הקהילה, בעבר, כשהיה גר מרחק מבני הקהילה, היה הולך במשך שעה ברגל בשבתות מביתו ועד לבית הכנסת.

מסירותו לבני הקהילה ולכל אדם באשר הוא אדם הייתה לשם דבר. הרב היה נותן את מספרו האישי לכל אחד ואחד באם יש שאלה או כל דבר אחר. היה נותן את כל ליבו למען השני. בנוסף, היה בעל צדקה גדול ואין מוסד תורה בארץ שלא עברו דרכו והוא דאג לצדקה מבני הקהילה למען מוסדות התורה והישיבות בארץ.

כל מי שזכה לחזות בתפילותיו של הרב זצ"ל לא יכול להישאר אדיש נוכח תפילת יום חול רגיל, בהשתפכות הנפש, בדמעות, בהשקעת כל המהות, כל עצמותי תאמרנה. תפילותיו בימי שבת היו לשם דבר. בימי שני וחמישי, הרבה בתחנונים הנאמרים מתוך בכיות, כשניכר שהוא עומד ומתחנן על נפשו כבן לאביו, מתוך התרפקות וגעגוע.

פרקי תהילים לעילוי נשמתו

אנא קראו תהילים לעילוי נשמתו של הרב מסעוד בן אסתר:

מזמור מט

לַמְנַצֵּחַ לִבְנֵי קֹרַח מִזְמוֹר: שִׁמְעוּ זֹאת כָּל הָעַמִּים. הַאֲזִינוּ כָּל ישְׁבֵי חָלֶד: גַּם בְּנֵי אָדָם. גַּם בְּנֵי אִישׁ. יַחַד עָשִׁיר וְאֶבְיוֹן: פִּי יְדַבֵּר חָכְמוֹת. וְהָגוּת לִבִּי תְבוּנוֹת: אַטֶּה לְמָשָׁל אָזְנִי. אֶפְתַּח בְּכִנּוֹר חִידָתִי: לָמָּה אִירָא בִּימֵי רָע. עֲוֹן עֲקֵבַי יְסוּבֵּנִי: הַבֹּטְחִים עַל חֵילָם. וּבְרֹב עָשְׁרָם יִתְהַלָּלוּ: אָח לֹא פָדֹה יִפְדֶּה אִישׁ. לֹא יִתֵּן לֵאלֹהִים כָּפְרוֹ: וְיֵקַר פִּדְיוֹן נַפְשָׁם. וְחָדַל לְעוֹלָם: וִיחִי עוֹד לָנֶצַח. לֹא יִרְאֶה הַשָּׁחַת: כִּי יִרְאֶה חֲכָמִים יָמוּתוּ. יַחַד כְּסִיל וָבַעַר יֹאבֵדוּ. וְעָזְבוּ לַאֲחֵרִים חֵילָם: קִרְבָּם בָּתֵּימוֹ לְעוֹלָם. מִשְׁכְּנֹתָם לְדוֹר וָדֹר. קָרְאוּ בִשְׁמוֹתָם עֲלֵי אֲדָמוֹת:

וְאָדָם בִּיקָר בַּל יָלִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ: זֶה דַרְכָּם כֶּסֶל לָמוֹ. וְאַחֲרֵיהֶם בְּפִיהֶם יִרְצוּ סֶלָה: כַּצֹּאן לִשְׁאוֹל שַׁתּוּ מָוֶת יִרְעֵם. וַיִּרְדּוּ בָם יְשָׁרִים לַבֹּקֶר. וְצוּרָם לְבַלּוֹת שְׁאוֹל מִזְּבֻל לוֹ: אַךְ אֱלֹהִים יִפְדֶּה נַפְשִׁי מִיַּד שְׁאוֹל. כִּי יִקָּחֵנִי סֶלָה: אַל תִּירָא כִּי יַעֲשִׁיר אִישׁ. כִּי יִרְבֶּה כְּבוֹד בֵּיתוֹ: כִּי לֹא בְמוֹתוֹ יִקַּח הַכֹּל. לֹא יֵרֵד אַחֲרָיו כְּבוֹדוֹ: כִּי נַפְשׁוֹ בְּחַיָּיו יְבָרֵךְ. וְיוֹדֻךָ כִּי תֵיטִיב לָךְ: תָּבוֹא עַד דּוֹר אֲבוֹתָיו. עַד נֵצַח לֹא יִרְאוּ אוֹר: אָדָם בִּיקָר וְלֹא יָבִין. נִמְשַׁל כַּבְּהֵמוֹת נִדְמוּ:

מזמור טז

מִכְתָּם לְדָוִד, שָׁמְרֵנִי אֵל כִּי חָסִיתִי בָךְ: אָמַרְתְּ לַה' אֲדֹנָי אָתָּה, טוֹבָתִי בַּל עָלֶיךָ: לִקְדוֹשִׁים אֲשֶׁר בָּאָרֶץ הֵמָּה, וְאַדִּירֵי כָּל חֶפְצִי בָם: יִרְבּוּ עַצְּבוֹתָם אַחֵר מָהָרוּ, בַּל אַסִּיךְ נִסְכֵּיהֶם מִדָּם, וּבַל אֶשָּׂא אֶת שְׁמוֹתָם עַל שְׂפָתָי: ה', מְנָת חֶלְקִי וְכוֹסִי, אַתָּה תּוֹמִיךְ גּוֹרָלִי:

חֲבָלִים נָפְלוּ לִי בַּנְּעִמִים, אַף נַחֲלָת שָׁפְרָה עָלָי: אֲבָרֵךְ אֶת ה` אֲשֶׁר יְעָצָנִי, אַף לֵילוֹת יִסְּרוּנִי כִלְיוֹתָי: שִׁוִּיתִי ה' לְנֶגְדִּי תָמִיד, כִּי מִימִינִי בַּל אֶמּוֹט: לָכֵן שָׂמַח לִבִּי וַיָּגֶל כְּבוֹדִי, אַף בְּשָׂרִי יִשְׁכֹּן לָבֶטַח: כִּי לֹא תַעֲזֹב נַפְשִׁי לִשְׁאוֹל, לֹא תִתֵּן חֲסִידְךָ לִרְאוֹת שָׁחַת: תּוֹדִיעֵנִי אֹרַח חַיִּים, שׂבַע שְׂמָחוֹת אֶת פָּנֶיךָ, נְעִמוֹת בִּימִינְךָ נֶצַח:

איך מכבדים הורים לאחר פטירתם? ומה אפשר לעשות לעילוי נשמתם? צפו בתשובת הרב זמיר כהן: