התלוננו שאין לנו כוח... היום כל דבר הוא ברכה

התלוננו שאין לנו כוח לעבודה...

היום כל יום בעבודה הוא ברכה!

התלוננו על השכר...

היום זה שכר הברכה!

התלוננו על כך שהילדים משגעים אותנו...

התלוננו על החופש הגדול...

היום זהו חופש ענק, ומודים לשם שהם בריאים ושלמים. השם חסך את הוצאות החופש ונתן לנו להתמודד איתם בבית 24/7!

בכינו על אירועים...

היום היינו משלמים הון כדי ללכת לאירוע!

דיללנו את החברה...

היום בכל חברה שתהיה היינו מודים לשם שהיא שלנו!

אין לנו כוח לבלגן שבבית...

היום זה בלגן של שגרה, העיקר שכולם בריאים!

ניקיונות של פסח???

הלוואי ויכולנו להחזיק סמרטוט ולנקות את העולם!

איפה עושים חג השנה...?

מוכנה לשלם כדי לעשות אותו עם ההורים...

עושים בבית ולבד, גם להתארח זה לא מובן מאליו!

לכל מנקרי העיניים שעפים על עצמם שיש להם - עצרו...

מה שווה הכסף היום? אתם שווים לאותם אחרים שאין להם!

בקיצור ולעניין...

אנחנו חיים בצלו של השם. פעם יש, פעם אין...

פעם למטה, פעם למעלה...

איננו יודעים מה צופה לנו המחר.

כולנו בובות על חוטים של השם יתברך!

מה שנשאר לכולנו זה להודות יום-יום, רגע-רגע, על נשימה בריאה. אותה נשימה שהתעוררנו בבוקר והודינו לשם עליה!

רק בשורות טובות, וחזרה לשגרה בריאה.