יש קורונה, אין ממשלה, יש ממשלה – ה' הוא האלוקים!

יצאנו פיסטוק – אנחנו בני האדם. יצאנו מאמינים – אנחנו היהודים. זה כל כך מוחש, ה' הוא האלוקים!

מדהים מה שקרה אתנו באחרונה. אם לא הבנו קודם, עכשיו אנחנו ממש יודעים, כי מרגישים: אנחנו כלום, ברואים המונהגים על ידי מי שבראנו, מי שאוהבנו.

זה התחיל עם תוהו ובוהו שלטוני. לא היה כאן אף גורם היכול להרכיב ממשלה. במשך שנה ניסו הכל. היו כאן, שימו לב, שלוש מערכות בחירות(!) וכלום! אין סוף מלחמות פוליטיות של טובי המוחות הפוליטיים – כלום! רק שנאה, כיפופי ידיים, הרבה "איכס", וכלום.

וכנראה שעוד לא הרגשנומספיק מי מנהל את העולם. כנראה היה צריך לשלוח לנו נגיף, קטנצ'יק כזה, מייד אין צ'יינה, כדי להזכיר לנו את אפסותנו. "חפשו", צחק עלינו הקטנצ'יק, "נראה אתכם מצליחים למגר אותי. בטח לא לפני שאפיל חלל, מאות אלפי בני אדם... אני הולך להרוס לכם כלכלות של מדינות גדולות, לשבש לכם את החיים מרוב פחד, לסגור אתכם בארבע קירות, 'לטרלל' אתכם, להפריד ביניכם. מה עוד לא התבודדתם? זהירות!...", סיים בחיוך מתריס.

כן. מתברר שאנחנו כלום. חסרי אונים כאלה. כלום. מפחיד! אבל מחזק. כי יש משהו למעלה שנזכרנו, שהוא אוהב אותנו. הוא מנהל אותנו עם תזכורות על משמעות חיינו, ובינתיים נותן לנו מרווח נשימה, עם ממשלה שכנראה לא תחנוק כל דבר טוב. הטוב והאור לא יכבה.

ראו. רגע אחד אין ממשלה. יש שונאי תורה מלוכדים עם שונאי ישראל – תופעה מטלטלת בפני עצמה. ובתוך שעות, התרסקו אותם שנהגו בכוחניות דורסנית ושחצנית – לפיד, ליברמן, יעלון, טיבי וחבריהם (זוכרים אותם? פעם הם היו...), כשהכוח לכאורה באמת בידם, שהכריזו תחת כל מיקרופון רענן (מאלכוהול...), על כוחם וניצחונם על כוחות "השחור" המאיימים על קדושת הדמוקרטיה והריקנות המושחתת.

המערכת התקשורתית העוצמתית סייעה להם, וכלום. טוב, אז גייסו גם את המערכת השופטת הדורסנית והשחצנית יותר, עכשיו זה היה נראה סגור כמעט, וכלום. התפרדו ונפוצו, מפיצים את דחף השנאה הרע שבהם כלפי החברים שמלפני כמה דקות, מדהים כמה כלום!

בדיוק יום לאחר התפילות המרגשות שהיו כאן, ערב ראש חודש ניסן. מקרה?

האמת שזה היה כך מאז בריאת העולם. מישהו ש"מסדר את הכוכבים במשמרותיהם ברקיע כרצונו, בורא יומם ולילה, גולל אור מפני חושך וחושך מפני אור". הוא שברא אדם, הביא מבול, גלגל את בניו של אברהם למצרים, הוציאם ונתן להם תורה. הוא הנחילם את הארץ – אם ישמרו מצוותיו. והגלם כשלא עשו כן. הוא גם זה שקיבצם והחזירם לכאן, מכל קצוות עולם. ניער אותנו עם השואה, והנה אנחנו כאן: קורונה, אין ממשלה, יש ממשלה, ובעזרתו יתברך, לא יהיה קורונה. 

זה מתחבר לי בהרגשה, לאליהו שעומד בהר הכרמל, לפני יותר משלושת אלפי שנים, לאחר שעם ישראל שכח את יחוד ה'. הוא מכנס את כל העם אל הר הכרמל, ומכריז: עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים? אם ה' הוא האלוקים, לכו אחריו, ואם הבעל הוא האלוקים, לכו אחריו! העם היה מבולבל.

אליהו מחולל נס מופלא, לאחר שהתלוצץ על חשבון נביאי הבעל, שניסו להוריד מאת הבעל, אש על המזבח, ומה לעשות, לא הלך... הוא אומר להם: קראו בקול גדול, אולי הוא עסוק כרגע... אולי נרדם... והנה לאחר שלא קרה כלום, הוא מתפלל אל ה': "ענני ה' ענני, וידעו העם הזה, כי ה' הוא האלוקים, ואתה הסיבות את ליבם אחורנית", מיד, "ותפול אש ה' ותאכל את העלה ואת העצים ואת האבנים, ואת העפר ואת המים אשר בתעלה, ליכחה".

איך שזה קורה, "ויפול העם על פניהם ויאמרו: ה' הוא האלוקים, ה' הוא האלוקים!".

כמה שליטה יש לנו באמת? אהה?

יש לנו בחירה חופשית, אבל בסוף, זה ה' שיקבע מה יהיה כאן. אין לנו השפעה - לא ישירה. עקיפה, כן. אם נשמור את תורתו של מי שהראה לנו את כל התהפוכות, של מי שלמדנו תורת חיים ואושר, אז מובטח לנו, "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך, כי אני ה' רופאך"!

אבינו מלכנו, מנע מגפה מנחלתך!