ארץ המגיפה: עדות מתוך הטרגדיה של איטליה

ראש הממשלה לא מפספס שום הזדמנות במסיבות עיתונאים כדי לומר שאם לא ניזהר ונשמר מהנגיף הקטלני, נהיה כמו המדינות שצוללות ברגעים אלו לאבדון, כאיטליה וכספרד. ומה באמת קורה באותם מקומות?

"לא מטפלים באנשים מעל גיל שישים", מספר בדמע הרב סנדי ווילשאנסקי,  שליח חב"ד במילאנו. "וזה לא בגלל שערך החיים כאן הוא שונה מכל מקום בעולם", הוא מסביר, "אלא בגלל שאנשים זלזלו בהוראות, לא התייחסו ברצינות לאזהרות, ולא הבינו לאן אפשר להידרדר. אנשים הרגישו שכל עוד הם לא רואים בעיניים - זה לא קיים, ובמצב של המוני חולים אין מספיק מכונות הנשמה, מערכת הבריאות קרסה, ואל תשכח שמערכת הבריאות באיטליה נחשבת מהטובות בעולם, זה ממש עצוב".

הראש היהודי

הרב סנדי הוא אחד משלוחי חב"ד במילאנו, וממנהלי בית חב"ד המקומי. בשגרה, בית חב"ד פתוח כעשרים שעות ביממה, ומקבל בסבר פנים יפות כל יהודי שבא להתארח. בשבת, המקום מארח עד מאה איש, ובליל הסדר מטפס המספר ל-300 אורחים ישראלים, שסועדים יחדיו סביב שולחן אחד.

מה עובר בימים אלו על בית חב"ד?

"שממה", משיב לי הרב סנדי, "אין הגדרה אחרת. אנחנו רגילים לחגוג בכל שנה את מסיבת פורים עם 800 איש, והשנה, בעקבות המגפה, אף אחד לא הגיע. גם את ליל הסדר נחגוג לבדנו. אנשים לא יוצאים מהבית, זה בלתי אפשרי".

אבל לחשוב ששליח חב"ד לא עושה כלום, זה גם בלתי אפשרי.

"נכון", הוא מאשר, "אנחנו לא עוד אזרחים כאן, אנחנו שליחי חב"ד, ובמצב הנוכחי מוטלת על כתפנו אחריות גדולה יותר. למשל, השנה בגלל שאנו מוותרים על ליל הסדר המוני, יצאנו לפרויקט של חלוקת ערכת הסדר אל תוך בתי היהודים, לאנשים שבחיים שלהם לא ערכו סדר לבד. אבל להניח להם את הערכה בבית זה לא מספיק, אנו צריכים בנוסף ללמד אותם איך לעשות את הסדר לבד. יש לזה גם ערך מוסף, כי סוף סוף הם ידעו לעשות סדר וילמדו הלאה את הדורות הבאים. למען תספר באזני בנך ובן בנך...".

הרב סנדי מספר שהראש היהודי לא הלך לנוח. "אנשים יושבים בבתיהם בבידוד, בשביל שלא יידבקו בקורונה, אבל במקביל 'צומחות להם קרניים', זה לא קל בכלל. ואם במבוגרים עסקינן, אזי התסכול גובר שבעתיים. לכן הקמנו במהירות את 'קו הידידות'. זה מספר טלפון, שבצדו האחד מאיישים אותו מתנדבים ומתנדבות שיושבים בבתיהם, ומצדו השני, כל מי שחש צורך לדבר עם בני אדם, מרים טלפון, ומדבר על מה שמתחשק לו. על מזג האוויר, על הבורסה, על טראמפ, על הקורונה ואפילו על גנץ".

ואנשים מתקשרים?

"אנשים לא מפסיקים להתקשר. הקו עובד עשרים וארבע שעות ביממה. אנשים מבוגרים נמצאים בחרדה גדולה מכל המצב כאן. אף אחד לא יודע לאן זה הולך, כי בינתיים מניין ההרוגים עולה מיום ליום במאות ובאלפים. צוותי הרפואה עסוקים בפינוי גופות, במקום בטיפול בחולים. לכן בקו שלנו אנו מרגיעים את האנשים, מפיגים להם את השעמום, שמכניס אותם למחשבות, ועל הדרך אנו משחילים דברי אמונה וחיזוק בקדוש ברוך הוא, בביאת המשיח ובגאולה הקרובה".

הרב סנדי נאנח אנחה כבדה כשהוא מדבר על המגפה. "לפני מספר ימים נלקח מאתנו יהודי יקר, מיכאל שאמה, חבר בקהילה שלנו שהיה מזכיר עשרות שנים. הוא לא הצליח להשתלט על הקורונה, והיום הוא לא אתנו. יתרה מכך, יש לנו גם כאב גדול, שלא עשו לו טהרה, וכמעט אף אחד לא היה בהלוויה שלו, בגלל החשש מהידבקות. זה כאב גדו, לחשוב על כך שהוא לא זכה אפילו להלוויה ולטהרה כמו שמגיע לכל יהודי".

ומה מצב הצרכים הרוחניים של הקהילה בימים אלו?

"הכל סגור. בתי כנסת סגורים, בתי ספר, מקוואות. הכל בכל מכל כל. שום דבר לא פתוח. זאת התמודדות לא קלה בכלל. יש דברים שניתן להקל בדיעבד, אבל יש דברים שהם חייבי כריתות, וצריכים דרכים יצירתיות כדי להתגבר עליהם. לצערי ישנם אנשים שאינם חזקים דיים, ועלולים להיכשל בעברות חמורות.

"בקשר לנושאים כמו תפילות במניין, קריאת התורה, חתונות וכדומה, אין לנו ברירה ואנו נצמדים להוראות של המדינה. ברוב האזורים מותרת התאספות של מקסימום חמישה - אבא, אמא, ילד, ילדה וכלב. אנו מפצים את עצמנו בקו שיעורי תורה שהקמנו, ומעבירים שיעורים בכל שעות היממה לכל מאן דבעי בשפה פשוטה וברורה, למלא את הנפש בחלל הרוחני הגדול. אנשים מבינים כרגע שכל מה שנותר לאדם ביד, זה רק תורה ומעשים טובים שעשה. יש כאן איזה פתגם שמסתובב כאן ואומר כך: 'אנשים השקיעו מיליוני יורו בכדורגל, וברפואה השקיעו אלפים בודדים. עכשיו שילכו לאותם שחקנים שירפאו אותם'".

הרב סנדי ווילשאנסקי

בחוץ תשכל חרב

כבוד הרב, מהיכן שואבים כוחות, כשבחוץ משכלת החרב ובחדרים אימה?

"אתה מזכיר לי משל, שמספרים על מלאך המוות, שמגיע לעולם, ופוגש גורו, כומר ורב. הוא אומר להם: 'דעו כי בעוד שנתיים אלוקים הולך להביא מבול לעולם. הגורו מיד אומר לכולם: 'רבותיי, יש לכם שנתיים ליהנות מהחיים, לבלות כמה שיותר. אכול ושתה כי מחר נמות'. הכומר מיד מכנס את האפיפיור, את הבישוף ואת כל פרחי הכמורה, וביחד הם עושים וידוי המוני על החטאים שלהם. הרב, לעומתם, מודיע לכל הציבור כי יש לנו שנתיים להתכונן 'איך לחיות מתחת למים'. זה בדיוק ההבדל בינינו לבין השאר. אנו כרגע מתחת למים, ואנו צריכים לדעת איך לחיות עם זה, וברוך השם זה מה שאנו עושים".

כאמור הרב סנדי  הוא חסיד חב"ד, ואם בשגרה, הציפיה למשיח שגורה תמיד על פיו, במצב הנוכחי זה נפלט מאליו. "חשים כאן את פעמי הגאולה", הוא מספר לי, "אני לא מבין מספיק בדיני טהרה שיונהגו לעתיד לבוא, בזמן שבית המקדש יבנה, אבל מי שישים לב, זה דומה מאוד להרחקות שנוהגים היום. נגיעה, מרחק של ארבע אמות, רוק וכל מיני הרחקות. יכול להיות שהקדוש ברוך הוא מכין אותנו לקראת דיני טהרה שינהגו בזמן ביאת המשיח ובניין בית המקדש, במהרה בימנו". זו לא התובנה היחידה שלו. "הרמב"ם אומר שכל התחדשות הנצרות והאיסלאם, זה בשביל לקרב את גויי העולם להכרה והבנה שיש בורא לעולם. העולם האמין בכוכבים ובעבודה זרה, והדתות הללו החדירו לו שלא, אלא הכל ברא האלוקים, ודרך כך, יהיה להם יותר קל להשלים עם הגאולה, שהקדוש ברוך הוא ותורת משה הם האמת. אותו הדבר עכשיו, כשכולם מדברים על הקורונה. מה זה קורונה? בשפת הלטינית זה כתר. אנשים יכניסו לראש שלהם את הכתר, ואז נראה את כתר תורה, את כתר מלכות, כתרו של משיח".

האחרון שיכבה את האור

אתה לא חושב, בכזה מצב, לנסות לעלות לארץ?

"זאת לא שאלה לחב"דניק", מעיר לי הרב סנדי, "כי שליח של הרבי יהיה האחרון שיכבה את האור, והראשון שידליק את אור הגאולה. הילדים שלי לומדים בארץ, אבל ברגע שמשרד החינוך הודיע שהלימודים נסגרו, החזרתי אותם לפה. עד שהם הגיעו, לקח להם שלושים ושש שעות של נסיעה. בתחילה הם נסעו לאיסטנבול, משם לליאון, אחר כך המתנה חמש עשרה שעות עד שעלו על טיסה לבאזל, ללוגנו, ומשם רכבת למילאנו. חששתי מאוד מכל המסלול הזה, אבל ברוך השם הם כאן, ואנו שומרים על כל הכללים, ומתפללים".

לסיכום, הרב סנדי חש שזו קריסת מגדל בבל של 2020. "העולם, שהיה בטוח שהוא בלתי מנוצח, כורע ברך בפני נגיף שאינו נראה, בגודל של פחות מיתוש. ואנו צריכים ללמוד מכך, שאם גוי בסין עשה אפצ'י, ולאחר חודשיים יהודי במרתפי מאה שערים נכנס לבידוד, על אחת כמה וכמה הניצוץ של כל יהודי יכול להאיר את כל העולם, כדבריו הידועים של הבעל שם טוב".